‏06 אפריל 2016
הקורס: "פסיכולוגיה בחינוך"- 101
5                                                                   מגישה: חסן חן חומר הלימוד למטלה: גורמי הנעה עבודה מעולה! תענוג לקרוא, יעל                                                                        ת.ז:
034653402
ממ"ן
1 1
שאלה 1
סעיף א ·         זרימה- מונח זה מתאר מצב אידיאלי בו המבצע (הלומד) נהנה מעצם התהליך (הלמידה) ולא רק מעצם תוצאת מעשיו (הישגיו). מצב אידיאלי זה אפשרי כאשר הפרט חש עניין והנאה המביאים אותו לרמת התעמקות אשר גורמת לו להתעלם מגירויים אחרים ואף משכיחה ממנו לעיתים את צרכיו האחרים שאינם נוגעים לביצוע המשימה העומדת בפניו. הנאה שכזו מגיעה לרוב בקורלציה ישירה להתאמת קושי המשימה ליכולת המתמודד עימה, לבהירות המטרה, לתחושת השליטה וליכולת הריכוז של המבצע. ההנאה מהתהליך היא הגורם המניע והמוביל ל-"זרימה".5/5
·         סקרנות- הסקרנות, היא נטייתו הטבעית ויש לומר אף המולדת של האדם, ללמוד את סביבתו, לחתור לגילויים חדשים, לזהות קשרים והקשרים וכיוצא באלו. רבים רואים בסקרנות ככוח המניע הראשי בלמידה וכמניע חזק ביותר בהתפתחות המדע. הסקרנות מהווה גורם המניע את הפרט לאי-שקט, לחקר ולחיפוש אחר התנסויות חדשות.5/5
·         צורך הישג- "צורך הישג" הוא מעין קביעת סטנדרט אישי של מצוינות, מעין רף אשר מציב האדם לעצמו. זהו בעצם צורך הקיים ברמה זו או אחרת אצל כל אדם ואדם, ומהווה את הצורך של אדם להתמודד עם רמת ההצטיינות אשר קבע לעצמו. צורך זה מבוסס על קנה מידה של הצלחה שהאדם קובע לעצמו. שאיפתו של אדם להגיע להישג שהציב בפני עצמו היא הגורם המניע. חלק מן הדרכים ליצירת צורך הישג גבוה הינן אימון בדרכי חשיבה מכווני הישגיות, מתן משוב מיידי, הדרכה אישית וכיוצא באלו. 5/5
·         ייחוס סיבתי- מונח זה מתייחס לרמתה של תחושת השליטה שיש לאדם על חייו. "ייחוס סיבתי" מתייחס לשוני בגורמים להם מתייחסים אנשים כאחראים למאורעות והחוויות שהם חווים בחייהם- הסיבות והגורמים האחראים לתוצאות. מונח זה מורכב משני תתי מונחים- ייחוס חיצוני וייחוס פנימי.
ייחוס חיצוני מתייחס לאמונה של אנשים כי גורמים חיצוניים אחראים לאירועים בחייהם, בעוד ייחוס פנימי מתייחס לאמונה הקיימת באנשים כי התנהגותם, כישוריהם, אישיותם וכו' הם הגורמים לאירועים השונים בחייהם. 5/5
·         טוב מאוד סעיף ב ·            זרימה- כפי שציינתי בסעיף הקודם, "זרימה" משמעה מצב בו הלומד נהנה מהלימוד עצמו ומקנה לו חשיבות רבה בלא קשר לתוצאה ולהישגיו.
בתוכנית שהציע שר החינוך בכתבה המצורפת למטלה, מעלה שר החינוך את רצונו להגדיל את מספר התלמידים שייגשו לבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יח"ל. השר מציין כי הדרך להעלאת מספר מסיימי הבגרות ברמת 5 יח"ל תהיה לגרום לתלמידים לאהוב את המקצוע.
השר מבין כי במידה ויגרום לתלמידים לאהוב מתמטיקה הוא מעלה את הסיכויים להצטיינותם בתחום. ניתן לבסס את השערתו של השר על מחקרו של צ'יקסנטמיהיילי.
צ'יקסנטמיהיילי, אשר טבע בשנת 1989 את המונח "זרימה", ביצע מחקר שבו נבדקו מתבגרים המוכשרים בתחומי דעת שונים במטרה להבין את מהות חוויית הזרימה Csikszenmihalyi, M., Csikszentmihalyi I.S & Whalen, S. 1993)). ממצאי המחקר העלו כי מתבגרים אשר דיווחו על חוויית זרימה שוקדים יותר על עבודתם ונהנים ממנה. מחקר נוסף (Shernoff et al., 2003) הראה כי בקרב תלמידי תיכון אשר הוקנו להם תנאי הלמידה שצויינו בסעיף א' של שאלה זו, עלתה מעורבותם ורמת עניינם של התלמידים בלימודים. 15/15
·            סקרנות- כאמור, סקרנות הינה רצונו של הפרט לחקור את הנסתר לו. בכתבה מציינים גורמים במשרד החינוך על שינוי עתידי בשיטת הלימוד והבחינה במתמטיקה. הם מציינים כי במסגרת שינוי זה תכלול שיטת הלימוד החדשה לא רק את שליטתו של התלמיד בחומר הנלמד, אלא גם את יכולות הניתוח של התלמיד. מגמה זו מתבססת על ההנחה כי הרגלת התלמידים בניתוח החומר הנלמד ולא רק שינונו, יגביר בהם את הרצון לחקור ולנתח את החומר הנלמד. הנחה זו ניתן שמבוססת על מסקנותיו של מונטגורמי אשר גילה במחקרו כי עכברים המתרוצצים במבוך יבחרו ללכת בכיוון המוביל אל טבלת השחמט וכי אם יוחלף מיקומה של טבלת השחמט ישנה העכבר את מסלולו בהתאם למיקומה (Montgomery, 1945). גם מחקרו של הארלו אשר בחן את תגובתם של קופים אשר השקיעו מאמצים כבירים לפתרון בעיות כאשר הפרס שקיבלו על ביצוע המשימות היה הצצה בקופים אחרים המשחקים בכלוב אחר (Harlow, 1950). תופעה ההפוכה לסקרנות היא השעמום אשר אליו התייחס בקסטון במחקריו והוכיח כי מצב שבו מסופקים הצרכים הפיזיולוגיים באופן מוחלט מוביל לשעמום ולתנאים אשר קשה מאוד לעמוד בהם (Bexton et al., 1954. ).15/15
·            צורך הישג- הצורך בהשגת היעד שהציב האדם לעצמו. כאמור, לכל אדם קיימת רמת הצטיינות אותה קבע לעצמו ובה הוא שואף לעמוד. ההתמודדות עם הסטנדרטים להצטיינות באה לידי ביטוי בהתנהגות שמטרתה להוביל ולהניע להצלחה בתחומים שונים. בתוכנית הלימוד המוצגת בכתבה, משתמשים בוני התוכנית בשינוי נקודות הבונוס שיוענקו לבוגרי 5
יח"ל במתמטיקה. מתן המשוב והחיזוק החיובי המיידי ללומדים, עשוי לדרבנם ולהניעם להעלאת הסטנדרטים האישיים ורמת המצויינות אשר הם דורשים מעצמם. האמונה שמציג שר החינוך בכתבה בתלמידי ישראל וביכולתם להצליח בלימודי המתמטיקה בכדי לדרבנם להיבחן ברמת 5 יח"ל מתיישבת באופן ישיר עם מסקנותיהם של מרקוס וקיטיאמה. במחקרם הם גילו כי כאשר הורים מציבים אתגרים בפני ילדיהם, מאמינים בכוחם להתמודד עם קשיים בעצמם ומעודדים אותם במאמציהם, הילדים מתפתחים לבעלי צורך הישג גבוה (Markus & Kityama, 1991).15/15
·            ייחוס סיבתי- ייחוס סיבתי מורכב מייחוס פנימי וייחוס חיצוני.
ייחוס פנימי מייחס לאדם עצמו את האחריות להצלחה/כישלון, בעוד ייחוס חיצוני משליך את האחריות על גורמים חיצוניים. בניסיונו להניע את התלמידים ולדרבנם להגיע ללימוד 5 יח"ל במתמטיקה, משתמש שר החינוך והגורמים האחראים של שינוי תכנית הלימוד במתמטיקה, הן בייחוס פנימי והן בייחוס חיצוני (באופן סביל, מנקודת מבטה של המדינה).
בדבריו, מנסה השר לדרבן את התלמידים ולהבהיר להם שהשליטה על הצלחתם נמצאת בידיהם- ייחוס פנימי. הוא משליך על התלמידים לא רק את הצלחתם האישית (ייחוס פנימי), אלא גם מציג אותם כאחראים להצלחת המדינה כולה (ייחוס חיצוני). מאות מחקרים שנעשו העלו כי בעלי ייחוס פנימי גבוה מגיעים להישגים טובים יותר בלימודים ובעבודה. לבעלי ייחוס פנימי גבוה ישנה תפיסה חיובית יותר של החיים, והם מתמודדים עם קשיים בצורה מוצלחת יותר. עוד העלו המחקרים הנ"ל כי ייחוס פנימי משפיע באופן חיובי על ההנעה ללמוד. (Graham, 1991; Tony, 2003; Volger & Bakken, 2007).15/15
לסיכום, ניתן לראות כי שר החינוך, כפי שדבריו מוצגים בכתבה, משתמש בגורמים הנעתיים שונים במטרה לדרבן את תלמידי התיכון בהווה ובעתיד להשתלב בתוכנית החדשה אותה מתכנן משרדו. השר פונה לתלמידים ומציע להם תגמול אישי (בונוס) בעבור הצלחתם, מעמיד בפניהם רף חדש של הצטיינות וקובע סטנדרט גבוה יותר מהמוצע כיום (רמת 5 פלוס יח"ל), הוא משליך עליהם את השליטה בהצלחתם במטרה להניעם ומציין כי הדרך הטובה ביותר להצלחה בעניו, היא אהבת הלימוד והמקצוע (זרימה).
תשובה מצויינת 80/80 שאלה 2
סעיף א חרדת בחינות- חרדת בחינות היא סוג ספציפי של בעיות המאופיינות בתחושת "חרדה", ואשר בצורתן החמורה ביותר ניתן לאבחן אותן כ-"הפרעות פסיכולוגיות". מצבי חרדה מאופיינים בדרגות מופרזות של פחד, חשש ודאגה. חרדת בחינות היא בעיקרה חשש מפני הערכה שלילית וקרובה מאוד בהגדרתה ל-"פוביה חברתית". פוביות חברתיות מאופיינות בעיקר ב- "פחד בולט ומתמיד ממצבים חברתיים וביצועיים העלולים לגרום למבוכה" (מתוך המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, 1995, עמ' 422). מצבים בהם ביצועיו של אדם נבדקים ונמצאים תחת מבחן מעוררים בו תגובות רגשיות שונות. כאשר אדם מרגיש כי אינו מוכן ואינו בטוח ביכולותיו להצליח בבחינה, הא עשוי לחוש אי נוחות, מצוקה דאגה ואף דכאון. חרדת הבחינות קשורה באופן הדוק וישיר לקשת רגשות אלו. על פי ליברט ומוריס, הגורמים העיקריים לתחושות אלו (ובכך גם הגורמים לחרדת הבחינות) הם הרכיב הקוגניטיבי והעוררות האוטונומית, ההתרגשות (Libert & Moris, 1967). הרכיב הקוגניטיבי מאופיין בפעילות מחשבתית של המוח המפרשת את התוצאה בצורה שלילית ומלווה בתחושות של דאגה ואי נוחות.  מאידך, עוררות אוטונומית- התרגשות, היא רכיב פיזיולוגי המתבטא בהשפעות פיזיולוגיות כגון: מתח בשרירים, דופק מהיר, הזעה, רעד וכדומה. חרדת בחינות הינה אינדיבידואלית ואישית ומשתנה מאדם לאדם ומתפתחת בעקבות חוויות ואמונות אישיות, כגון: אישיות נוירוטית, ציפיות הסובבים והחשש לאכזב אותם, השוואה חברתית ופחד מכישלון וביקורת.8/8
סעיף ב כפי שצוין לעיל, להופעתה של חרדת בחינות ישנן מספר גורמים אפשריים. הדעה הרווחת היא כי מקורה של חרדת בחינות היא בציפיות האקדמיות שהורים מטפחים ביחס לילדיהם (Sarason et al., 1960),  ובפחדם של הילדים אילולא יעמדו בציפיות הוריהם. השר מטפח בילדים את ההרגשה כי הוא מצפה מהם להפגין יכולות גבוהות והצטיינות בלימודי המדעים והמתמטיקה ובשל כך עלול ליצור אצלם חרדה ופחד מכישלון ואי עמידה ביעד שהוצב בפניהם. עוד מציב השר רף של גידול בשיעור מסיימי המתמטיקה ברמת 5 יח"ל דבר אשר גם הוא עלול לעורר חרדה מפני אי עמידה ביעדים (אולי אף אצל מוסדות החינוך ולא רק בקרב הלומדים). מאידך, מדגיש השר, כי הוא מעוניין "לגרום לכם לאהוב את מקצוע המדעים והמתמטיקה". השר מתייחס לתהליך ולדרך ולא רק לתוצאה ולהערכה הסופית. ניתן להניח כי באמירה זו מתבסס השר על מסקנותיהם של מולר ודווק אשר גילו כי כאשר משבחים ילדים על תוצאותיהם בבחינות ולא על מאמציהם בתהליך הלימוד (הדרך), עשויים הילדים לפתח השפעה פרדוקסלית על ביצועיהם הבאים (Muller & Dweek, 1998). השר מנסה לטפח בילדים דימוי עצמי גבוה ומציין בפניהם כי הוא מאמין בהם ורואה בהם כמפתח להצלחת המדינה וזאת לאור המסקנה כי דימוי עצמי של יכולת ירודה מהווה אחד הגורמים העיקריים לחרדת בחינות (Sarason & Sarason,
1 990).
בתוכנית החדשה המוצגת בכתבה, מדובר על חלוקת ההקבצות לרמות לימוד, תוך הוספת הקבצה נוספת- 5 יח"ל פלוס. תרומת המהלך להצלחת התוכנית שנויה בעיניי במחלוקת היות uמדובר בהגברת התחרותיות בין התלמידים ודירוגם הפומבי של בתי הספר עצמם עשויה לגרום להגברת הלחצים הן על התלמידים והן על המורים ובכך להגדיל את הסיכויים לחרדת בחינות (Sarason et al., 1960).12/12
·        
2 0/20…