ממ"ן
1 2 .
  1.   הסבר אפשרי של רונג לעלייה בשיעור עבריינות הנוער.
רונג במאמרו, מעביר ביקורת על הסוציולוגיה בת זמנו בגישתה לתהליך החיברות.
מדוע נוהג הפרט בקונפורמיות? הסוציולוגים מציגים 2 תשובות:

1 . גיבוש יתר (הנובע מהפנמה)- הפרט רוצה לזכות בהוקרה חברתית, להתקבל, לרכוש סטטוסים, ולפיכך הוא מקבל על עצמו הדרישות החברתיות הנובעות מהערכים והנורמות.
כלומר- האדם נוהג בקונפורמיות, והקונפליקטים נפתרים ומווסתים ע"י  הרצון להשתייך ולהיראות טוב בעיני הזולת.
2 . הפנמה- הפרט המחוברת מפנים את ערכי התרבות ונורמות ההתנהגות הנהוגים בחברה שבה הוא חי, באמצעות תהליך החיברות, והוא נוהג על פיהם מתוך הזדהות שלמה (ולא מתוך כפייה או פחד מתוצאות התנהגות סוטה- חיברות יתר).
תהליך חיברות מוצלח, ע"פ גישה זו, יוביל בהכרח לקונפורמיות ותהליך לא מוצלח הוא המקור לסטייה חברתית.
כלומר- ע"פ גישה זו, ניתן לייחס את העלייה בשיעור עבריינות הנוער לתהליך חיברות קלוקל משהו, שאינו משרת מטרתו כראוי ומצמיח אנשים "סוטים"- לא קונפורמיים.
רונג יוצא נגד גישה  דטרמניסטית  זו, ומבקר אותה ממספר היבטים:
  1.
  למרות השימוש במושג ההפנמה של פרויד, הסוציולוגיה מתעלמת מפן חשוב בתורתו- פרויד לא רואה את הקונפורמיות כפועל יוצא הכרחי של תהליך הפנמת הערכים, ומעבר לכך- הקונפורמיות ההתנהגותית אינה מעידה בהכרח על קונפורמיות מחשבתית- הציות לנורמות לא נעשה תמיד מתוך רצון והזדהות עם הערכים, ולעתים דווקא הקונפורמיות תוביל את האדם לקונפליקטים (בין האיד והסופר אגו) העלולים לגרום לנוירוזות וכדומה.
בהמשך לגישת פרויד, דווקא ציות מסוג זה, הגורם לקונפליקטים קשים ומתמשכים בנפש האדם, ניתן להסבר פעמים רבות ככפייה (חיצונית-חברתית, או פנימית- מצד הסופר אגו) של ההתנהגות הנאותה, על הפרט המבצע. מצב זה עלול לגרום לנוירוזה העלולה להוביל לסטייה חברתית, וזה יכול להוות הסבר אפשרי לעלייה בשיעור העבריינות.
2. רונג טוען, שהתפיסה של גיבוש יתר וחיברות יתר , אינה לוקחת בחשבון שהאדם הוא לא רק חבר בחברה, אלא גם פרט בעל רגשות, –