חירויות הפרט בממשל ארה"ב 10336

תקציר העבודה

תשובה לשאלה 1
מחבר ספר הלימוד גיורא קולקה טוען כי:"מגילת העצמאות היא הביטוי החוקתי- קונקרטי של הרעיונות והיעדים עליהם התבססה הצהרת העצמאות". בתשובתי אנסה להצביע על מספר קווי דמיון בין שני המסמכים.
הצהרת העצמאות נכתבה על ידי תומס ג'פרסון ביחד עם עמיתיו והגדירה את האמריקאים כעם נפרד ושונה מהעם האנגלי – מדינת האם שלהם.
הרעיונות של הצהרת העצמאות כללו חדשנות ברוח כתבי הפילוסופיה שנכתבו באירופה לגביי זכויות אדם והגנה על זכויות אלו וכפועל יוצא, יציאה לעצמאות ודרך חדשה משלטון עריצותו של מלך אנגליה.
חלקה הראשון של ההצהרה כולל פתיחה, הצהרת כוונות והסברים לכך שיש צורך בהסכמת הרוב הקבלת ההחלטות, אזכור בדבר זכויות אדם כי בני האדם נולדו שווים ובעלי זכויות שוות. הממשל שואב את כוחו מהעם והעם יכול לשנות או להקים ממשל חדש שיסודותיו מושתתים על רצונו ועקרון העם.
החלק השני:  כולל תלונות נגד מלך אנגליה ועריצותו- פגיעות בזכות הקניין, בזכות לחיים,פגיעות במזיד.
הכותבים מחדדים את הטוב ש"העם" רצה לעשות לעצמו על ידי העצמת הרע שהמלך עשה.
לדוגמא:
סירוב לחוקק חוקים המועילים לאוכלוסיה ולעיתים אישור חוקים תמורת ויתר על ייצוג בפרלמנט.

תיקונים
3 ו 4 לחוקה- תיקון
3 –  חייל לא יאוכסן בבית אזרח בזמן שלום רק בעת מלחמה.
תיקון
4 –  לא תישלל זכותו של אדם לחיפוש בביתו או בחפציו האישיים רק בעזרת צו חיפוש מסודר ורק ביסוד סיבה ודאית, בצו יינתן תיאור מפורט.
בסעיפים הללו, קיים קשר ישיר להצהרת העצמאות, על ידי, הפקת לקחים מתוצאות מלחמת העצמאות האמריקאית בו הצבא הבריטי נכנס לבתי אזרחים בזז, הרס, שרף שדות ללא צו, כפי שנכתב בהצהרת העצמאות בתלונות נגד המלך, כדי לשמור על זכויות האזרחים ולמנוע מצב בו לא יעלה עריץ לשלטון.
תיקונים 5, 6, 8, 7 לחוקה, דנים במערכת המשפט בפירוט- תיקון 5 – כתב אישום בגין פשע חמור חייב להיות מבוסס על כתב אישום מסודר ודיווח של עובדות מסודרות, לא ניתן להעמיד אדם פעמיים על אותה עבירה.
תיקון
6 – משפט מהיר ופומבי, אסור להביא לעינוי הדין, יעשה על-ידי חבר מושבעים חסר פניות, הבאת עדים למשפט בפני הנאשם והזכות לזמן עדים לטובת הנאשם.
תיקון 7 –  הזכות למשפט על ידי חבר מושבעים.
תיקון
8 –  לא ידרשו דמי ערבות או יוטל קנס מופרז או יוטל עונש מוגזם, מערכת המשפט צריכה להיות הוגנת.
בתיקונים אלה אפשר לראות זיקה ישירה להצהרת העצמאות, בחלק השני של ההצהרה בתלונות נגד מלך אנגליה נתנו דוגמאות רבות לכך שהוא לא ערך משפט צדק, הטריח נאשמים להגיע מארה"ב לאנגליה בכדי לעמוד למשפט, מנע חקיקת חוקים המועילים לתושבי ארה"ב, הואשם בגין עריכת משפטים מבוימים, שלל משפטים הכוללים מושבעים מפני תושבי ארה"ב וכו' תיקונים 9 ו-10, דנים בפרשנות לחוקה:
תיקון 9 – דן בפרשנות המצמצמת לחוקה – לקרוא את החוקה האמריקאית ככתבה/לשונה ולא להשתמש בה.
תיקון
1 0 –  פרשנות פרטיקולריסטית – המדינות שהקימו את ארה"ב צריכות שיהיה להם את מירב הכוח פרט לסמכויות שהן מסרו בעצמם לשלטון המרכזי.

תשובה לשאלה 2
מבנה השלטון הפדראלי בארה"ב כולל רשות שלטונית כלל מדינתית וכן רשויות שלטוניות נפרדות לכל מדינה.
הפרלמנט המרכזי מורכב משני בתים: סנאט ובית הנבחרים שקיומם היווה למעשה פשרה למען כתיבת החוקה ויצירת שלטון מרכזי. (פשרה בין המדינות הגדולות שתמכו בשלטון ריכוזי חזק וצנטראליסטי לבין המדינות הקטנות שדרשו עצמאות מקסימאלית נפרדת- פטריקוליסטי). עקרונות השוויון בין המדינות סנאט בו כל מדינה מקבלת מספר נציגים שווה לבין עקרון השוויון היחסי – בית הנבחרים בו כל מדינה מיוצגת באופן יחסי לכמות תושביה.
קיים שוויון בין שני הבתים בקונגרס דבר שמהווה איזונים ובלמים פנימיים לרשות המחוקקת.
תהליך החקיקה בקונגרס משלב בין שני הבתים וכל אחד מהם בעל משקל זהה בהליך החקיקה.
כל הצעת חוק המוגשת לחקיקה חייבת לקבל רוב בכל בית לפני שהיא מועברת לאישורו וחתימתו של נשיא ארה"ב,לעיתים כאשר –
תשובה לשאלה 3
שלושת הפסיקות ההיסטוריות המוזכרות בספר הלימוד:דרד סקוט נגד סנפורד(1857), פלסי נגד פרגוסון(1896) ובראון נגד מחלקת החינוך (1954), הם פסיקות שעסקו באפריקאים – אמריקאים ובמעמדם בארה"ב.
בפסקי דין אלו הופעלה סמכותו של בית המשפט העליון בבקרה שיפוטית ובמתן פרשנות לחוקה.
דרד סקוט נגד סנפורד(1857) דרד סקוט היה עבד אפריקאי-אמריקאי שהוחזק יחד עם משפחתו על ידי רופא צבאי.
כאשר הרופא הצבאי נפטר הוא הוריש את רכושו לאלמנתו (גם עבדים נחשבו לרכוש).
האלמנה מכרה את דרד סקוט ומשפחתו ל"בעלים" אחר שהעסיק משגיח עבדים אכזרי בשם סנפורד, שהיה מצליף בעבדים ובשפחות בצורה קשה.
דרד סקוט בסיוע ארגונים שתמכו בשחרור עבדים פנה לבית המשפט וטען כי זכויות האדם שלו נפגעות בשל –
תשובה לשאלה 4
בארצות הברית קיימת חוקה יציבה וחזקה ובכדי לשמור על יציבותה ניתנה לבית המשפט העליון סמכות בקרה שיפוטית, הפוסלת חוקים הנוגדים את החוקה לדעתו. ועל מנת להתאים את החוקה לקדמה, שינויים והתפתחות קיימת אפשרות של הכנסת תיקונים לחוקה.
בכדי לערוך השוואה בין שני תהליכים אלו אשתמש במספר קריטריונים:
שלבי התהליך, אובייקטיביות/סובייקטיביות, שיקוף שינויים בחברה האמריקאית, ביצוע בפועל, כמות מספרית.
שלבי התהליך:
הכנסת תיקון לחוקה  מבוצע על ידי בתי הנבחרים בקונגרס ומחייב הצבעה של רוב מיוחס, שני שליש מהחברים בכל בית בכדי לאשרו.
משום שבתי הנבחרים מורכבים מחברי שתי המפלגות המובילות בארה"ב: הדמוקרטית והרפובליקנית ויצירת רוב מיוחס בהעברת תיקון לחוקה דורשת מצב של קונצנזוס חברתי כמעט. לעומת זאת הפעלת בקרה שיפוטית מבוצעת על ידי שופטי בית המשפט העליון מכוח החוקה ומאפשרת לשופטים …