המחלקה למדעי המדינה עבודת סמינריון בנושא:
השפעת מימד האישיות על סיום מלחמות שר הביטחון עמיר פרץ במלחמת לבנון השנייה.
בהנחיית: מגישה:
ת.ז: בקורס:סיום מלחמות בעידן הגרעין מספר קורס :  תוכן מבוא     1
1 . רקע תיאורטי 3
1 .1 מודלים של מנהיגות  3
1 .2 אישיות המנהיג -המימד הקוגניטיבי    6
1 .3 סוגי סיום צבאי במלחמה       8
פרק 2.  עמיר פרץ- אבני דרך בחייו הפוליטיים       10 פרק 3. מלחמת לבנון השנייה – יעדים ראשוניים ויעדים משתנים      11
פרק 4. מאפייני אישיות של עמיר פרץ       מנהל עסקים פרק 5.  מעמדו של עמיר פרץ כשר ביטחון בממשלה           17
פרק 6. יחסי גומלין בין שר הביטחון לראש הממשלה בהיבט ניהול המלחמה וסיומה   20 פרק 7 – עמדותיו של עמיר פרץ באשר לסיום מלחמת לבנון השנייה  23
פרק 8. מימוש עמדותיו של עמיר פרץ, הצלחות מול כישלונות          24
דיון, מסקנות וסיכום        27
ביבליוגרפיה       30 נספחים 32
נספח 1. "מעריב", עמוד ראשון, 30 במרץ 2007     32
נספח 2.            33
נספח 3.            33
מבוא
"המלחמה היא רק ענף של הפעילות הפוליטית, בשום אופן אינה אוטונומי" (גת , 1984, עמ' 17). בקרב חוקרי המנהיגות אין תמימות דעים ביחס להגדרתה של מנהיגות, חלוקתה לקטגוריות, מקורותיה ומחולליה. מנהיג במובן הרחב של המושג, מוגדר כאדם העומד בראש קבוצה ויש לו סמכות להחליט החלטות ולקבוע דרכי פעולה לגבי אורחות חייה של קבוצתו. המנהיג שואב את סמכותו מהסכמת המונהגים לקבלו כמנהיג והכרתם במנהיגותו מסייעת בתפקודו (פסטרנק, 2001).  המנהיגות כתופעה אנושית, היא אוניברסאלית. מחקרים הוכיחו שמנהיגות מתקיימת בקבוצות בקרב כל בני אדם ללא קשר לתרבות ומוצא (Burns, 1978). על אף היותה אחת  מהתופעות הנצפות ביותר, מנהיגות נתפסת כאחד המושגים המתוחכמים והמורכבים שיש.  פירושה יכול להתייחס למונחים מדיניים, צבאיים, חברתיים, שבטים ועוד. המשמעות המילונית  של המילה "מנהיג" באנגלית (leader) הינה 1300 שנה, אולם המילה "מנהיגות" (leadership) לא הופיעה עד המחצית הראשונה של המאה ה-19. מספר ההגדרות למנהיגות דומה כמעט למספר המגדירים. מתוך כלל ההגדרות ניתן ללמוד על מאפיינים ותפיסות עיקריות לגבי טבעה של מנהיגות.             בימים עברו התייחסה ההגדרה  למנהיג כאדם המתמקד בתהליך השינוי הקבוצתי- המנהיג נתפס כאחראי על האקטיביות והתהליכים המתרחשים בקבוצה כאשר  אין חובה עליו להיות נפרד מן הקבוצה אך עליו להימצא בעמדה גבוהה יותר.במרוץ הזמן, החל חודר ההיבט האישיותי למושג המנהיגות.  הכנסת פן האישיות הופיעה על מנת להסביר את קיומם של מנהיגים טובים יותר וטובים פחות. התיאוריות האישיותיות של מנהיגות נהגו להתייחס לתופעה כבעלת השפעה חד סטרית. תיאוריות מסוג זה נטו להתעלם מהאינטראקציה הקיימת בין אישיותו של המנהיג לבין מצב ההנהגה בשטח. כיום, קיימת הבנה כי יכולותיו של המנהיג יבואו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר כאשר הן הולמות את הסיטואציה המנהיגותית (Bass, 1981).  במסגרת המחקר הנוכחי, נבקש לעסוק בסוגיה זו, הדנה בחשיבות של המימד האישיותי של המנהיג בסיום מלחמות.  באופן ספציפי, נבקש לענות על השאלה, מה היה מעמדו של שר הביטחון עמיר פרץ בממשלה כשר ביטחון וכיצד באו לידי ביטוי מאפייני אישיותו בסיום הצבאי של מלחמת לבנון השנייה. נבקש להציב את התיאוריה מול הפרקטיקה תוך ניסיון לבחון את מעמדו של עמיר פרץ בממשלה כשר ביטחון וכן את האופן שבו באו לידי ביטוי מאפייני אישיותו בסיום הצבאי של מלחמת לבנון השנייה. השערת המחקר מניחה כי למרות מנהיגותו הכריזמטית של שר הביטחון עמיר פרץ בשדה הפוליטי ואישיותו הפרגמאטית והאופורטוניסטית , מידת השפעתו על מאפייני סיומה של מלחמת לבנון השנייה, הייתה נמוכה. על מנת להשיב על שאלות אלו ואחרות, נבצע ניתוח תוכן איכותני של מקורות ראשוניים כגון עדויות, ראיונות וכו' ומקורות נוספים – מאמרים, ספרים ודו"ח וינוגרד. נציג תחילה את התיאוריות השונות למושג המנהיגות ולסיומן של מלחמות. בהמשך נערוך סקירה קצרה על אבני דרך בחייו הפוליטיים של עמיר פרץ ויעדים ראשונים ו"מתגלגלים" במלחמה.  לאחר מכן נבחן את היחסים שבין הממד האישיותי של פרץ לבין התנהלותו במהלך המלחמה. נסיים בסיכום שבו ננסה להשיב על שאלת המחקר.