העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית של רשלנות רפואית תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – רשלנות רפואית
2
1 .1 מהי רשלנות
2
1 .2 רשלנות רפואית
3
1 .2.1 מהי רשלנות רפואית
3
1 .2.2 רשלנות רפואית בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4 פרק 2 – רשלנות רפואית : חלקו של המעביד 9

2 .1 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית 9

2 .2 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית בראי הפסיקה
1 0 פרק 3 – רשלנות רפואית כעבירה פלילית
1 2
פרק 4 – רשלנות רפואית : סקירה משווה
1 6
פרק 5 – דיון וסיכום
1 9
מקורות
2 2
תקציר הביטוי המשפטי של היחסים בין הפרט ומערכת הבריאות מתמקדים בעיקר בדיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, זאת לאור העלייה במספר הפרשות העוסקות ברשלנות רפואית. לכן, בעבודה זו נסקור סוגייה אחת מני רבות מתחום הרשלנות הרפואית – העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית. בנוסף, נבחן באילו מקרים תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית על מוסדות רפואיים?
תחילה, נסקור בפרק הראשון את עוולת הרשלנות, תוך התמקדות ברשלנות הרפואית. בנוסף, נבחן כיצד שיטת המשפט הישראלית מגדירה מהי רשלנות רפואית בהתאם לחוק ולפסיקה, זאת בהתאם לדיני הנזיקין. במסגרת הפרק השני נבחן מהו חלקו של המעביד במעשה הרשלנות הרפואית, כאשר ההתמקדות הנה ביחסי שולח – שלוח ובכשל מערכתי. בחינה זו הנה חיונית, מאחר ואחריות המעביד לרשלנות רפואית הנה אחריות שילוחית נפוצה במסגרת פקודת הנזיקין. בכדי להוכיח את אחריותו של המעביד לרשלנות בהתאם לשיטת המשפט בישראל, צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים – ישנם יחסי עובד ומעביד וכן, העוולה בוצעה על ידי העובד במהלך עבודתו של העובד אצל המעביד. בנוסף, אחריות המעסיק לרשלנות העובד מוגדרת במסגרת יחסי שולח – שלוח. בנוסף, נבחן בפרק זה את חלקו של המעסיק ברשלנות בראי הפסיקה בישראל.
במסגרת הפרק השלישי, נסקור כיצד החוק הפלילי בישראל רואה את הרשלנות הרפואית כעבירה פלילית וכיצד ניתן להבחין בין הדין האזרחי של עוולת הרשלנות לעבירת הריגה. בהמשך, נבצע בפרק הרביעי סקירה משווה של המצב המשפטי בארצות הברית בסוגיית הרשלנות הרפואית בנקודות כמו יישומה של דוקטורינת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי.
לבסוף, בפרק החמישי, נערוך דיון בממצאי העבודה.
מסקירתנו עולה, כי בניגוד למערכת הבריאות האמריקאית, מערכת הבריאות הישראלית הנה, לרוב, ציבורית. למרות ההבדלים, גישתן של שיטת המשפט הישראלית והאמריקאית כלפי רשלנות רפואית דומות בעמדתן. למרות ההבדלים, שיטת המשפט בישראל בחרה לאמץ את אמות המידה הנהוגות בארצות הברית.