קשישים הסובלים מדמנציה תקציר עמ' 4
מבוא
עמ' 5
1 . סקירת ספרות א.
זיקנה
1 . הגדרות ותפיסת הזיקנה עמ' 8
1.א. הגדרות.
עמ' 9
1.ב. תפיסת הזיקנה בתרבות המערב.
עמ' 11

2 . משמעויות פיזיולוגיות וביולוגיות.
עמ' 13

3 . השלכות נפשיות של תהליך הזיקנה עמ' 15
3.א. תפיסת גורם הזמן בזיקנה.
עמ' 16
3. ב. השלכות נפשיות.
עמ' 18
3. ג. המפגש הטיפולי עם אדם קשיש עמ' 21

4 . דמנציה עמ' 22
4. א. שלבי התפתחות המחלה עמ' 23
4. ב. מאפייני המחלה עמ' 24
4. ג. השלכות נפשיות וטיפוליות עמ' 26
ב. טיפול בתנועה
1 . גוף נפש – התנועה והגוף כצוהר לעולם הפנימי ולנפש עמ' 28

2 . התייחסויות לתנועה וגוף בתיאוריות פסיכולוגיות עמ' 29

3 . טיפול בתנועה – התפתחותו ומהותו עמ' 32

4 . הפרדיגמה של יונה שחר לוי עמ' 36
4.א. תנועה ורגש עמ' 38
4.ב. קוטביות כחוויה ארכיטיפית עמ' 40     4.ב.1. שני מערכים ארכיטיפיים של יחסים.
עמ' 40     4.ב.2. מספר היבטים גופניים – קוטביים עמ' 41
4.ג. חסימת התנועה הרגשית ותוצאותיה.
עמ' 45
ג. טיפול בתנועה עם קשישים דמנטיים עמ' 47

1 . סקירת המחקרים בנושא עמ' 48

2 . תיאור המפגש הטיפולי המטרותיו עמ' 50
3 . תרומת התנועה וחשיבותה (רציונל הטיפול) עמ' 54
2 .
שיטת המחקר עמ' 56
3 .
הצגת הנתונים עמ' 61
4 .
ניתוח הנתונים ומסקנות עמ' 62
5.
דיון עמ' 68
6 .
סיכום – מגבלות ותרומות עמ' 71
7.
רשימה ביבליוגרפית עמ' 73
נספח א' עמ' 78
נספח ב' עמ' 79
עבודה זו עוסקת באוכלוסיית הקשישים הדמנטיים הנמצאים בשולי העדיפויות החברתיות. בנוסף לתופעות הטבעיות המופיעות עם הזיקנה, הדמנציה הינה שם כולל למחלות אשר פוגעות בתפקודו של הקשיש ועלולות להביאו לניתוק מוחלט מסביבתו. עבודה זו עוסקת בטיפול בתנועה ובהיבטים הגופניים הבאים לידי ביטוי בטיפול בתנועה עם קשישים דמנטיים. כמו כן, מושם דגש על ההתבוננות והתנועה כאמצעי לחקירה, הבנה ויצירת קשר. שפת הגוף והתנועה הינן השפות הראשוניות המוכרות לאדם מינקותו. מממצאי המחקר והמסקנות שהועלו, הגעתי לשלוש אבני יסוד אשר מונחות בבסיס המפגש עם חולי דמנציה: נוכחות, זמן ותנועה. אני מאמינה כי ביכולתה של הבנה מעמיקה של אבני יסוד אלו לאפשר צוהר לתקשורת ורווחה עבור החולה, משפחתו וסביבתו הטיפולית. זוהי תרומה קטנה ונוספת להבנת עולמם וצרכיהם של הקשישים, שהיא תנאי לאיכות חיים.
ההכרה אודות מצבו הפסיכולוגי הרגשי של האדם הזקן חיונית הן למטפל המקצועי והן לבני משפחתו של הקשיש על מנת שיוכלו להבין את התנהגותו ואת השינוי שעובר עליו וכן כדי שינסו לעזור לו ליצור תקשורת בהירה יותר שתצמצם ותעזור בחוויית רגשות התסכול, חוסר האונים או הכעס ההדדי. (בר-טור, 2006) בבואנו להגדיר זיקנה, ישנו קושי ממשי בניסיון להגדירה וזאת כפועל יוצא של היבטיה הרבים. הניסיון להגדיר את הזקנה, או להתייחס אליה בהיבט זה או אחר, עשוי להיות נכון, אך חלקי בלבד, כיוון שאינו כולל את ההיבטים האחרים העומדים בזיקה ישירה או עקיפה אליו או כדברי בירן (בתוך: שמוטקין, 1998, עמ' 15), "ההזדקנות היא אולי התופעה האנושית המורכבת ביותר העומדת בפני המדע של המאה הבאה".
בחרתי באוכלוסייה זו מכיוון שיש בה שילוב של דרכי תקשורת מוכרות אך פגומות ובעייתיות מצד אחד, ומצד שני המון זיכרון בגוף שעבר תקופת חיים. אני רוצה לבדוק ולראות את יכולות הגוף לבטא את אשר על נפש האדם, להגיע לתקשורת ואולי גם לסיפוק מסוים או לרווחה במגבלות הדמנציה. 'גיל הזהב' הוא שלב חיים מאוד מיוחד בעיני, באמצעות עבודה זו אני רוצה לחלוק כבוד עם אנשים שצברו את ידע החיים שלהם בגופם ובנשמתם ואין ביכולתם לשתף ולחלוק.