טראומות הגרעין בחברה האמריקאית

תקציר העבודה

הפקולטה למדעי החברה והרוח עבודת סמינריון בנושא: טראומות הגרעין בחברה האמריקאית:
טראומת הגזע, החוב הבין גזעי וטראומת כור ההיתוך הכושל  בסרטים  "המשרת" (2013)  ו"התרסקות" (2005) בקורס:
זיכרון, טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני –
1 0927
מגישה:
תוכן עניינים מבוא. 1
פרק 1.
רקע תיאורטי 3
1 .1 טראומת הגזע. 3
1 .2 חוב בין גזעי 5
1 .3 טראומת כור ההיתוך הכושל. 6
פרק 2. ניתוח הסרט "המשרת". 9
2 .1 תקציר העלילה. 9
2 .2 ניתוח הסרט. 10
2 .2.1 טראומת הגזע. 10
2 .2.2 חוב בין גזעי 13
2 .2.3 טראומת כור ההיתוך הכושל. משפטים פרק  3. ניתוח הסרט התרסקות. 18
3 .1 תקציר הסרט   "התרסקות". 18
3 .2 ניתוח הסרט. 19
3 .2.1 טראומת הגזע. 19
3 .2.2 חוב בין גזעי 22
3 .3.3  טראומת כור ההיתוך הכושל. 23
דיון וסיכום. 27
ביבליוגרפיה. 28
נספחים. 30 נספח 1. 30 נספח 2. 30 נספח 3. 31
נספח 4. 31
מבוא
לארצות הברית היסטוריה ארוכה של עבדות. במשך
5 0 שנה הייתה העבדות חוקית בכל רחבי האומה. בשנת
1 620 הובאו העבדים הראשונים לאמריקה, עוד בטרם איחוד של שלוש עשרה המושבות. העבדות הייתה חוקית עד לשנת 1865, השנה שבה נאסרה בחוקה. שיחרורם הרשמי של העבדים לא שינה עקרונית את מצבם, רובם נדרשו להמשיך ולעשות את אותה העבודה תחת אותם אדונים. כך למשל תיאר ג'ורג' וושינגטון את מצבם של העבדים, עשרים שנה לאחר שיחרורם: "הנה 4 מיליון בני אדם ללא ביגוד, מכסה, בתים, אבוי! מרביתם ללא שמות. הקושי של העבודת נחתך והוסר מגופם, וכמו חיה מותשת מהכובד, הן עמדו על המסלול שלהם מבלי להיות מסוגלים ללכת לשום מקום". ואכן, למרות שהעבודת הסתיימה, האפליה, היחס המשפיל, ההפרדה הגזעית- כל אלה נותרו מנת חלקם של השחורים עד לאמצע המאה ה-20. לא הייתה קיימת הגנה חוקית על העובדים השחורים וכך הם היו עדיין נתונים לאותם תנאים קשים שהיו מנת חלקם בטרם בוטלה העבדות. ביטוי למצבם העגום של השחורים הם חוקי ג'ים קרואו. חוקים אלה היו מקבץ של חקיקה גזענית מקומית ומדינתית שחלו בין השנים 1876–1965. חוקים אלה כללו בין היתר הפרדה גזעית במרחב הציבורי: בתחבורה ציבורית, בבית ספר, במסעדות, בברזיות וכו' וכן איסור נישואין בין שחורים ללבנים. ההיסטוריה של ארצות הברית, לפחות בחלקה, מתבססת על ניצול ושימוש לרעה בעמים שאינם לבנים.
ארצות הברית עצמה הוקמה על ידי גירוש, דחיקה והריגה של האינדיאנים מאדמותיהם וכן חלק גדול מן הפיתוח של המדינה נעשה הודות לעמלם של האפרו-אמריקניים- הן בהיותם עבדים מכוח החוק והן לאחר מכן, מכוח תרבות של אפליה וניצול. האומה האמריקאית קמה על האידיאולוגיה  של עליונות הלבנים-האירופים על הלא לבנים, שהצדיקה "את השואה נגד האינדיאנים והשחורים, ואפשרה את הקמתה של הכלכלה והתעשייה האמריקאית  ושגשוגה". עובדות אלה מהוות אחת מטראומות הגרעין של ארצות הברית, היא טראומת הגזע. טראומה זו אינה רק היסטורית אלא חיה וקיימת ומשליכה גם על הווה.
באופן פורמאלי,  “לבנים  מנומסים ונחמדים דוחים היום את טענת העליונות הגזעית, אך אם מגרדים מעט את פני השטח של הנימוס, מגלים כי ההנחות בדבר העליונות של הלבנים קיימות לגבי אומנות, תרבות, פוליטיקה ופילוסופיה.
הנחות אלה, ששורשיהן באירופה הלבנה, חיות ובועטות בימינו אנו" . בעבודה זו בחרתי לנתח את שני הסרטים "המשרת" ו"התרסקות"  בשל המכנה המשותף של שניהם כמייצגים את טראומת הגזע בעם האמריקאי. בעוד במשרת ישנו ניסיון להביא את אירועי הטראומה הממשיים, הפיזיים, בהתרסקות ישנו ייצוג של ההשפעות בדיעבד של הטראומה. שני הסרטים יחד מאפשרים תמונה שלמה יותר על טראומת הגרעין של העם, כאשר מציג היבטים היסטוריים והשני מציג ההשלכות של העבר על ההווה כמו גם שאריות ושינוי צורה של גזענות העבר לעומת הגזענות החבויה בהווה.  מטרת העבודה היא לבחון את האופן שבו שני הסרטים  מציגים את סוגיית הגזע,  החוב הבין גזעי  וכור ההיתוך אז והיום. בפרק הראשון אציג רקע
תיאורטי על טראומת הגזע, החוב הבין גזעי וטראומת כור ההיתוך. בפרק השני אציג את תקציר הסרט "המשרת" וכן אנתח אותו לאור המושגים התיאורטיים. בפרק השלישי אציג את תקציר עלילת הסרט "התרסקות", וכן אנתח את הסרט לאור הרקע
התיאורטי. בדיון אערוך השוואה בין שני הסרטים ביחס לאופן ייצוג ועיבוד הטראומות השונות.