השפעת מדיניות הגננת, המעמד החברתי ואלטרנטיבה של בחירה על מעורבות הורים בגני ילדים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 22500
מספר מקורות 50

תקציר העבודה

השפעת  מדיניות הגננת, המעמד החברתי ואלטרנטיבה של בחירה על מעורבות הורים בגני ילדים תקציר מעורבות הורים בחינוך כוללת את כלל הפעילויות בהם יכולים הורים לקחת חלק  ואשר עשויות לתרום באופן ישיר או עקיף לחינוך הילד. מעורבות זו עתידה להשפיע על התפתחותו המנטאלית והשכלית של הילד בעיקר כאשר מדובר בגיל הרך.
 בשנים האחרונות חשיבותה והשפעתה של המעורבות ההורית הולכת ומתפתחת כאשר ההורים הופכים מודעים יותר ויותר  לתפקיד החשוב שהם מגלמים בעיצוב ובהשפעה על חינוך ילדיהם. במרכזו של מחקר זה נבחנה ההשפעה של  מדיניות מוניציפאלית בעיר תל אביב המאפשרת להורים לבחור את גן הילדים, על מידת מעורבותם בגן.
 בנוסף נבדקו השפעותיהם של משתנים נוספים על מידת המעורבות: ההשפעה של תפיסתה החינוכית של הגננת והשפעתו של הגורם הסוציו-אקונומי.  אוכלוסיית המחקר כללה אוכלוסייה של משפטים8 הורים  מעשרה גנים בעיר  ועשר גננות המנהלות את הגנים. כלי המחקר הורכב משאלונים סגורים שחולקו להורים ובחנו את עמדותיהם כלפי מעורבות הורים ואת מידת מעורבותם  בתחומים השונים הלכה למעשה ומראיונות עומק שנערכו עם הגננות ובחנו את תפישתן החינוכית.
מן הממצאים עלה כי לא קיים קשר בין קיומה של אלטרנטיבת בחירה לבין מידת המעורבות ההורית וכי הגורם המשמעותי והחשוב ביותר לעידוד מעורבות זו, תלוי בגישתה של הגננת לגבי מידת מעורבות ההורים הרצויה בגן.  אף על פי כן, בבחינת שיקולי בחירת הגן , ההורים אינם מציבים את תפיסתה החינוכית של הגננת כבעלת משמעות מיוחדת, להפך, הורים אינם רואים גורם אחד שהוא מעל כולם, אלא מעניקים משקל שווה לכלל גורמי המשיכה של הגן. עוד עולה מן הממצאים כי הורים מן המיצב הבינוני והגבוה מעורבים יותר בחינוך לעומת הורים מן המיצב הנמוך. בנוסף נמצא כי הורים מן המיצב הגבוהה נוטים לתקשורת אינטנסיבית עם הגננת, בניגוד למיצבים הבינוני והנמוך. המסקנות שעלו מן הממצאים הן כי הגננת היא בבחינת הגורם המרכזי המשפיע על מידת מעורבות ההורים בגן. היא זו המתפקדת כמנהלת ומנהיגה של הגן ויש ביכולתה להכתיב את המדיניות בגן שלה.       תוכן עניינים : מבוא   1
פרק 1: רקע תיאורטי  3
1 .1 מסגרת מושגית   3
1 .2 מעורבות הורים בגני ילדים בישראל – סקירה היסטורית   5
1 .3 הסיבות להתגברות מגמת מעורבות ההורים   7
1 .4 מעורבות ההורים – טיפולוגיה של התופעה   10
1 .5 תרומת המעורבות ההורית ל"מוטבי" מערכת החינוך  12
1 .6  מעורבות הורים בגן הילדים   מנהל עסקים
1 .7 גורמים המשפיעים  מידת מעורבות הורים במערכת החינוך  16
1 .7.1  משתנים אישיים וסוציו-דמוגרפים  16
1 .7.2  התפיסה ההדדית של הורה-גננת  17
1 .7.3
תפיסתה החינוכית של הגננת  19
1 .7.4
קיומן של אלטרנטיבות בחירה בגן הילדים  21
1 .8 השערות המחקר  24
פרק 2:  מתודולוגיה  
5
2 .1 השיטה האיכותנית  
5
2 .1.1
מדגם 
5
2 .1.2 מערך המחקר 
5
2 .1.3. כלי המחקר 
5
2 .1.4
הליך המחקר (החלק האיכותני). 28
2 .2 השיטה הכמותית   28
2 .2.1
המדגם  28
2 .2.2
כלי המחקר  31
2 .2.3
מערך המחקר  33
2 .2.4
הליך המחקר  36
פרק 3: הצגת הממצאים   37
3 .1
ממצאים איכותיים  37
3 .2
ממצאים כמותיים  45
3 .2.1  סטטיסטיקה היסקית לבדיקת השערות המחקר  45
3 .2.2    ממצאים נוספים  59
פרק 4: דיון מסקנות וסיכום   60 דיון 61
סיכום   66
מגבלות המחקר  67
תרומת המחקר  67
המלצות למחקרי המשך  68
ביבליוגרפיה   69
נספחים   79
נספח 1  79
נספח 2  80 רשימת לוחות             לוח  1 מדגם המחקר על פי משתנים אישיים ודמוגרפים שונים   (N=משפטים8) 30 לוח 
2 : התפלגות שכיחות הנשים והגברים בקבוצות המחקר  השונות המסווגות על פי 30 לוח  3 : התפלגות רמת  ההשכלה  בקבוצות המחקר  השונות בחלוקה למעמד סוציואקונומי( N=משפטים4) 31
לוח  4:  ממוצעים וסטיות תקן של ציונים מחושבים שונים במבחן ( N=משפטים8) 35
לוח  5:  מתאמי פירסון בין אינדקסים מקבילים ** בשאלון מעורבות הורים , הקבלות  בין מדד המעורבות בפועל ומדד תפיסת המעורבות ב-5 תחומים  (N=משפטים8 ) 45
לוח  6:    מבחן t-test  בשיטת ההשוואות הזוגיות  לבדיקת הבדלים בממוצע המדווח של  "מידת המעורבות הרצויה" ו"מידת המעורבות בפועל"   בתחומים השונים של מעורבות הורים ((N=משפטים8. 46
לוח  7:   ניתוח שונות  חד כיוונית (1X3)  לבדיקת מובהקות הבדלים בתפיסת המעורבות הרצויה בתחומים שונים  , ב-3 סביבות סוציו-אקונומיות שונות (משפטים8=N) 47
לוח  8:   סיכום ממצאי מבחן פוסטיריורי בשיטת Scheffe    , השוואות מתוכננות בין כל 2 קבוצות,  לכל משתנה תלוי שנמצא לגביו "אפקט מיצב סוציו- אקונומי". 49
לוח  9:   ניתוח שונות  חד כיוונית (1X3)  לבדיקת מובהקות הבדלים ברמת  המעורבות  בפועל בתחומים שונים  , ב-3 סביבות סוציו-אקונומיות שונות (משפטים8=N) 50 לוח  10 : סיכום ממצאי מבחן פוסטיריורי בשיטת Scheffe  , השוואות מתוכננות  בין כל 2 קבוצות,  לכל משתנה תלוי שנמצא לגביו אפקט "מיצב סוציו-אקונומי". 52
לוח  11:  מבחני t-test   לבדיקת הבדלים בין קבוצת בחירה לקבוצת אי בחירה בגן 53
לוח  12: מתאמי פירסון בין ציוני אינדקסים בתחומים שונים  של מעורבות הורים.. 54
לוח 
1 3:   מבחני t-test   לבדיקת הבדלים בין גנים המנוהלים בגישה שתפנית לבין 55
רשימת גרפים: גרף 1: ממוצע הסקאלות המחושבות השונות בתחומים שונים של מעורבות הורים – 47
גרף 2: ממוצע מידת המעורבות הרצויה בתחומים שונים ב-3 קבוצות מיצב סוציו-אקונומי שונות. 49
גרף 3:ממוצע מידת המעורבות בפועל  בתחומים שונים ב-3 קבוצות מיצב סוציו-אקונומי שונות. 52
מבוא בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של עלייה ברמת המעורבות של ההורים במוסדות החינוך בהם לומדים ילדיהם. במקביל, בקרב גורמי החינוך מתחזקת ההכרה כי שיתוף ההורים בעשייה החינוכית, והגדלת מעורבותם, הינם תהליכים רצויים, בשל ההכרה בתרומת מעורבות הורית להישגים החינוכיים. מחקרים העוסקים במעורבות הורים במוסדות חינוך התמקדו בעיקר בחקירת התופעה  ברמת בית הספר היסודי ומעלה  (גולדרינג ,1989 ; Lunenburg & Irby, 2002 ;  ,(Ogawa,1998ואילו מעורבות הורים בגני ילדים זכתה לתשומת לב מצומצמת יותר.  מרבית המחקרים שהתמקדו בגני הילדים עסקו בעיקר בחקירה ברמת המיקרו: אפיון עמדות ההורים בסוגיית המעורבות ההורית, אפיון עמדות הגננות ואפיון קשרי הגומלין במארג היחסים שנרקם בין הגננות להורים  (סילברט,  1992 ; קורץ,  2003; , Hugh, Howe, Cheyne, Terras & Rattray,2002 Herman &Yan 1983;   Maitel  & Gabrieli, 1996; McBride, 1996; Schlak, 1994). רק חלק קטן מהעבודות עסק בבדיקת השפעתם של משתנים ברמת המאקרו, משתנים הקשורים למדיניות חינוכית כללית על מידת המעורבות ההורית (Hugh, et al , 2002). מחקרה של היימן (2001) הוא דוגמא לעיסוק במדיניות חינוכיות כאשר המחקר בחן את ההשפעה של תוכניות בחירה בחינוך על מידת מעורבותם של הורים ממעמד נמוך. העובדה כי לא נערכו מספיק מחקרים בתחום, הינה בעוכריו של החינוך שכן קיימת חשיבות עליונה בפיתוח מעורבות הורית בשנים הראשונות לחיו של הילד, עוד בגיל הגן. יש הטוענים כי המתנה לגיל בית הספר בכדי להתחיל מעורבות הורית, עלולה להיות מאוחרת מידי, שכן יסודות החינוך של הילד נבנים מגיל צעיר, לרבות יסודות הקריאה (Hannon, 1996). אחד המשתנים הקשורים למדיניות חינוכית הנקבעים ברמה המוניציפאלית, הינו קיומן או העדרן של תוכניות בחירת מוסדות חינוך על ידי ההורים באזור בו הם מתגוררים. במחקרים נמצא כי מתן אפשרות בחירת מוסד חינוכי על ידי ההורים, משפר את מידת שביעות רצונם מן החינוך שלו זוכים ילדיהם ((Lunenburg & Irby ;2002, כמו כן נמצא כי אפשרות הבחירה בבתי הספר מושפעת מגורמים נוספים כמו קרבה גיאוגרפית וגורמים פרקטיים אחרים (, 1997 (Goldring & Hausman. תחום אפשרות הבחירה בחינוך נחקר בעיקר בארצות הברית, שם ניתן להבחין בין חינוך ציבורי (public school) לבין חינוך פרטי (private school), קיומם של שני הסקטורים השונים, הוביל להתפתחות של תחום מחקרי הבוחן השפעת הבחירה על פונקציות שונות של החינוך (1997(Whitty, מחקרים שבחנו אלטרנטיבת בחירה מצאו כי יש בהענקת אלטרנטיבה זו בבחינת הענקת כוח בידיו של הצרכן, היינו, ההורה (Moe, 1994).  מחקרים שבחנו את נושא אלטרנטיבת הבחירה כאמצעי להגברת מעורבות הורים בבתי ספר, מצאו כי השפעתה של  אלטרנטיבת בחירה  מתקיימת כחלק  מקונטקסט בה היא ניתנת. יש צורך לבחון את מידת הבחירה הכללית הניתנת להורה על פני פרק זמן מתמשך ובחינה של הבחירה כחלק ממשתנים המאפשרים להורה, מידה גדולה יותר של מעורבות (Reay,
1 996). במדיניות זו יש פוטנציאל מבטיח בכל הנוגע לשיפור איכות החינוך, מאחר שקיומה של תוכנית בחירה מוביל לתחרות בין מוסדות חינוך על ליבם של ההורים. תחרות זו גורמת לבתי הספר לנקוט אסטרטגיות משיכה ולשיפור שירותי החינוך המוצעים (Chubb & Moe, 1990). בספרות הקיימת, נכון למועד כתיבת מחקר זה, לא נמצאו מחקרים הבודקים האם  קיימים קשרים בין  סוג מדיניות הבחירה בגן הילדים לבין מידת מעורבותם של הורים בעשייה החינוכית או מידת נכונותם של מחנכים לאפשר זאת כאסטרטגיה שיווקית.             במחקר זה, נבחנה שאלה זו כאשר השערת המחקר מניחה כי בקרב הורים בגיל הגן יהיה הבדל בעוצמת המעורבות ההורית וברמת הציפיות לשיתוף במקרים בהם ניתנה להם בחירה בגן, לעומת מקרים בהם לא ניתנה להם בחירה. בקרב הורים הבאים מאזורי בחירה מרובה  תהיה רמת המעורבות בתחומים שונים של  העשייה החינוכית בגן ורמת ציפיותיהם לשיתוף גבוהים יותר בהשוואה להורים הבאים מאזורי בחירה מעטה או ללא כל אפשרות בחירה בגן. –