ממ"ן 11
שאלה 1:
בתשובה זו אבחן את הסוגיה האם על פי מאמרו של גבריאל אלמונד, "מדע המדינה – תולדות התחום", המהפכה ההתנהגותית, שעובר חקר הפוליטיקה באמצע המאה ה-20, מבססת את הגישה ההתנהגותית כבלעדית בתחום המחקר. תחילה, אציג בקצרה את המאמר.
המאמר "מדע המדינה – תולדות התחום", אשר נכתב על ידי החוקר גבריאל אלמונד, מציג סקירה ראשונית וכללית של תחום מדע המדינה לתולדותיו. הוא נועד לאפשר הצצה ראשונית לתחום הידע הזה של מדע המדינה.
המאמר מציג תיאור ומיפוי היסטורי של התפתחות התחום של מדע המדינה, במהלכו מוצגות אבני דרך מרכזיות –
שאלה 2:
א.      בתשובה זו אציג את עיקרי הגישה ההתנהגותית הבאים לידי ביטוי במחקר שמוצג בקטע. תחילה, אציג את עיקרי הגישה ההתנהגותית.
הגישה ההתנהגותית לחקר מדע המדינה נכנסה בסערה באמצע המאה העשרים, הכניסה את הכלים המדעיים לתחום של מדע המדינה והביאה לכך שחוקרים שלא השתמשו בכלים מדעיים במחקריהם נדחקו החוצה. כלומר, גרמה למהפכה של ממש. הגישה ההתנהגותית היא יסודנית מבחינה אונטולוגית (המציאות קיימת לבד, כשלעצמה, לא תלויה בדבר, יש חוקים קבועים שמסבירים את העולם הפוליטי ותפקיד החוקר לחשוף את אותה אמת קיימת) ופוזיטיביסטית מבחינה אפיסטמולוגית (האמת היא קיימת וחיצונית, הדרך להכרת האמת היא חושית, הידע החשוב הוא אמפירי, מדיד). השאלה המרכזית שבה מתרכזת הגישה ועליה היא מנסה לענות היא, על פי דיוויד סנדרס, מדוע אנשים נוהגים כפי שהם נוהגים בעולם הפוליטי?
הדגש בגישה זו הוא על הפרט כשחקן המרכזי במציאות הפוליטית.
כל הסבר ובדיקה להתנהגות צריכים להיות כפופים לבדיקה אמפירית, כלומר ניתנים למדידה, ועל מנת –
קישור הגישה לתיאוריה מדעית:
·         תיאוריה מדעית: מערך של היגדים שמוצג בדרך של הנחות והשערות מחקר המיועדות לתאר –
·         הפרכה: הרעיון הוא שאם ניתן לבדוק דבר בצורה אמפירית, צריכות להיות שתי אפשרויות להשערת המחקר: או שהמציאות תעלה בקנה אחד עם ההשערה, או שהיא תפריך אותה. טענה שהופרכה = השערה שגויה. בכל מחקר התנהגותי חייבת להיות דרך להוכיח שהוא שגוי. צריך לדעת מה צריך להתקיים כדי שהמחקר יופרך. גם אם ההפרכה לא תצליח, תנאי ההפרכה ידוע וקיים. עקרון ההפרכה הוא תנאי לכל מסקנת מחקר התנהגותי. עד שהטענה לא תופרך, התיאוריה היא מדעית – יש חוקיות. אם הטענה הופרכה – מנסחים השערה חדשה ומתקרבים לגילוי האמת – מה שהופך את עקרון ההפרכה לחיובי.
–
לסיכום, מעיקרי הגישה ההתנהגותית שהצגתי לעיל ומתוך המחקר שהוצג בקטע, ניתן ללמוד על עיקרי הגישה הבאים לידי ביטוי במחקר זה.
ב.      בתשובה זו אציג ביקורת אחת מרכזית על הגישה ההתנהגותית, הרלוונטית גם למחקר שהוצג בקטע. אחת הביקורות המרכזיות על הגישה ההתנהגותית היא, שלטיעונים נורמטיביים (של הראוי והצודק) יש מקום וחשיבות בחקר הפוליטיקה.
–
שאלה 3:
אונטולוגיה יסודנית: אונטולוגיה היא תורת היש, אשר שואלת את החוקר מה קיים בעולם, מה המציאות הפוליטית האובייקטיבית, מה מניע את העולם הפוליטי. אונטולוגיה יסודנית מאמינה שהמציאות קיימת כשלעצמה, בצורה שבלתי תלויה ברמת ההבנה, בידע ובתפיסות של האדם על העולם.
הפוליטיקה היא סיפור של אמת וחוקים קבועים שמסבירים את העולם הפוליטי. בתפיסה כזו, תפקיד החוקר לחשוף את אותה אמת אחת, שקיימת, אך לעיתים חשוכה ולא ידועה, והחוקר הטוב ביותר הוא זה שידע לגלות אותה. אפיסטמולוגיה ריאליסטית: גישה היוצאת מתוך האונטולוגיה היסודנית. יש אמת אחת, אך היא מוסווית, מוסתרת ולא ניתן לגלותה באמצעות חושים. אנשים רבים פועלים להסתיר אותה, לא ניתן לגלותה באמצעות –