‏‏09 מאי 2016
הקורס: "מגמות בחברה הישראלית"- 10495                                                        מגישה:
חומר הלימוד למטלה: פרקים 5,6,7                                                                      ממ"ן
1 2
שאלה 1
א.      במאמרו "יחסי יהודים-ערבים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" מציג סמוחה מחקר המשווה בין משטרים דמוקרטיים ומשווה בין שלושה דגמים של דמוקרטיה- דמוקרטיה ליברלית, דמוקרטיה קונסוציונלית ודמוקרטיה רב-תרבותית. סמוחה מציין כי עמדת הזרם המרכזי בנוגע לדגם הדמוקרטי לו משתייכת מדינת ישראל הוא- דמוקרטיה ליברלית. דמוקרטיה ליברלית מאופיינת בין היתר בהענקת שיוויון מלא לכלל אזרחיה, התעלמות משיוכים אתניים, הנהגת מערכת אחת של סמלים וערכים, תחרות חופשית ומיזוג כל האזרחים ללא הבדלי מוצא ובזהות אזרחית משותפת לכלל אזרחיה. סמוחה מציין כי קיימים חוקרים אשר אינם תומכים בגישת …
13/15
ב.      יפתחאל מציג במאמרו "דמוקרטיה בישראל" את המונח "פרוייקט הייהוד" ומגדירו כתהליך אתנוקרטי הנובע מהמאבק הנצחי בין תנועת הציונות לבין התנועה הלאומית-פלסטינית על טריטוריית "ארץ ישראל", פלסטין. תכליתו של תהליך אתנוקרטי זה, לפי יפתחאל, היא העמקת השליטה היהודית במדינה. תהליך זה מונע באמצעות התפיסה כי ישראל היא מדינה ללא גבולות …
15/15
ג.       בעוד סמוחה מכיר בישראל כ-"דמוקרטיה אתנית" וקובע כי אין עוררין על היותה דמוקרטית יפתחאל קובע כי רק על ידי עיגון זכויות אזרח מלאות והכרה בזהויות על בסיס שיוויון תוכל ישראל להפוך מאתנוקרטיה לא יציבה לדמוקרטיה מבוססת.
סמוחה מכיר בתעדוף הקיים לאזרחי ישראל היהודיים במדינה על פני אלו הערבים, אך טוען כי לאזרחי ישראל הערבים ניתנות …
שאלה 2
א.        אי השיוויון המגדרי בחברות המערביות-מודרניות נחלק לשתי ספירות- הספירה הפרטית והספירה הציבורית. הספירה הציבורית נועדה לספק צרכים כלכליים ופוליטים ומבוססת על יחסים חוזיים-פורמליים, בעוד הספירה הפרטית-ביתית מושתת על יסודות של דאגה, רגש והדדיות.
בשל הבדלים אלו בין עקרונות ומטרות הספירות, קיימת ההנחה כי ההבחנה המגדרית נעשית בשל הבדלים מולדים-ביולוגיים. על פי חנה הרצוג במאמרה "המשפחה הלוחמת: השפעת הקונפליקט הערבי-ישראלי על מעמד הנשים בישראל", אין זו הסיבה לפערים. לדידה מחקרים מעידים כי הנחה זו יסודה בתהליכי התיעוש, העיור והביורוקרטיזציה שעברה החברה המערבית –
20 ב.      אבורביעה-קווידר במאמרה "מתמודדות מתוך שוליות: שלושה דורות של נשים בדואיות בנגב", טוענת כי מדינת ישראל אחראית גם היא למיקומן הנמוך של הנשים הבדואיות בהיררכיה החברתית במדינת ישראל. אבורביעה מציגה במאמרה זה את תפקידן של הנשים הבדואיות בחברה הבדואית בטרם העיור הכפוי שביצעה מדינת ישראל בקרב הבדואים ולאחריו ובאמצעות פערים אלו מראה את חוסר החיוניות שגרם תהליך זה לנשים וחוסר תרומתן לתפקוד הבית. …