דיני תאגידים הרמת מסך תוכן עניינים
מבוא

3 פרק א': בעיית הנציג 5
פרק ב': סוגי הרמת מסך 7
פרק ג': מצבי הרמת מסך
8 פרק ד' זהות הנושים
1 0 פרק ה': תהליך הרמת מסך
1 1
סיכום ומסקנות
1 2
ביבליוגרפיה
1 3
מבוא
הרמת מסך-מהי?
הרמת מסך ההתאגדות הינה התעלמות, כללית או חלקית, מן ההפרדה שבין ישותם המשפטית של בעלי המניות לבין ישותה של החברה.
ההגדרה בס"ק 6(א) "הישן" בחוק החברות, אשר תוקן בתיקון 3 לחוק ב-3.2005
"6(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה:
(1) ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה; (2) ייחוס  תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה". הרמת המסך יוצרת מצב של יריבות ישירה בין מי שהורם המסך כלפיו לבין הצדדים המתקשרים עם החברה. התוצאות של הרמת המסך הן ייחוס תכונות, זכויות וחובות- אין רשימה סגורה של התכונות, הזכויות והחובות הניתנות לייחוס.
ישנם שני כיוונים של הרמת מסך, ישנה הרמת מסך כנגד בעלי המניות וישנה הרמת מסך לטובת בעלי המניות. לצורך הרמת מסך כנגד בעל מניות יש לבדוק את מבחן "השימוש לרעה" במסך ההתאגדות על ידי בעל המניות-כדי ליהנות מ"המסך", על בעל המניות לעשות שימוש הוגן במבנה ההתאגדות כחברה, עליו להפריד בין "כיס העושר" שלו לזה של החברה, לאפשר לחברה לפעול כמוקד רווח עצמאי ולהימנע ממבנה הון הצפוי להוביל את החברה לחדלות פירעון.
"שימוש לרעה" במסך ההתאגדות ייחשב במצב של ייסוד חברה למטרות תרמית, ערבוב נכסי החברה עם הנכסים הפרטיים של בעלי המניות (ערבוב "כיסי עושר"), הברחת נכסים מן החברה אל בעלי המניות ללא תמורה, מימון עצמי קטן ביותר ו/או יחס מינוף גדול ביותר, התערבות בחיי החברה המונעת ממנה לפעול כמוקד רווח עצמאי. בנוסף למבחן "השימוש לרעה", ישנם מבחנים ועקרונות שנדרש לבדוק, על מנת ליחס פעולות של החברה לבעלי המניות ולהיפך, בעיקר כאשר לא התקיימה למעשה הפרדה בין החברה לבין בעליה והחברה לא פעלה כמוקד רווח עצמאי. הרמת מסך אפשר שתהיה רחבה מאד, ותביא לידי כך שמתבטלת ההפרדה בין האישיות המשפטית של תאגיד לבין אישיותם של בעלי המניות ואז ישנה זהות מוחלטת בין הזכויות והחובות של התאגיד ובעלי המניות מבחינה משפטית. לחילופין, הרמת מסך יכולה להיות חלקית, מדומה ומצומצמת לנושאים ספציפיים המשותפים לתאגיד ולבעלי המניות. במקרה כזה, תכלית הרמת המסך היא לבחון עד כמה קיים קשר בין בעלי המניות לבין החברה. במצב כזה כל אחת מהישויות המשפטיות הנפרדות ממשיכה להתקיים ולעמוד בפני עצמה, אך לא לכל עניין. הרמת מסך כלפי נושאי משרה אפשרית רק לאחר קריסת עסקי החברה ומתן צו פירוק כנגד החברה מכח סעיף 373 לפקודת החברות – ניהול עסק בתרמית.
כמו כן, אין אפשרות להרים מסך כנגד נושא משרה מכוח הוראות חוק החברות במהלך חיי החברה.
אפשרות נוספת של הרמת מסך הינה הרמת מסך של מיזם אשר נוצר על ידי אשכול החברות. באשכול חברות גם בעלי המניות הם תאגידים ולא בני אדם. בתיאוריית הקונצרן (אשכול חברות, מיזם), יש לראות באשכול של חברות ישות משפטית אחת, החברות המרכיבות את הקונצרן הן ישויות נפרדות בעלות חובות וזכויות נפרדות.
באם מתקיימים קריטריונים מסוימים, הדבר מצביע על כך כי חברת הבת משמשת כשלוחה של חברת האם וכי החברות בקונצרן אינן באמת עצמאיות ונפרדות, אלא פועלות כיחידות בתוך קונצרן גדול יותר וכי חברות הבת עושות עסקאות בתוך עצמן, שלא היו עושות לולא היו חברות בקונצרן. הדבר מהווה בסיס להונאה או קיפוח על ידי כך שחברת הבת מתפקדת ופועלת בהדדיות מוחלטת עם חברת האם עד כדי מצב שאי אפשר להפריד ביניהם, חברת הבת משמשת כשלוחתה של חברת האם עד כדי אובדן אישיותה העצמאית, מערכת היחסים בין חברת הבת לחברת האם הגיעה לדרגה כה גבוהה של תלות, עד מצב שבו חברת הבת משמשת רק כמכשיר בידיה של חברת האם לביצוע פעילותה.
במקרה כזה, יש להתייחס אל כלל התאגידים כיחידה כלכלית, תוך התעלמות מהאישיות של כל אחד מהתאגידים. כלומר, יש לבצע הרמת מסך בין חברת הבת לחברת האם. בעבודתי אחקור ואבדוק האם הפגיעה של פעולת הרמת המסך בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת תביא להרתעה מהקמתם של תאגידים?