קורס:תיאוריות אישיות א'                                             עבודה סמסטריאלית: ניתוח מקרה נתח/י את סיפור המקרה שלפניך על-פי עקרונות מתוך שתיים מתיאוריות האישיות שלמדת (פרויד, יונג, אדלר, הורני) מההרצאות ומהספר. תאר/י על-פי כל אחת מהתיאוריות את הסיבות, הגורמים, האירועים וכד', שעשויים להסביר את האישיות והסימפטומים המתוארים במקרה. השתמש/י בהנחות ובמושגי היסוד הרלוונטיים של כל תיאוריה. התייחס/י למגבלות כל אחת מהתיאוריות לגבי יכולתה להסביר את המקרה באופן המניח את הדעת.
בעבודה התייחסו לנקודות הבאות. במקום בו חסרה לכם אינפורמציה נסו להעריך מה היה שם, באופן שתואם את האישיות המתוארת:
–          התפתחות (במידה שזה רלוונטי לתיאוריה) –           הגורם המניע את האדם –          הבנת הכוחות והחולשות של דמות המקרה –          באילו אספקטים הטיפול היה מתמקד –          היכן רואים במקרה מושגים תאורטיים של התיאוריה –          מגבלות התיאוריה בתיאור המקרה –         לסיכום תאר/י  במספר מילים תיאור אינטגרטיבי של הדמות המתוארת במקרה על -פי הניתוח שערכת באמצעות שתי התיאוריות.
בכתיבת העבודה הקפידו להתמקד בקישור שבין המושגים התיאורטיים למקרה ואל תרחיבו יתר על המידה בתיאור התיאוריה עצמה (אין צורך להגדיר מחדש את המושגים אלא           להבהיר איך הם מתאימים למקרה המתואר).
·        העבודה הנה אינדיבידואלית ויש לעשותה באופן עצמאי ללא שותפים. ·        יש להגיש את העבודה מודפסת בגופן גודל 12 ברווח שורה וחצי, שוליים של 2 ס"מ מכל כיוון, באורך שלא יעלה על 4 עמודים (חריגה מעבר ל-4 עמודים לא תיקרא). ·        את העבודה יש להגיש למזכירות בלבד  לא יאוחר מ– 06.01.2014 בשעה 10:00 בבוקר. עבודה שתוגש לאחר מועד זה לא תיבדק.
עבודה מהנה! תיאור מקרה – כפיר סיבת הפנייה:
כפיר, בן 27, רווק שעבד עד לאחרונה כתוכניתן בחברת הייטק יוקרתית. כשבוע לפני פנייתו לטיפול, חווה התקף חרדה משתק בעת שנתבקש להרצות על עבודתו בפני מנהל בכיר בחברה.
בשל המבוכה העזה והחשש שיפטרו אותו בעקבות האירוע, החליט להתפטר מעבודתו עוד באותו היום. כעבור כחודש בבית ללא מעש, החליט לפנות לטיפול פסיכולוגי.
רקע
וקורות חיים:
כפיר בעל תואר ראשון בהצטיינות במחשבים  שוכר לבדו דירה ביפו. הוא הבכור מבין חמישה בנים, כאשר יש הפרש של כשנתיים בין אח לאח. כפיר מספר כי בילדותו שררו בין האחים יחסים טעונים, שהתאפיינו בקנאה ובתחרות על תשומת הלב של אימם, המתוארת כעקרת בית חמה, שניסתה תמיד להיות זמינה  עבורם, אך כרעה תחת הנטל של גידולם ללא עזרה כמעט מהאב. אביו, שעבד שנים בתפקיד בכיר מאוד בצבא קבע, מתואר כאדם קר, שנעדר רבות מהבית, בעל אידיאלים וערכים נוקשים, שדרש סטנדרטים גבוהים ומשמעת מרבית מהבנים.
כפיר מספר שכאשר התנהגותם לא תאמה לציפיותיו היה מפסיק לדבר איתם למשך שבועות. זיכרונותיו הטובים מהילדות הם מהזמנים בהם אביו לקח אותו לשחות בים ובנה אתו בסבלנות מושבות שלמות בחול. הוא אומר בלהט, שעד היום הוא נהנה מאוד מכל פעילות הקשורה בים – שחייה, צלילה , גלישת גלים וסתם לשבת על החוף ולבהות במים. בנוסף הוא זוכר לטובה את הפעמים בהן אימו נתנה לו לעזור במטבח וביחד היו מבשלים לכל המשפחה. במהלך חייו פיתח מאוד את תחביב הבישול אותו הוא מתאר כ"תהליך פלא מעורר ומחייה". לדבריו, בעתות מצוקה, מאכל טוב תמיד יכול להרגיעו ולהקל על תחושותיו הקשות. להפתעתו הוא חולם לפעמים שהוא זוכה במקום ראשון בתוכנית "מאסטר שף" ומתעורר בבעתה.  יחסיו של כפיר כיום עם הוריו קורקטיים. מכיוון שהוא חש כי הם מתגאים יותר באחיו השני, שבחר ללכת בדרכי האב, ומתקדם כמטאור בדרגות ובתפקידים בצבא הקבע.
עד גיל אחת עשרה היה כפיר תלמיד מצטיין, אך אז נפגע בתאונת דרכים, ומאז הוא סובל מנכות קלה ברגלו. כפיר העביר חודשים ארוכים בשיקום ופיזיותרפיה, הפסיד חודשי לימודים והתקשה לכסות על הפער – הדבר פגע בתדמיתו עד אז כ"מוצלח של הכיתה". כפיר מעיד שמתלמיד מצטיין ומקובל, הפך לתלמיד בינוני ומופנם, שנמנע מלהשתתף בשיעורים ולקחת חלק בפעילויות חברתיות שונות. כפיר מציין כי במבט לאחור, הוא שמח על כך שנחסכו ממנו פעילויות שטחיות שכאלו, ובכך התאפשר לו להשקיע יותר בעולמו הפנימי ולפתח תחביבים משלו, וכי ממילא אינו סבור שהיה מפיק מהן הנאה. בכיתה י"א חווה כפיר את התקף החרדה הראשון בחייו, לאחר שנתבקש על ידי המורה באנגלית להקריא את חיבורו "הים הקסום" בפני הכיתה, אבל על אף שחשש שהוא עלול להתעלף כל רגע הצליח לעמוד במטלה. כפיר נימק את החרדה לעצמו, באותו זמן, בכך  שלא ישן מספיק בלילה הקודם ולא אכל כלום באותו בוקר.
מאז מתאמץ כפיר להימנע ממצבים חברתיים בהם הוא נמצא במרכז תשומת הלב. לדבריו, אנשים ממילא תמיד מעמידים פנים בחברה וזהו "משחק שאני לא רוצה לשחק".
בעת גיוסו על אף שביקש להיות ביחידה קרבית בצבא, שובץ בשל מגבלותיו הפיסיות בתפקיד עורפי. שיבוצו עורר בו תחושות בושה וחוסר ערך, ולדעתו גרם לבחורות לזלזל בו ולא לראותו כגבר ראוי. כפיר מציין כי בשנה הראשונה לשירות, בה היה "מיואש במיוחד", חשב לערוק מהצבא ולברוח לאוסטרליה. הוא חלם ששם יוכל לפתח את תחביב גלישת הגלים שלו למקצוע, ואף החל במגעים רציניים להוצאת דרכון מזויף. לקראת סיום התהליך נבהל וחזר בו. בשנה שלאחר השחרור עבד כפיר בשורת עבודות מזדמנות, מהן התפטר לאחר תקופות קצרות בשל תחושת שלא ניסו ללכת לקראתו כשביקש. במקביל, נרשם לאוניברסיטה ללימודי מחשבים, תחום שחשב שיוכל להצליח בו, על אף שבסתר שקל גם לטוס לצרפת ללמוד בישול.
כפיר ממעט לצאת לבלות ומעביר את מרבית זמנו הפנוי במשחקי מחשב ברשת. בהקשר זה מתאר כפיר את המשחק האהוב עליו, בו הוא משחק בדמותו של ננס מתוחכם, המסתובב במושבה וירטואלית ויורה בדמויותיהם של ענקים מחוצקנים. כפיר מתאר בהתפעלות את רמת המוחשיות של הפגיעות וההרס במשחק, ומציין כי הוא נהנה גם להקניט  שחקנים אחרים  תוך כדי משחק, באמירות כ – "אף אחד לא יודע מי אני באמת". לכפיר, אין חברים כיוון שלטענתו אחרים אינם יודעים להעריך את סגולותיו ואינם מסוגלים להבינו באמת.  מעולם לא היה בקשר זוגי רציני ובדידותו גורמת לו למצוקה. כיום הוא גולש באתרי היכרויות, ולעתים אף מתכתב עם נשים, אך הוא מתקשה להתקדם הלאה לפגישה ממשית, מתוך חשש שהוא יוצר תדמית מוטעית של ביטחון עצמי ושכאשר יפגשו בפועל יתנהג כ"בחורה חסרת ביטחון". הוא מודה גם שמידי כמה שבועות הוא גולש באתרים פורנוגרפיים לאורך כל הלילה ללא יכולת להפסיק.
כפיר מתאר חלום חוזר ונשנה, הפוקד אותו בשנים האחרונות. בחלומו, הוא נכנס בבוקר לשחות בים  ומבחין בשלושה דולפינים, האחד שחור השני אפור והשלישי לבן. כפיר מופתע מכך שיש דולפינים בגוונים שונים ושהוא יכול לראותם מהמקום בו הוא נמצא, באותו רגע הדולפינים  מתחילים להילחם אחד בשני  וצוללים מתחת לפני השטח. בשלב זה המים הופכים להיות אדומים מדם, והערב יורד, כפיר חרד לגורל הדולפינים ומתחיל לשחות ולצלול לכיוונם, בעודו מתקדם הוא מופתע מכך שצבע המים משתנה אט אט מאדום בלבד לשלל צבעים זוהרים שונים, הוא מתעורר בתחושת הפתעה, ומנסה להבין מה עלה בגורל הדולפינים. בעבודה זו אנתח את סיפור המקרה של כפיר על פי גישת הפסיכואנליזה של פרויד ועל פי גישת הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אדלר. בחרתי בשתי גישות אלו בעקבות היכולת של כל אחת מהן להסביר את המקרה מנקודות שונות, המשלימות אחת את חסרונות השנייה. הפסיכואנליזה מאפשרת הבנה של התנהלות מרכיבי הנפש השונים, הצפת קונפליקטים ופתירתם בצורה ממוקדת יותר, ללא תלות באינטרס החברתי של האדם. לעומת זאת, התיאוריה של אדלר מסבירה את האירוע לא רק מנקודת מבט אינדיבידואלית, מדברת גם על האישיות הבריאה ומתייחסת אל המטופל ברגישות וסובלנות.   תחילה, יש להבין מה הבעיות שהביאו את כפיר לטיפול. כפיר מעיד על אי יכולת להשתלב במסגרת עבודה בשל התקף החרדה שחווה. הוא נרשם ללימודי מחשבים למרות שבכלל רצה ללמוד בישול – הוא לא הולך אחרי שאיפותיו, הוא נמנע מהן ומוותר לעצמו. אפשר לראות זאת גם כשהיה ילד ולאחר תאונת הדרכים הוא לא חזר להיות ילד מצטיין ומקובל חברתית, אלא נשאר תלמיד בינוני ומופנם. בנוסף, היחסים עם הוריו הם עניינים אך לא יותר מזה, מעולם לא הייתה לו בת זוג, אין לו חברים והיחסים עם אחיו הם יחסי קנאה.  כפיר נמנע ממצבים בהם הוא במרכז תשומת הלב. נראה שבכל זאת הוא שואף לשפר את חייו בגלל העובדה שפנה לטיפול פסיכולוגי. כפיר הוא עצמאי (גר בדירה לבד), עבד במשרה קבועה בחברת הייטק (מסגרת בחיים), וסיים תואר ראשון בהצטיינות. נראה שכפיר כן מנסה ליצור קשר עם נשים אך קשה לו להתקדם לפגישה ממשית.   פרויד מציג את שלבי ההתפתחות הפסיכוסקסואליים. אפשר לראות ביטוי לשלב האוראלי ולשלב הפאלי ברקע של כפיר. נאמר שבעתות מצוקה כפיר אוכל בכדי להרגיע ולהקל על תחושותיו הקשות (זוהי גם רגרסיה).
פרויד היה מסביר זאת כקיבעון בשלב האוראלי. בעקבות החלוקה הקשה שהייתה לאימו של כפיר להפגין תשומת לב כלפי חמשת האחים אפשר להבין שכפיר כנראה חש תסכול, תחושות של תלות בסובבים אותו וחוסר מסוגלות עצמית. לכן, יש השקעה בכמות גדולה של ליבידו באזור הפה, אזור אוראלי, אשר מצביע שקיבעון זה, שנגרם מתחושת התסכול, חל בתקופה האוראלית. קיבעון בשלב האוראלי מתבטא בשני אופנים שונים: אישיות אוראלית פאסיבית שמופיעה בקיבעון במחצית הראשונה של השלב האוראלי ואישיות אוראלית סאדיסטית שמופיעה במחצית השנייה. קיבעון בשלב האוראלי סדיסטי מתבטא בווכחנות, פסימיות, עוקצנות, סרקסטיות וציניות. אפשר לראות את הביטוי האגרסיבי של כפיר כאשר הוא משחק במשחק המחשב ויורה בדמויות. בנוסף, הוא  מבטא עוקצנות באמצעות הקנטה של שחקנים אחרים-.