תנועת ההשכלה באירופה ומעורבות של משה מנדלסון

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 4220
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

פתרונות של ממ"ן 13 בקורס 10204 יהודים בעידן של תמורות שאלה 1
סעיף א':
מתקופת הרנסאנס (המאות ה 15 וה 16) הייתה אירופה עדה לתהליך שבו גברה התעניינות האדם בטבע, התרבו ידיועתיו עליו ונטעה בלבו אמונה, כי הטבע יכול לספק הסבר על עצמו. שינוי היחס לטבע הוא רק אחד מביטויו של תהליך השינוי שעבר על אירופה בראשית העת החדשה. בתהליך זה היו משולבים שינויים בחברה, כלכלה, דפוסי שלטון, גאוגרפיה של כדור הארץ ועוד. שינוי זה משתקף היטב ובבהירות רק כמה מאות שנים לאחר מכן בראשיתו של תהליך אחר – תפיסת עולמם של אנשי ההשכלה במאה ה 18.
תנועת ההשכלה העמידה במרכז את האדם היחיד, את טובתו וחירותו. על-פי רעיונות ההשכלה, לא הכלל ולא החברה הם הקובעים את דרך חייו של אדם – אלא רצונו שלו. האדם ניחן בשכל ובתבונה, והוא חופשי להחליט על דרכו. תפיסה זו מבוססת על ההומניזם, שהעמיד במרכז את האדם (Human), –
סעיף ב':
רעיון הסובלנות התפשט באירופה במחצית השנייה של המאה ה- 18 בקרב החברה הנוצרית והחברה היהודית גם יחד.
יהודים ונוצרים גילו שהם מסוגלים להתקרב זה לזה התקרבות חברתית, בלי שהתקרבות זו תדרוש מהם להעלים או להחליש את הקשר לדת. דוגמה להתקרבות החדשה בין יהודים לנוצרים הייתה הידידות בין משה מנדלסון, המשכיל היהודי, ובין גוטהולד לסינג, הסופר הנוצרי. על-פי המסופר נפגשו מנדלסון ולסינג במשחק שחמט, ומן הפגישה הזו צמחה ידידות-חיים מיוחדת ומעניינת. בגרמניה נחשב משה מנדלסון לטיפוס חדש של יהודי.
הוא התעניין בתחומי תרבות לא יהודיים, כמו: ספרות, פילוסופיה, מוסיקה ומתמטיקה – ובתחומים אלה מצא שפה משותפת עם משכילים נוצרים רבים. ג.א. לסינג (1729 – 1781) היה מייצגו הקיצוני של האגף אשר האמין בצורך לשלב את היהודים בחברה –
סעיף ג':
לדעת מחברי הספר ירון צור והנרי וסרמן, מנדלסון סוטה ממחוייבותו של ההוגה היהודי בעולם הישן, להקדיש את פעילותו הרוחנית למטרה שתשרת את אנשי אמונתו, תוך הוכחה רצופה של זיקת יצירתו למקורותיה הקודמים והמקודשים של האומה. הוא מציב דוגמא של יהודי שרוב פעילותו מכוונת להעשרת תרבותה של החברה הנוכרית (שלגביו היא תרבות הכללית") והוא שואב סיפוק מהישיגיו בתחום זה מן הגמול שוהא מקבל מן החברה הנוכרית בצורת הערכה ואותות של שותפות וקרבה.
במילים אחרות, מנדלסון משמש מופת לניתוק מחסומים לקרבה רוחנית וחברתית האופיינית לעולם הישן. מנדלסון לא עמד בחייו על גודל הסכנה שיש בתפסית עולמה של ההשכלה לאמונה הדתית בכלל ולערכים המסורתים שהוא עצמו המשיך לדבוק בהם.
מטרתו הייתה לשוב ולמזג את שני העולמות. מנדלסון טען, שאין הוא בא להרוס, אלא לתקן ולהשיב עטרה ליושנה. כשפתחו בשנותיו האחרונות המשכילים הצעירים שורה של חזיתות כנגד האליטה הרבנית, בין אם על רקע פולמוס "דברי שלום ואמת" של וייזל, בין אם על דפי "המאסף" ובין אם באירועים אחרים, לא השתתף מנדלסון בפרובוקציות, והעדיף לפעול מאחורי הקלעים ובדרכים שקטות. רעיונות לאומיים –