תוכן עניינים: מבוא –..  1
פרק ראשון: היבטים תיאורטיים —  3
א.      הגדרות -.  3    ב.      רקע היסטורי
4 ג.       תיאוריות מרכזיות -..  5  ד.      התפתחות הזהות ההומוסקסואלית/לסבית ..  6
ה.      הומופוביה וגישות החברה כלפי הומוסקסואליות —  8
ו.        סטיגמות וסטריאוטיפים  8
ז.       היציאה מן ה"ארון" -.  9
ח.      שלבים ביציאה מן ה"ארון" –.  9   ט.      היבטים קורבניים ביציאה מן ה"ארון" —  10  י.        היבטים ריבוניים ביציאה מן ה"ארון" —  12
פרק שני: ניתוח הראיונות ..  מנהל עסקים   א.       ניתוח ראיון- הומוסקסואל (עומר) –  מנהל עסקים ב.       ניתוח ראיון – לסבית (עדי)   –..  17   ג.        ניתוח ראיון – ביסקסואלית (הגר) –  20 ד.       ניתוח ראיון – לסבית שאימה בעל נטייה מינית זהה (מור) .  23
ה.      ניתוח ראיון – לסבית שביתה בעל נטייה מינית זהה (בתיה) –…  26
פרק שלישי: השוואה –.  30 פרק רביעי: סיכום ומסקנות  34  ביבליוגרפיה –.  36  נספחים-ראיונות: נספח מספר 1 – עומר …  1
נספח מספר 2 – עדי    4  נספח מספר 3 – הגר  7
נספח מספר 
4 – מור   –.  10 נספח מספר 5 – בתיה  —  13
בעבודה זו, נבקש לבחון את נושא מחקרנו:
"נוכחות השיח הקורבני וההוויה הריבונית ביציאה מן ה"ארון" בקרב הקהילה ההומוסקסואלית " וננסה לענות על שאלת המחקר שלנו שהיא: כיצד השיח הקורבני מתבטא בתהליך היציאה מן ה"ארון" בקרב הקהילה ההומוסקסואלית והאם ההוויה הריבונית נוכחת בתהליך היציאה מן ה"ארון"?  על מנת להמחיש את השיח הקורבני והריבוני חשוב להגדיר מספר הגדרות בנושא. ראשית, ננסה להגדיר את מושג הקורבן: מצב בו אדם נעטף בלשון פאסיבית ונהפך לתוצר או פליט של קבוצה מסוימת או של דבר מה (גן, 2010). יחד עם זאת, יש להבחין בין "קורבן פאסיבי" שזהו למעשה "קורבן שנעשה בו "שימוש" לצורך הגשמת אמונה של מישהו אחר" (גן, 2010, עמ' 7) ובנוסף הוא "יוצר את הדפוס של המאשים התמידי" (שם, חסר) לבין "קורבן אקטיבי" שזהו למעשה "קורבן המבקש להקריב עצמו על מזבח אמונתו"  (שם, עמ' 7) ובנוסף מוגדר כ"קדוש המקריב עצמו על מזבח רעיונות הכלל" (שם, חסר). כאשר אדם מוכן להקריב דבר מה מרצון לצורך הגשמת אמונתו (שם, עמ' 8) זוהי למעשה קורבנות מבחירה, שגם היא תהי נוכחת בעבודתנו, במהלך עבודתנו נתקלנו במושג קורבנות מבחירה ועלתה השאלה האם קורבנות מבחירה יכולה להתבצע גם כאשר אדם מקריב דבר מה מתוך חשש ופחד? או לחילופין קורבן לא מבחירה, כאשר אדם מקריב דבר מה נגד רצונו או בשל חשש ופחד, אנו התייחסנו למושג זה גם באופן בו האדם מקריב דבר מה מתוך חשש ופחד, משמע הוא בחר להיות קורבן. עוד חשוב להדגיש, כי כאשר מדובר על קורבן בדיעבד, זהו למעשה אדם שלקח חלק באירוע אליו נקלע בדיעבד, כלומר: הוא מעניק בדיעבד ובראייה רטרוספקטיבית משמעות אקטיבית לאותו אירוע (שם, עמ' 8). כאשר מדובר בקורבנות של קורבנות, ניתן לפרש זאת כאדם שהוא למעשה קורבן של קבוצה מסוימת או של דבר מה שאלו בעצמם קורבנות של הנסיבות (גן,
2 010). כאשר מדובר בהוויה קורבנית ומשתמשים במושג מתוצר ליוצר, מדובר למעשה ב"אדם שאיננו רק תוצר אלא גם יוצר את נסיבות חייו" (שם, חסר), כאשר מוזכרת ההוויה הריבונית/ אדם ריבון ניתן לפרש זאת כאדם אשר "אדון על גורלו ומעצב את אורחות חייו" (שם, חסר). בעבודה זו, תחילה ננסה לתאר את סקירת הספרות שנערכה על ידי מספר אישיים בנושא נטייה חד מינית, הכוללת בתוכה מושגים מעולם הנטייה ההומוסקסואלית על פי באום ומרן (2000), מתוך ספרם: "לסביות והומוסקסואליות בראי המציאות", נמשיך ברקע היסטורי, תיאוריות מרכזיות המסבירות את התופעה על סמך השאלה סביבה או תורשה? לאחר מכן, נתאר את התפתחות הזהות ההומו סקסואלית/לסבית, על פי שמונה שלבים שכתבו לוז ואבני (2000), מתוך ספרם: "אימא, יש לי משהו לספר לך" ונתאר את גישות החברה כלפי הומוסקסואליות, הומופוביה, סטיגמות וסטריאוטיפים. בסוף פרק זה, נתאר את תהליך היציאה מן ה"ארון" על פי ארבעה שלבים שכתב Troiden  (1987), הנלקח מתוך ספרם של ברנע ולורנץ (1995):
"נטייה חד-מינית", עוד ננסה לתאר את השיח הקורבני ביציאה מן ה"ארון" בהיבט המשפחתי, החברתי, התעסוקתי, הזוגי ונתאר את ההיבטים הריבוניים ביציאה מן ה"ארון". בפרק לאחריו, ננתח ראיונות של חמישה אנשים שחוו את תהליך היציאה מן ה"ארון" בשל נטייתם ההומוסקסואלית/ לסבית וביסקסואלית (הגדרות יופיעו בפרק הראשון), על פי שמונה שלבים שכתבו לוז ואבני (2000) של התפתחות הזהות ההומו סקסואלית/לסבית, על פי ארבעה שלבים ביציאה מן ה"ארון" שכתב Troiden  (1987) ונבחן את מידת הקורבן וההוויה הריבונית של המרואיינים. בפרק השלישי, נערוך השוואה בין חמשת המרואיינים ובפרק האחרון נסיק מסקנות רלוונטיות מהנושא. חשוב לציין, שנושא המחקר אותו בחנו, קרוב ומשמעותי לחיינו האישיים וזאת משום שגדלנו בסביבה שחלק מחברנו עברו את תהליך היציאה מן ה"ארון" כבעלי נטייה חד מינית, במהלך התהליך נחשפנו לקשיים רבים שחברנו חוו בשל סטייה מהנורמה החברתית, ראינו בנושא זה קשר מובהק לקורס הנלמד: "קורבנותם אומנותם – השיח הקורבני בחברה הישראלית" והרגשנו כי כאשר אנו עורכות מחקר בנושא מסוים הוא יהיה אפקטיבי ואטרקטיבי יותר במידה ויהיה לו קשר אישי לחיינו.