הקולוניאליזם האירופי: רעיון, יישום 10925

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , ,
ציון 92
שנת הגשה 2014
מספר מילים 1301

תקציר העבודה

תשובה לשאלה 1
יעדיה של התעמולה הקולוניאלית נבעו לצורך פתרון בעיות של המעצמות הקולוניאליות עקב רצונן בזכייה באהדת דעת הקהל. בשלהי המאה ה-19 ותחילת ה-20 הייתה קיימת התנגדות ואדישות כלפי האימפריה מצד דעת הקהל האירופאי. הממשלות הקולוניאליות ראו בהכבדת העול הכספי על משלם המיסים ובאבידות בנפש לצורך הכיבוש כגורמים מסיטי דעת קהל כנגד ההתפשטות הקולוניאלית.
האדישות לאימפריה באה לידי ביטוי בהיעדר תמיכה בהשקעות ממשלה, חוסר מוכנות לרכישת מוצרים מהאימפריה, חוסר יכולת לגייס אנשים מוכשרים לטובת הכיבוש הקולוניאלי.
ההתנגדות באה לידי ביטוי בהתפתחותן של תנועות אנטי אימפריאליות כגון: תנועת הפועלים בבריטניה וצרפת וכן המהפכה הבולשביקית בברה"מ. (הממשלות חששו מהתפשטות הקומוניזם במושבות).
ניתן לחלק את התעמולה הקולוניאלית באירופה לשתי תקופות:
הפתרון לאדישות ולהתנגדות בא לידי ביטוי בתעמולה חיובית שתשווק את האימפריה לאזרחי המעצמות: …
האם יעדי התעמולה הושגו?
העמים השולטים השתמשו באמצעים שעמדו לרשותם בכל תקופה, החל מעיתונות ועד קולנוע ותערוכות שנתנו ממד של מציאות מדומה ובתחום שהשפיע בעיקר היה תחום החינוך, חינוך הדורות הבאים להצדקת האימפריאליזם. מושגים ודימויים שנוצרו בתעמולה הקולוניאלית קיימים אף בימינו: כגון חוסר קורלציה בין מי שנושא בהוצאות לעומת מי שנהנה מהתוצרים וכן דימויים של אסיאתיים ואפריקנים כאנשים שמחים, חמים, חושניים אך בעלי הנאות ילדותיות (כפי שהוצגו בתעמולה הקולוניאלית).
עד היום יש שיירים של התעמולה הקולוניאלית בדמותם של העולם המערבי המפותח שהוא רציונאלי לעומת העולם השלישי שהוא אקזוטי, הרפתקני, בעל חזיונות עבר.
ולכן ניתק לומר כי המרוץ הקולוניאלי לא הצליח במיוחד אך תעמולתו שרדה לאורך עשרות ומאות שנים.
תשובה לשאלה 2
אחד הדחפים למרוץ הקולוניאלי היה הרצון לרכוש ידע על אזורים לא מוכרים בעולם.
המרוץ הקולוניאלי גרם לכך שעד מהרה מצאו עצמן המעצמות האירופאיות שולטות במיליוני בני אדם בעלי תרבות, שפה ואופי שלטון שונה משלהן. על המעצמות היה להקים במהירות מנגנוני שליטה יעילים שישמרו את הסדר במושבות , אך פרויקט זה לא היה פשוט משום שהיה עליהן ללמוד את המבנה החברתי, הפוליטי והכלכלי של המושבות.בכדי לשלוט באופן עקיף או ישיר יש צורך בידע לגבי המציאות החברתית, הפוליטית, התרבותית וכן הכלכלית של האזור הנשלט בכדי לשלוט באופן יעיל ביותר. אחד ממונחי היסוד הראשונים בנאורות נטבעו על ידי פרנסיס בייקון: "ידע הוא כוח". ידע על עולם הטבע יבטיח את שליטת האדם בו. מישל פוקו הרחיב את משפטו של בייקון וטען כי בעלי הכוח מחזיקים בידע מתמחה, שלא חייב להיות אמיתי אלא רק להתקבל כאמיתי, הפצת הידע קשורה קשר ישיר לשליטה.