"חדר מהאגדות" שם פרטי:
שם משפחה:
עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת התואר מוסמך בחינוך M.Ed תשע"ה
2 0משפטים "חדר מהאגדות" שם פרטי:
שם משפחה:
עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת התואר מוסמך בחינוך M.Ed תשע"ה
2 0משפטים "חדר מהאגדות" לילדי הגן העולים לכיתה א' Legend Room – From kinder garden to grade A פרויקט גמר יישומי שם המגישה: שם המנחה:
התואר הנלמד: תואר שני מנהל מערכות חינוך.
                                                                        חתימת המגיש:__________________ תאריך הגשה: תוכן עניינים
מבוא. 1
המעבר מהגן לכיתה א' 5
בשלות הילד למעבר. 7
האתגרים במעבר לכיתה א' 9
תכניות למעבר אפקטיבי מהגן לבית ספר יסודי 13
"חדר מהאגדות". 16
המערכת החינוכית: תיאור המערכת שעליה מופעל הפרויקט. 19
כלי האבחון 21
הליך האבחון 21
תכנון עבודה. 22
ניתוח ממצאים.. 27
דיון 29
סיכום ומסקנות. 30 ביבליוגרפיה. 31
נספח א' – שאלון הערכה. 35
תקציר ככל שאדם יהיה מודע יותר למה שצופן לו העתיד, כך יופחתו תחושות חוסר הוודאות שכרוכות בתהליך המעבר.
בכדי לעמוד בשינויים בהצלחה נדרשים מן האדם יכולות וכישורי התמודדות מחד ויכולות הסתגלות מאידך (Hirst et al., 2011).
המונח "מוכנות לבית הספר", מתייחס למצב הילד העומד על סף הכניסה לבית הספר, מבחינת יכולתו להתמודד בהצלחה עם הדרישות במסגרת הלימודים הפורמלית. מצב המוכנות מורכב מסך כל הנתונים האישיים של הילד – ידע, הרגלים, מיומנות, שפה, יכולת ביצוע וכישורים רגשיים אינו בהכרח מאפיין קבוע של הילד. גורם נוסף המקדם מוכנות הוא גורם פנימי-בשלות הילד (Kyle, 2006).
כדי שיתאפשר לבצע בצורה אפקטיבית את המעבר, חשוב שהילד יהיה בשל מבחינה קוגניטיבית, רגשית, התנהגותית וחברתית. המחקר הנוכחי משתדל לעמוד ככל הניתן בדגשי הקווים המנחים. כמו כן, הוא מתבסס על המסגרת התיאורטית המדגישה את חשיבותן של ההפסקות והמשחק לצורך הבשלתו האפקטיבית של הילד בסביבה חדשה. למעשה, מטרת המחקר הנוכחי היא להקל על ילדי הגן בהתמודדותם עם המציאות החדשה של בית הספר. המחקר ישאף לעשות זאת על ידי הקלת המעבר לכיתה א' תוך כדי הפיכתו להדרגתי יותר ובדגש על מתן מענה לצרכיו של הילד הצעיר באמצעות תרומה לכל אחד מתחומי הבשלות. תוך כדי הרגלת הילדים אל מערך השעורים, יושם הדגש על ההפסקה וגישה זו תגובש במיוחד בשבילם.
 במחקר הנוכחי ההנחה היא כי תפקוד הילד במסגרת החינוכית והסתגלותו למערכת הבית ספרית באים לידי ביטוי בשלושה ממדים:
 ממד אקדמי – התייחסות לפן הלימודי – קוגניטיבי של הילד.
 ממד רגשי – התייחסות להתנהגות הילד המשקפת את עולמו האמוציונאלי של הילד.
ממד חברתי – התייחסות לסך האינטראקציות של הילד עם סביבתו האנושית. תכניות ההתערבות העוסקות בהכנה לקראת כיתה א' ובהסתגלות תלמידי כיתה א' לבית הספר מתבססות על הנחת יסוד הנמצאת על הרצף שבין אמונה בבשלות הפנימית של הילד ובין אמונה בהתערבות סביבתית יעילה.
מטרתו של "חדר מהאגדות" היא הקמת חלל נעים שיעוצב על פי רוח אגדות ילדים לשם משחק משותף ויצירת פעילות גומלין תוך עידוד השיח הדבור והעשרת אוצר המילים בקרב עולים חדשים (שמהווים כ-40% מכלל אוכלוסיית בית הספר), למידה והנאה בזמן ההפסקות לתלמידי כיתות א'-ב', תוך שמירה על רצף מתוך המוכר והידוע מגן הילדים, שמירה על מוגנות התלמידים הצעירים והקמת מרחב קטן יחסית בגודלו, בשונה מהחצר הגדולה. במקרה זה לילדים מתאפשר ליהנות זמן איכות אמיתי בזמן ההפסקה.
כמו כן, לילדי הגן יתאפשר לפרוש לחלל זה במהלך השיעור, במידה ויחושו חוסר מנוחה או העדר ריכוז. ישנו גם ערך מוסף ל"חדר מהאגדות" במישורים של: בשלות פיזית,בשלות אינטלקטואלית,בשלות רגשית,בשלות חברתית. למעשה, החדר יתרום לפיתוח היצירתיות, לגיבוש חברתי ולהתפתחות כישורים הדרגתית וחיונית.
התרומה היא הן עבור ילדי הגן והן עבור תלמידי בית ספר. אוכלוסיית היעד במחקר זה הינם, ילדי כיתה א' – בית הספר "יד מרדכי" הערכת הפרויקט מתבצעת בצורה איכותנית באמצעות כלי האבחון הכוללים ראיונות שוטפים עם מורי כיתות א', והשוואה כנגד ראיונות עם מורי כיתות א' אשר לא חוו את יעילות החדר. במהלך הראיונות הדגש הוא על קבלת מידע המתאר את המצב של הילדים, התחושות המלוות אותם בהגיעם לבית הספר, דרך ההתמודדות שלהם. בנוסף לכך, כלי האבחון כוללים ראיונות עם הורי הילדים. מטרת הראיונות הללו היא לבחון מהן תחושות הילדים מהצד ההורי. כלי אבחון נוסף כולל תצפיות על ההתנהלות השוטפת בחדר. במהלכן, נבדקת הנוכחות בחדר ושימוש במשחקי החדר. כך למעשה, הצלחת הפרויקט מתאפיינת במידת הפעילות בו במהלך ההפסקות כאשר העדפת הילדים להעביר את זמנם בחדר נחשבת להצלחה.
הראיונות עם מורי כיתה א' אשר חוו בבית הספר "יד מרדכי" ועם מורי הכיתות א' בהן לא הופעל הפרויקט מתבצעים בסיום שנת הלימודים, במהלך חודש אוגוסט. הראיונות עם הורי התלמידים יבוצעו במועד זהה. בחירת מועד זה היא כדי לאפשר למורים ולהורי הילדים להתרשם במשך תקופה ארוכה מהשפעות חדר האגדות. הריאיון עצמו מתבצע בבית ספר בשעה אשר תואמה מראש עם המרואיין. אורך הריאיון מסתכם בכ-45 דקות. התצפיות עצמן מתנהלות באופן שוטף במהלך השעורים וההפסקות. בחשיבה פדגוגית השאלה "כיצד מעודדים חשיבה יזמית ויצירתית?" והשאלה שעלתה במפגשים הייתה "כיצד חדר סוג זה יכול לקדם חשיבה מסוג זה?" השימושים השונים בחדר כפי שהלכו והתגבשו:
1.       החדר ישמש "שער" לילדי הגן בכך שהם יוזמנו לימי שיא ולפעילות הכרות בבית הספר שיתקיימו בחדר האגדות.
2.       החדר ישמש את ילדי א' ב' למשחק בזמן ההפסקות.
3.       החדר ישמש לפעילות מובנית לכלל אוכלוסיית בית הספר בהתמקדות על פיתוח חשיבה יזמית וחדשנית. נקבע שהשיעורים יעסקו בחשיבה יצירתית, דמיון מודרך, שיעורי תיאטרון – בובות, שעת סיפור ועוד.
4.       החדר ישמש כאתר לפתיחת פעילות אומנותית או רב תחומית שתמשיך בכיתה אחרת ויהווה מקום לגיורי רב חושי ואווירה חגיגית.
אחת השאלות שעלו לי,במהלך גיבוש השימושים השונים ב"חדר האגדות" ולאחר שיחתי עם מורות כיתה א,הינה "איך זה יכול להיות ששתי מורות שעובדות באותו בית ספר ובאותו תפקיד מעלות רעיונות כה שונים?".
האחת שמה דגש על צרכים לימודיים,והשנייה שמה דגש על צרכים רגשיים.
ולבסוף, תוך כדי ההתקדמות במחקר ובתכנית העבודה, התגבשה ההחלטה שיש לתת למענה לשני הכיוונים, שאין ממש סתירה ביניהם ומדובר בצרכים משלימים ואפילו הכינוי 'רב תכליתית' עלה בראשי בקשר לחדר. במקביל לתצפית בגן ישבתי לתכנן את המפגש עם אנשי המקצוע משדה העיצוב (אדריכל, מעצב פנים ו/או מהנדס המועצה) ועם אנשי המקצוע מתחום מדעי נפש הילד (פסיכולוגית ויועצת בית הספר). תכננתי להציג בפניהם את המסקנות מהמפגש עם מנהלת בית הספר על הצרכים השונים בצורה מפורטת, ואז לעשות הפסקה על מנת לשמוע את ההתייחסות של המרואיינים, ולא ישר לספר את שלל הרעיונות שעלו מתוך המפגש עם מורות א' והתצפית בגן.
נקבע שצוות ההיגוי כולל את הנהלת בית הספר, גננות ומורות א' ונציגי הרשות המקומית בתור הרכב בסיס. במקביל לכך, מנהלת בית הספר תנסה לאתר מקרב אוכלוסיית ההורים אנשי מקצוע שיכולים לתרום לדיון, לגיבוש הרעיון ול"שיווק" שלו גם בקרב קהילת ההורים. מנהלת בית הספר תשתף בפגישתה השבועית את ועד ההורים ואת נציג/ת הרשות המקומית. היא תתייעץ איתם גם בנושא של גיוס משאבים לצורך הקמת החדר והפעלתו.
הקושי המרכזי שהתגלה בנושא התכנים היה בין המורות לגננות. למשל, הגננות הנמיכו מאוד את הרף של המטרות הלימודיות והמורות העלו מאוד את הרף מאחר שבחנו אותו מהפרספקטיבה של רכישת קריאה ושל ביסוס הילד כתלמיד.
הפרוייקט הוצג כיוזמה שבית הספר מוביל בהתאם לייחודיות שלו, דהיינו, בית ספר שמוביל חשיבה חדשנית ויזמית. מאחר שהחדר הזה אמור לתת מענה לאחד הפרויקטים שאנו מובילים בתחום היזמות – לסייע לתלמידים לפתח חשיבה יזמית, העירייה ראתה לנכון לתמוך בהקמתו.
לסיכום – מבחינה תקציבית, המימון מובטח משלושה מקורות: מקור עצמי מתקציב בית הספר, תרומה מחברת היי טק והשלמה מטעם העירייה.
מבחינת תכנית העבודה כבר בשלב הזה עלינו לבקש מרכזת הערכה שתתכנן תכנית הערכה אשר תתחקה אחר השינוי שיחול באיכות המעבר בעקבות הקמת החדר. לצורך כך תתקיים ישיבה של רכזת ההערכה עם פסיכולוגית בית הספר ומורות א'. בישיבה עם רכזת ההערכה הוחלט על שאלון (ראה נספח א') הכולל 40 שאלות שיועבר בתום שנת פעילות ל-10 חברי צוות שיהיו מעורבים בהפעלת החדר. כמו כן, יתקיימו שני ראיונות עומק עם מורה ומנהלת ו-2 תצפיות של חצי שעה, אחת בזמן הפסקת ואחת בזמן שיעור. הקפיצה הגדולה בין המסגרת מהווה אתגר הסתגלותי רציני ביותר והסכנה היא רגרסיה, טראומה, דפוסי הימנעות, פציעה פיזית וכהנה. הזמן הקריטי שאותר כ"מסוכן" במיוחד, הוא זמן ההפסקות בכיתה א' וב'. לאחר שהוגדרה הבעיה נבדק מה נעשה כיום בזירה זו במטרה להקל על המעבר ונמצא שנעשות פעולות רבות אך הן אינן נותנות מענה לזמני ההפסקות. הוצע מענה ספציפי לזמן זה, בשם 'חדר מהאגדות'. מרגע שהרעיון עלה והוצג בפני בעלי התפקיד והעניין השונים, התגבשו מטרות, גישת הפעלה, קווים מנחים לתכנון ותפעול ותכנית פעולה. עיקרם של המפגשים – התאמת הפרויקט לבית הספר כולו על ייחודיותו – טיפוח חשיבה יזמית וחדשנית.