הפסיכולוגיה החברתית מצויה בתפר שבין הפסיכולוגיה והסוציולוגיה . מחד היא חוקרת יחידים ובכך היא שונה מסוציולוגיה,  אך מתמקדת בתפיסתם של יחידים  את הזולת ופחות בעולמם הפנימי של יחידים ובכך שונה מפסיכולוגיה "קלאסית". הפסיכולוגיה החברתית מתמקדת בשלושה נושאים עיקריים:
1.       חשיבה חברתית- איך אנחנו תופסים עצמינו וזולתנו.
2.       השפעה חברתית- חברות, שכנוע,  קבוצות וכו'. ובקיצור השפעה חברתית על האדם והשפעתו על החברה .
3.       יחסים חברתיים- הנטייה של האדם לתוקפנות או להושטת יד לעזרה, והאופן שבו באים לידי ביטוי אלמנטים של משיכה ואינטימיות.
הקורס רחב ומכיל תחומי מחקר בנושאים רבים. יש ללמוד הכל עבור המבחן! סיכום קורס פסיכולוגיה חברתית. פרק 1
הפסיכולוגיה החברתית נמצאת בתפר שבין הפסיכולוגיה והסוציולוגיה . היא חוקרת יחידים ובכך היא שונה מסוציולוגיה אך מתמקדים בתפיסתם את הזולת ופחות בעולמם הפנימי של יחידים. הפסיכולוגיה החברתית מתמקדת בשלושה נושאים עיקריים:
4.       חשיבה חברתית- איך אנחנו תופסים עצמינו וזולתנו.
5.       השפעה חברתית- חברות שכנוע קבוצות וכו'. ובקיצור השפעה חברתית על האדם והשפעתו על החברה .
6.       יחסים חברתיים- הנטייה של האדם לתוקפנות או להושטת יד לעזרה, והאופן שבו באים לידי ביטוי אלמנטים של משיכה ואינטימיות.
  5  רעיונות מרכזיים בפסיכולוגיה חברתית:
(מחלקים על פי הקטגוריות דלעיל. חלקם לחשיבה חברתית חלקם להשפעה וכו').
1.       הבניה חברתית. לאדם יש דחף להסביר התנהגויות, לייחס להן סיבות ולגרום להן להיראות צפויות, הגיוניות וניתנות לשליטה . אדם שמעיר הערות עוקצניות יוכנס תחת קטגוריה של איש רע וכך נתייחס אליו מעה והלאה. כנ"ל ההבניה שיש לנו על עצמינו משפיעה על התנהגותנו. אפר"ת. הרגש בא אחר הפרשנות שלנו לאירוע והיא, הפרשנות, תלויה בהבניה.
2 .       אינטואיציה-  כפי שפרויד חשף ישנה חשיבה אינטואיטיבית מאחורי הקלעים.
כלומר, היכולת לקבל ולפענח מסרים תוך-אישיים ללא חשיבה רצונית. לאדם יש אינטואיציות חברתיות מועילות אך לעתים גם מסוכנות . כך אנחנו סומכים מידי על זיכרוננו או מנבאים באופן שגוי כיצד נרגיש ברגעי משבר. מנגד האינטואיציות מאפשרות לנו חשיבה אוטומטית מהירה וחסכנית.
3 .        השפעות חברתיות מעצבות את ההתנהגות וממילא את החשיבה של הפרט. כך גם עמדות ונטיות אישיות מעצבות את ההתנהגות. אנחנו מתאימים את עצמינו להקשר החברתי שלנו. "בני האדם בראש ובראשונה יצורים הפועלים בתוך הסיטואציה. אין להבין אותנו במנותק מהסיטואציות שאנו פועלים בתוכם" (ז'אן פול סארטר)
4 .       להתנהגות חברתית יש שורשים ביולוגיים- הצירוף של התורשה והסביבה קובע מי אנחנו. פסיכולוגיה אבולוציונית היא ענף בפסיכולוגיה החוקר את התנהגות האדם מנקודת מבט אבולוציונית . ההנחה העומדת בבסיס התחום היא, שישנן סיבות אבולוציוניות האחראיות להתנהגות האדם, כמו גם להתנהגות יתר בעלי החיים. בהמשך לכך תחום מדעי העצב החברתיים בוחן ברמה הנוירוביולוגית כיצד מתפקדים המוח ומערכת העצבים בזמן סיטואציות חברתיות שונות כמו אהבה או תוקפנות, ובוחנים קשרים אפשריים בין פעילות מוחית לבין תהליכים חברתיים. 5.       עקרונות הפסיכולוגיה החברתית ניתנים ליישום בחיי היומיום- ויש להם השלכות אשר מטיבות עם האנושות. פסיכולוגיה חברתית וערכים אנושיים המונח אובייקטיביות מייצג את תקפותן של טענות מחקריות, האם הטענה מייצגת אמת אובייקטיבית.
ביקורת: הפסיכולוגיה החברתית לא יכולה להיות מדעית בשל חוסר האובייקטיביות .                 השפעות פנימיות אלה נחלקות לשני סוגים:
השפעה גלויה- ראשית, הפסיכולוגיה החברתית משקפת היסטוריה חברתית , קצת "מגיבה" למה שמתרחש בעולם. (בשנות ה80 המון מחקרים על מרוץ החימוש ובעשורים האחרונים על זהות מינית וכו'). ערכים משתנים לא רק מתקופה לתקופה אלא גם בין תרבויות. באירופה הייתה חשובה יותר זהות חברתית לעומת ארה"ב שם הדגש הוא על אינדיבידואליזם.  אם כן ישנה השפעה כבר כאשר הפסיכולוג החברתי בוחר את נושא המחקר שלו.
 שנית,  ניתן לומר כי החוקרים הם אנשים שנמשכים לנושאים אלה, לומדים אותם ומבקשים לעצב את העתיד באמצעות הידע שלהם, כך שמלכתחילה הם מעולם לא היו אובייקטיבים לחלוטין, אלא החזיקו בעמדות וערכים אישיים וביקשו לקדם אותם.
השפעה סמויה- 
1 .       בעיית האובייקטיביות הקיימת במדע בכללותו. בבסיס התודעה האנושית עומדת הנטייה לשפוט מראש את המציאות על סמך הצפיות שלנו ובאופן בלתי מודע אנו "מסלקים" מהתודעה גירויים שאיננו מצפים להם.
2 .       ערכים חבויים. לכל אדם ערכים ושיפוט ערכי אחר. כך אברהם מסלאו בפירמידת הצרכים המפורסמת שלו הציג אנשים שמימשו עצמם כאנשים ספונטניים מיסטיים וכו כלומר הוא למד מגיבוריו שלו.  ערכים אלו משפיעים על החוקר החברתי ומשפיעים גם על אופן הטיפול המקצועי. כמו כן על הגדרת מושגים (האם זה הערכה עצמית גבוהה או הדחקה וכו') נמצא אם כן שלא ניתן לומר שהפסיכולוגיה החברתית היא אובייקטיבית לחלוטין, אך בשל העובדה כי החשיבה האנושית מטבעה נגועה בפרשנות עלינו לקבל זאת בהבנה ולדבוק בבדיקות שיטתיות ורציפות .
ביקורת נוספת:
שתי ביקורות סותרות נמתחות לעיתים קרובות על הפסיכולוגיה החברתית. ראשית שהיא חסרת משמעות מכיוון שהיא מתעדת את המובן מאליו. אלפי שנים חקרו זאת פילוסופים ומשוררים, ואף אנחנו, ביום יום בוחנים את הסביבה שלנו לעומתנו וכו' ושנית שהיא מסוכנת כי היא יכולה לגרום לעשיית מניפולציות על אנשים. נתייחס לביקורת הראשונה: "יום אחר יום יוצאים הפסיכולוגים החברתיים אל העולם ומגלים שאנשים מתנהגים בצורה דומה מאוד לצפוי"… (קאלן מרפי).  אז זהו שלא כך.
אנחנו פונים אל השכל הישר אחרי שהעובדות כבר ידועות לנו. הסוציולוג פול לזרספלד הוכיח זאת במחקרו על חיילים במלחמת העולם הראשונה.  נטייה זו נקראת הטיית החכמה בדיעבד – וגם תופעת "ידעתי זאת ממזמן". הנטייה להגזים ביכולת לחזות תוצאה מראש לאחר שהתופעה כבר ידועה.  בעיה נוספת שנובעת מעניין זה היא שאנחנו נסמוך אח"כ יותר על השיפוטים והחיזויים שלנו.
שיטות המחקר על מנת לגלות תובנות חדשות, הפסיכולוגים החברתיים נדרשים להציע תיאוריה, לנסח השערות ולהעמידן למחקר.

1 .        החוקר מארגן את רעיונותיו ואת ממצאיו בתיאוריה – מערך משולב של עקרונות המסבירים אירועים נצפים ומנבאים אותם. תיאוריות אלה הן תקציר המדע. רבים טועים ואומרים כי האבולוציה היא תאוריה בלבד. כאמור מדובר בעניין מבוסס למדי , וכבר אמר מי שאמר  "גם כוח הכבידה היא תאוריה". כוח הכבידה אינו עובדה אלא העובדה שמפתחות נופלים לקרקע כששומטים אותם…
2 .       התאוריה  לא רק מסכמת עובדות, אלא מציעה השערות – ניבויים הניתנים לבחינה.
ההשערות משרתות מספר מטרות:

1 .       מציעות דרכים להפריך את התיאוריה, וע"י כך לבחון אותה.
2.       מציעות ניבויים ניתנים למחקר שמספקים כיוונים שונים של מחקר.
3.       מציעות יישום מעשי, כלומר מאפשרות לתיאוריה להפוך ליישומית, ולנבא ולשלוט בהתנהגות.
איך נדע מהי תאוריה טובה?
א.      היא מסכמת ביעילות טווח רחב של תצפיות. ב. מנסחת ניבויים ברורים המאפשרים לאשש ולשנות ולהפריך אותה.
3 .        נערך מחקר הבוחן את השערות התיאוריה. ישנם שני סוגים עיקריים של מחקרים:
–