מחלקה ללשון ספרות ואומנות שם הקורס: ניצולי שואה  זרים ואחרים בקולנוע בקולנוע שם המנחה:
מופע ההתנגדות:
מסרים אנטי נאציים על זירת התיאטרון בסרטים צרפתיים ואמריקאיים תוכן   מבוא  1
פרק 1. טשטוש הגבולות בין תיאטרון ומציאות  מנהל עסקים פרק 2. משפחת השחקנים כבועה של התנגדות   18
פרק 3. תבניות של התנגדות נשית   22
פרק 4. עיצוב דמותו של היהודי הנרדף  24
מסקנות   28
ביבליוגרפיה  30 מבוא מלחמת העולם השנייה התחילה למעשה כאשר צבאה של גרמניה חצה את הגבול אל פולין, ב-1 בספטמבר 1939.
הקונפליקט המקומי הפך לכלל-אירופי כאשר בעלות הברית של פולין – בריטניה וצרפת – באו לעזרתה והכריזו מלחמה על גרמניה. הצבא הפולני, כמו גם אזרחים רבים, ברחו מהמערב הכבוש ונסוגו בהדרגה למזרח המדינה, עד שב-17 בספטמבר תקף הצבא האדום של ברית המועצות את פולין, בהפתעה, מהמזרח. הצבא האדום תפס קצינים וחיילים פולניים ושלח אותם למחנות מלחמה בתור אסירים, שם רבים מהם הוצאו להורג או הוגלו. הטריטוריה של פולין חולקה בין גרמניה וברית המועצות, כאשר חלקים מסוימים סופחו לרייך, חלקים מסוימים לרוסיה, והחלקים הנותרים שימשו תחום כללי (Szaka, 2007).
פולין הפכה למדינה הכבושה על ידי שני שלטונות שונים. דבר זה סיכן את המשך קיומה של האומה הפולנית, מאחר והכיבוש השמיד לא רק את הבעלות הפולנית על הטריטוריה, אלא גם את החיים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים במדינה, על כל פרטיהם (Friszke cited in Szaka, 2007  ). מאחר ופולין, בניגוד למדינות אחרות, מעולם לא נכנעה מרצונה החופשי ולא שיתפה פעולה עם גרמניה, היא לא הרשתה לשמר את ממשלתה, ונוהלה לאחר הכיבוש על ידי שלטון גרמני שנקרא "הממשלה הכללית לאזור הכבוש בפולין" (Generalgouvernement).
עקב כך, רשויות פולניות החלו להיווצר בחו"ל – בתחילה נוצרה בצרפת ממשלה פולנית בגלות, ולאחר שזו האחרונה הובסה גם היא, ממשלה זו ושאריותיה הוגלו לאנגליה.
לאחר מכן הוקמה גם תנועת התנגדות – האיחוד למאבק מחומש (ZWZ), שפעלה בעיקר בטריטוריות הפולניות שנכבשו על ידי הרייך.
כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה בפולין הייתה יהודית. יהודי פולין חוו הגבלות רבות עוד זמן רב לפני הכיבוש הנאצי ומלחמת העולם השנייה – פולין נחשבה מאז ומתמיד לאחת המדינות האנטישמיות ביותר באירופה. פולין קיבלה והטמיעה את התעמולה הנאצית האנטישמית עוד לפני מלחמת העולם השנייה. האוכלוסייה הקתולית המקומית הגבילה את היהודים מהבחינות התרבותיות, הכלכליות והחברתיות, ואף השתמשו נגדם באלימות – כל זאת הרבה לפני שהנאצים עלו לשלטון. הם אף הסכימו להשקפה כי היהודים הם תת-אנושיים " פולנים קתוליים רבים היו שותפים לדעה של הנאצים כי היהודים הם תתי אדם או לכל הפחות, ראויים להשמדה"  Ringelblum, cited in Bowen, 1958, p.138 ) ). בסוף שנת 1944, קרס הממשל הגרמני הכללי בפולין והיא שוחררה. בהשוואה לכל שאר מדינות אירופה שלקחו חלק במלחמה, איבדה פולין את האחוז הגבוה ביותר של אזרחים – מעל שישה מיליון, נוצרים ויהודים כאחד.
ביחד עם בריטניה, הייתה צרפת אחת המדינות הראשונות להשתתף במלחמת העולם השנייה, ולהכריז מלחמה על גרמניה, לאחר שזו האחרונה פלשה אל פולין בשנת 1939. צרפת עצמה נכנעה בפועל לגרמניה ביוני 1940. רוב שטחה של צרפת נכבש על ידי גרמניה. בעקבות הכיבוש, הכריזה גרמניה על ממשלה צרפתית חדשה– "ממשלת בובות", שמרכזה היה בעיר וישי, שהייתה ידועה בתור "צרפת של וישי", והונהגה על ידי הנרי פיליפ פטן– גנרל מתקופת מלחמת העולם הראשונה. באופן זה השיגה גרמניה הנאצית את שיתוף הפעולה הצרפתי ואת כוח האדם והמקורות שהיו דרושים להם בכדי להחיל את המשטר הנאצי והחוקים והנהלים הקשורים אליו ברחבי המדינה. הגרמנים אף שלחו צרפתים ככוח עבודה לגרמניה (Williams, 1994).
ממשלת וישי סייעה לגרמנים בריכוזם והוצאתם להורג של היהודים – בעיקר פליטים זרים שהגיעו לצרפת בעקבות בריחה מהמשטר הנאצי במדינות מוצאם. גורמים אחרים בצרפת בחרו, לעומת זאת, שלא לשתף פעולה עם גרמניה – תנועות התנגדות כמו "הצרפתי החופשי", ו"הכוחות הצרפתיים החופשיים", שהונהגו על ידי שארל דה גולף סגן המזכיר לענייני הגנה. סך הכול הייתה צרפת מדינה כבושה במשך ארבע שנים, כאשר בשנת 1944
בעלות הברית ביחד עם "הכוחות הצרפתיים החופשיים" שיחררו אותה (Williams, 1994).
כיבושה של פולין בידי גרמניה ב-1939 הוביל לזרם גדול של פליטים פולנים. ארה"ב הצליחה לסייע מבחינת מזון וביגוד לפליטים פולנים שהגיעו לרומניה, ליטא והונגריה. מצבם של אלו שנותרו מאחור בפולין, עם זאת, היה גרוע – סיוע להם היה פרויקט מורכב בהרבה מאשר סיוע לפליטים שאינם בגבולות פולין הכבושה (Davis, 1939
בתוך Wert,).
קרקוב, לובלין, לבוב ועוד ערים כמעט התפוצצו מרוב פליטים שהגיעו מהחלקים המערביים והצפוניים של פולין (Boulder, 1978
בתוךWert). הגרמנים התייחסו לאזור הממשל הכללי בתור משאב שניתן לנצל – מבחינתם, האנשים והפליטים שהיו בו היו צריכים לעבוד ולסייע במאמץ המלחמתי עד מוות, או להיות מושמדים. היחס הוביל לכך שהפולנים באזורים אלו נאלצו להשתמש בטרור ובמעשי רצח על מנת להשיג כסף, אוכל, ושאר טובין (Wert).
החיים בתוך העיר היו קשים במיוחד – הפולנים היו צריכים להתמודד עם אובדן של משכורות ואינפלציה מהירה ומתמדת, כמו גם עם גידול מתמיד במספר הפליטים. הסכנה שארבה להם הלכה וגדלה עם בואו של החורף ואיום הרעב. אנשים נאלצו להשיג מזון בשוק השחור, או אצל איכרים במחירים מופקעים. קללות של "לעזאזל עם הגרמנים, לעזאזל עם האיכרים, לעזאזל עם המרוויחים מהשוק השחור!" נשמעו בוורשה באופן תכוף (7 בתוך). במהלך המלחמה ספגה ורשה נזק עצום של 35 אחוזי הרס טוטאלי לבתיה, כאשר הפגיעות המרכזיות היו בחלקים היהודיים של העיר, ובשכונות של מעמד הביניים. ערים כמו קרקובולודג', לעומת זאת, כמעט שלא נפגעו פיזית כתוצאה מהמלחמה, אך סבלו מעומס רק של פליטים, כאמור (Wert).
הגרמנים, כאמור, שלטו בפולין ובניגוד לצרפת, לא השאירו "ממשלת בובות" שתוכל לתפקד ולשתף עימם פעולה. האזורים של פולין שלא סופחו לשטחי גרמניה נשלטו, כאמור, על ידי הממשל הכללי לאזור הכבוש בפולין. בשטחים האחרים, בהם הכיבוש היה סובייטי, כל תוצרי התקשורת בפולין נשלטו על ידי מוסקבה. הרוסים הנהיגו משטר של מדינת משטרה המבוסס על טרור והפחדות. כל הארגונים והמפלגות הפולניות נאסרו למעט המפלגה הקומוניסטית.
איסור יצא גם על קיומן של כל הדתות, ורוב הכנסיות נסגרו (Thompson-Dutton, 1950).
אם חייהם של הפולנים היו קשים במהלך המלחמה, חייהם של היהודים היו קשים אף יותר. החוקים שהחלו עליהם הנאצים היו דרסטיים בהרבה מאלו שעסקו בלא-יהודים, ומטרותיהם היו לגרום להפרדה של היהודים משאר האוכלוסייה, ולשבור את רוחם ואת כוח התנגדותם, ולגרום להחלשתם הפיזית על ידי הפחדה, עבודות כפייה, תת-תזונה, תנאים הגייניים ירודים וגזל של רכושם. בעקבות הגזרות, חיי היום-יום של המשפחה היהודית נהרסו לחלוטין. אנשים הוצאו להורג ונלקחו לעבודה במחנות, באופן שהוביל לצמצום מתמיד של המשפחה, ולהתרופפות הקשר הנפשי בין הנותרים כהגנה עצמית מפני העתיד לבוא. משכורתם של היהודים נלקחה מהם מידית, והם לא יכלו לדאוג לצרכים הבסיסיים ביותר שלהם ושל משפחתם. אב המשפחה לא יכל להסתובב ברחוב ללא טלאי, וכך לא יכול היה למצוא פתרונות עבור המשפחה, כיוון שהסתכן בלקיחתו למחנה עבודה (Fodor, 1991).
גם בצרפת, תחת ממשלת הבובות של שלטון וישי, החיים היו קשים והיה מחסור חמור במזון. היה קשה מאוד להשיג בשר, כאשר המצב היה חמור בעיקר בערים, וקל יותר בכפרים. בדומה לפולין, איכרים היוו בני מזל מאחר והם היו קרובים יותר למקורות המזון. רכישה של מזון בשוק השחור רווחה גם בצרפת בתקופה זו, בדומה לפולין.