בית הספר למדעי ההתנהגות "לא סתם הוא נקרא חברו הטוב ביותר של האדם" המשמעות של גידול כלבים תוכן עניינים:
מבוא    2
רקע תיאורטי     3
מתודולוגיה       5
מיקום החוקר בשדה      7
ממצאים            8
תימה I: "יחס כאל בן משפחה"    8
תימה II: "אהבה ללא תנאים"     10 תימה III: "פיצוי על הניכור בחברה הקפיטליסטית"           12
דיון ומסקנות     13
ביבליוגרפיה      משפטים נספחים 16
נספח א' – ניתוחי תוכן ויזואליים 16
קטע 1 (ניתוח חלקי)        16
קטע 2 (ניתוח מלא)         16
נספח ב' – ראיונות עומק  18
ריאיון (תימלול חלקי) עם נועה (בדוי) בת 23          18
ריאיון (תימלול מלא) עם רותי (בדוי) בת 55           20 מבוא
"לכלב אין כל חפץ במכוניות מפוארות, בבתים גדולים או בבגדי מעצבים. סמלי מעמד לא אומרים לו דבר וחצי דבר. מקל ספוג במים יספיק לו בהחלט.
כלב שופט את האחרים לא לפי צבע עורם, דתם או מעמדם החברתי, אלא לפי מי שהם בתוך-תוכם.
לכלב לא אכפת אם אתה עשיר או עני, משכיל או בור, חכם או טיפש. ברגע שתיתן לו את הלב שלך, הוא ייתן לך את שלו." (גרוגן, 2005, עמ' 297) עבודה זו תעסוק במניעים, ביחסי הגומלין וברגשות המלווים את חווית גידול הכלבים. שאלת המחקר שלי היא: "מה היא המשמעות של תופעת גידול הכלבים?".
כלב הבית הוא היונק הראשון שהפך לחיה מבויתת על ידי בני האדם. הוא נחשב צאצאם הישיר של הזאבים, שבעבר נדדו בכל רחבי אירופה, אסיה וצפון אמריקה. לאורך השנים הכלב שימש את האדם למטרות רבות: שמירה, תקיפה, ציד, גישוש ונחיה, אך המטרה המקובלת ביותר היא שעשוע, הכוונה היא כלב כחית מחמד. המאה ה-19 הביאה איתה שינויים גלובליים מרחיקי לכת מבחינה כלכלית וחברתית. שינויים חברתיים אלה באו לידי ביטוי בתהליכי חילון ועיור רחבי היקף, השתחררות מהגבלת המוסדות החברתיים-מסורתיים והתמקדות באינדיבידואל. כל אלה גרמו לשחיקת המוסד המשפחתי ויצירת תחושות של ניכור, בדידות וחוסר יציבות בעיני הפרט (ויקיפדיה, המאה ה-19, קפיטליזם, 2014). אנשים החיים לבדם נוטים לאמץ חית מחמד כתחליף למשפחה או לחברים. הם רואים בחיה הנאמנה והרגישה יצור חי ונושם, שחולק עמם את חייהם. החיה מעניקה, מקבלת חום ואהבה ובנוסף מספקת לבעליה תעסוקה המפיגה את בדידותו, טיול משותף בחוץ למטרת עשיית צרכים, ביקורים אצל הווטרינר ומגוון פעילויות נוספות.
בעבודה זו אני אבחן את המשמעות של גידול כלבים בעזרת שני ראיונות עומק ושני ניתוחי תוכן. אוכלוסיית המחקר שלי הן שתי נשים, האחת בת 55 והשנייה בת 23, אשר יש להן קשר חזק לנושא העבודה, שתיהן גידלו שלושה כלבים בעברן. אני בוחרת לנתח את הסרט "מארלי ואני" המספר על חווית גידול הכלבים בעיני זוג שעתה נישאו.
לאורך הסרט רואים את המשברים והחוויות של בני הזוג עם הכלב ואת התרחבות המסגרת המשפחתית.
תרומת המחקר שלי היא תיאורטית בהבנה של התרחבות תופעת גידול הכלבים בעשורים האחרונים. ככל הנראה התפשטות תופעת גידול הכלבים, שמאופיינת באימוץ או קנייה של כלב שמתווסף למסגרת המשפחתית, נובעת מהרצון בפיצוי על תחושת הבדידות וחוסר היציבות  שמרגישים בני האדם.  בפרק הבא אציג את הרקע התיאורטי שכולל את שלושת התיאוריות איתן אנתח את הממצאים. התיאוריה המרכזית, שאיתה אנתח את הממצאים, היא התיאוריה הצורנית של זימל שבוחנת את האינטראקציות בין בני האדם בחיים המודרניים. בפרק השני אציג את שני הכלים המתודולוגיים אותם בחרתי כדי לנתח את התופעה, ראיונות עומק וניתוחי תוכן ויזואליים, אחזק כל כלי מתודולוגי באמצעות מחקר ואבחן את מיקומי כחוקרת בשדה. פירושו של דבר שאציג את הדילמות בהן נתקלתי בעבודה זו. בפרק הרביעי אציג את הממצאים בצורה של תימות. התימה הראשונה שאציג היא "יחס כאל בן משפחה", שמתייחסת להסתכלות המיוחדת של הבעלים את כלביהם. התימה השנייה היא "אהבה ללא תנאים", שמתארת את הרגשות שמלווים את הקשר שבין הכלב לבעליו. ולבסוף, התימה השלישית היא "פיצוי על הניכור בחברה הקפיטליסטית", שבוחנת את התפקיד שתופס גידול הכלבים בעיני המגדלים בחברה הקפיטליסטית.
בפרק האחרון אציג את המסקנה הכללית העולה מהעבודה, את המגבלות אותן חוויתי ואת המלצתי למחקר המשך.