תום לב בדיני חוזים בשנים הראשונות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 6761
מספר מקורות 23

תקציר העבודה

בית הספר למשפטים          תום לב בדיני חוזים בשנים הראשונות תוכן עניינים
תוכן עמוד מבוא
2
פרק ראשון: תום הלב כבסיס במשפט הרומי
4 פרק שני: תום לב בשנים הראשונות 7
פרק שלישי: תום לב- משפט משווה
1 6
סיכום ומסקנות
1 9
ביבליוגרפיה
2 1
ראשית דבר, פרופסור אהרון ברק הגדיר שלושה דרכים להתנהגות בין אנשים הנמצאים בסכסוך ועל הדרך ליישבה. פרופסור ברק הגדיר כי אדם אינו צריך להתנהג בצורה אלטרואיסטית ולנהוג בחברו בגדר 'אדם לאדם-מלאך'. כן, ההתנהגות אינה צריכה להיות בצורה אגואיסטית בדבר כניעתו של רצון האחד לשני ולנהוג זה בזה בגדר 'אדם לאדם-זאב'. כמו כן, סלל פרופסור ברק את הדרך להתנהגות אלטרואיסטית ואנוכית כאחד בהגדרתו כי 'אדם לאדם-אדם'. בעבודתי זו אתמקד בעקרון תום-הלב בדיני חוזים בשנים הראשונות במשפט הישראלי. כוונתי במילים השנים הראשונות, הינה לשנים 1970-1780 שלאחר חקיקת חוק החוזים (חלק כללי), כלומר, החל משנת 1973 ועד לשלהי שנות ה-70, כלומר תחילת שנות ה-80. עקרון תום-הלב הינו עקרון רחב וכפי שיבואר בהמשך הינו עקרון-על עד כדי מלכותי, החולש על תחומי המשפט הישראלי, הן בהתאם לחוק הישראלי והן בהתאם לפסיקה הנובעת מכך. בעבודתי אתחיל מהבסיס שהינו המשפט הרומי ואצטט מדבריהם של גדולים ורמים במשפט הרומי אשר שמם הולך לפניהם והם לא פחות מאשר אוטוריטה, העונים לשמות יהרינג וקיקרו. בהמשך אסקור את דבר המחוקק בחוק החוזים הכללי ואציין את סעיפי החוק, ולאחר מכן אסקור שני פסקי דין עיקריים ומנחים בשנים הראשונות שבהם הנני מתמקדת המפרטים או לכל הפחות מנסים לפרט ולהסביר את עקרון-העל 'תום הלב'. בעבודתי זו, לא תמצאו הסבר מיוחד למושג 'דרך מקובלת' שכן הינו מושג הבא בצילו של עקרון תום הלב, ואשר לא התבקשתי לעסוק בו בהתאם לכותרת עבודתי, שעיקרה הינה התמקדות בעקרון תום-הלב. כמו כן, נוכחתי לדעת – וזאת אקדים את המאוחר קמעה – כי המונח 'דרך מקובלת' המופיע בראשית בסעיף 12 לחוק החוזים חלק כללי, נשמט מהצעת חוק דיני ממונות (הקודקס האזרחי) וזאת אסביר ואקדיש לכך תת-פרק מיוחד. בעבודתי זו, אענה לשאלות: האם תום הלב הינו מושג שהמשפט הישראלי המציא? או שזה האחרון נסמך על סוגי משפט אחרים ושונים? כן, מהו תחולתו של עקרון תום-הלב ומה הוא טומן בחובו- מהי חובת הגילוי? האם נצרכת ונלמדת מעקרון תום-הלב? כן, עד להיכן נפרשת חובת הגילוי בשלב המשא-ומתן בטרם כריתת החוזה? כמו כן, אדרש לשאלת השאלות, האם אמת המידה לפיה עקרון תום-הלב נמדד הינה אובייקטיבית או לחלופים סובייקטיבית? שאלה מורכבת ורחבה, אשר לא די להיצמד למילים כפשוטן אלא כהווייתן.
ניתן יהיה לראות, כי ישנה מחלוקת בין המלומדים, ולבסוף תוכרע השאלה וזאת ייוודע בהמשך, שכן, כמובן, ידועה היא היטב, לפחות מניחה אני כן, בין המשפטנים המלומדים ובין אלו שבדרך. לבסוף, אערוך השוואה בין המשפט הישראלי לבין המשפט הגרמני, אשר זה הראשון הושפע מהמשפט הגרמני זאת מכבר, באשר לעקרון 'תום הלב'. אבדוק באם הינו שונה ממנו בהרבה או אשר קווים דומים יש ביניהם. לסיום, אביע את התנצלותי באשר לקיפוחו של המשפט העברי, אשר לא הוזכר בעבודתי זו, באצטלה שמפאת ההגבלה בעמודים לא הייתה ידי משגת בכדי להעלות על הכתב, ולו במעט, את עיקר הדברים ואזכירם כסיום בפרק הסיכום והמסקנות. יתרה מזאת, אציין כי המשפט הישראלי גם נסמך, בין שאר שיטות המשפט השונות, על המשפט העברי ושואב ממקורותיו. כמו כן, המשפט העברי הינו אבן יסוד במשפט הישראלי באשר מהווה מקור השראה לשופטינו, לחוג המשפטנים בארצנו ואף לכל אדם אשר רוח המשפט בוערת בקרבו ואשר לא פחות מאשר, רובנו הושפענו (וכי טוב ליבנו הושפע) מהמשפט העברי והערכים אשר הקנה לנו כעם, וכשיטת משפט משלנו.