כיצד הגיבו יהודי גרמניה לאנטישמיות שהלכה ותכפה במאה ה-19? השוואה בין תגובת היהדות האורתודוקסית ליהדות הליברלית

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2014
מספר מילים 12370
מספר מקורות 23

תקציר העבודה

האנטישמיות בגרמניה בסוף המאה התשע-עשרה: תגובת היהדות הליברלית והיהדות האורתודוקסית עבודה סמינריונית במסגרת הקורס:
האנטישמיות במאה ה-19
הוגש בתאריך: י"ח אייר ה'תשע"ד, (18.05.2014) תוכן עניינים
מבוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .3
פרק ראשון: החברה היהודית בגרמניה . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . 5
מאפיינים דמוגרפיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . 5
מאפייני חיים ותרבות . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . 6
מצב כלכלי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . .8
פרק שני: האנטישמיות . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .11
האנטישמיות המודרנית:
הרעיון . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . .11
אישים. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .13
האנטישמיות כתנועה פוליטית וחברתית . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . .16
פרק שלישי: תגובות זרמי היהדות בגרמניה  . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . .20 הזרם הליברלי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . .20 הזרם האורתודוקסי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . 27
היחסים בין שני הזרמים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . .33
פרק רביעי: נקודות דמיון ושוני בין הזרמים  . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. .33
סיכום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .39
רשימה ביבליוגרפית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . 43
מבוא
במהלך המאה ה-19 הלכה והתפתחה שנאת ישראל מסוג חדש שנקראה אנטישמיות מודרנית. גם לאחר איחוד הנסיכויות הגרמניות הרבות למעצמה אחת בשנת 1871
בראשותו של אוטו פון ביסמרק, ולמרות המשטר הדמוקרטי ששרר בה, לא פסקה האנטישמיות בקרב תנועות, אגודות ובביטויים סתמיים בחיי החברה. עם השנים הלכו והתפתחו הנימוקים לאנטישמיות, והתבטאויותיה בחברה הפכו למציקות ומעיקות יותר ליהודים. אשר על כן, נעמדו יהודי גרמניה בפני השמצות, הפליות ואף תביעות דיבה. מצב זה חייב אותם לעמוד כנגד בדרכים שונות.
בעבודה זו אעסוק בתגובה היהודית בגרמניה לתנועות האנטישמיות. טווח השנים בו אתמקד הוא משנת איחוד גרמניה – 1871, ועד תחילת מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, כאשר הדגש העיקרי יהיה על סוף המאה ה-19, והשנים הראשונות של המאה ה-20. שאלת המחקר של עבודה זו היא כיצד הגיבו הזרם האורתודוקסי והזרם הליברלי לאנטישמיות שהתעוררה בגרמניה בשלהי המאה ה-19? בנוסף, במסגרת העבודה אערוך השוואה על מנת לבחון האם ניתן למצוא קווי דמיון וקווי שוני בין התגובות של שני הזרמים? השערתי היא שלזרמים אלו היו תפיסות עולם לגבי האנטישמיות, אשר מתוכן הם פעלו בכמה דרכים ואופנים, וכי הם ניסו לפעול בכמה מישורים. כמו כן אני משערת שהתגובות של שני הזרמים היו שונות, בשל תפיסת העולם השונה שלהם, אך יחד עם זאת, וודאי שהיו דרכי פעולה אשר עלו בקנה אחד והיוו צורת תגובה משותפת, שהרי בסופו של דבר האנטישמיות – היא אותה אנטישמיות.
בעבודה זו הסתמכתי על כמה וכמה ספרים ומחקרים. ספרו של מרדכי ברויאר, "עדה ודיוקנה" סייע לי רבות בהבנת עולמה של החברה האורתודוקסית בגרמניה, הספר "קיום בעידן של תמורות", בעריכתה של מריון קפלן, שנתן לי רקע מעניין על חיי היהודים בגרמניה באמצעות מאפיינים רבים ומגוונים.
וכן הספר "רוח חדשה בקרב אחינו באשכנז" פרי ידו של יעקב בורוט, שדן בתגובות היהודיות לאנטישמיות. כמובן שהיו עוד ספרים רבים שנעזרתי בהם, אך אלו שציינתי הם העיקריים שבהם.
פרק ראשון החברה היהודית בגרמניה על מנת לבחון את מעשיה ורעיונותיה של החברה היהודית כתגובה לאנטישמיות, יש להכיר תחילה חברה מעניינת זו. החברה היהודית בגרמניה בכל שנותיה ידעה תהפוכות ומהפוכות מכל הבחינות. גידול האוכלוסייה; מקומות מגורים; תעסוקה ופרנסה; חינוך; שמירת הדת; ויחסיה החבריים – עם עצמה ועם החברה הכללית.
בשנת 1871 אוחדו כל נסיכויות גרמניה למדינה אחת, ויחד עם זאת הוענק ליהודי גרמניה שוויון בפני החוק.
אם עד אז היה הדבר בגדר שאלה, ומעמדם של היהודים לא היה ברור מבחינה חוקית, הרי שמאז הם היו רשאים לחיות בגרמניה כאזרחים לכל דבר, הן מצד הפולחן הדתי, המגורים והנישואים והן מצד משלח היד והזדמנויות חסרות תקדים בעולם העסקים והמקצועות.
בסקירה שבפרק שלפנינו נחשוף את התהליך שקרה קודם 1871, ואת חיי היהודים בעשורים הקודמים להם, וכן את האצת התהליך בעשורים האחרונים של המאה ה-19, לאחר נקודת המפנה של קבלת השוויון. פרק שני האנטישמיות האנטישמיות המודרנית – הרעיון רבות דובר על ייחודה של שנאת ישראל החדשה, או כפי שהיא מכונה 'האנטישמיות המודרנית'. ראוי להבין למה בדיוק הכוונה, מהו ייחודה, מהם שורשיה – הרעיוניים והחברתיים.
ראשית, המעבר מהשנאה עתיקת היומין לאנטישמיות מתאפיין במעבר בין הבדלים. מהבדלים הבנויים על דת המשפיע על חיי הדת והחברה, להבדלים המושתתים על המהות בין הדתות. מעבר זה מתבטא גם ביכולת להמיר את הדת ולהתקבל על ידי החברה, לעומת מהותה של הדת, שאינה משתנה, ולכן גם מכריחה את שתי אלו להיות בניגוד תמידי. לעניין 'מהותי' זה תרם מושג 'הגזע היהודי' שנלקח מתחום הבלשנות והאנתרופולוגיה. הוא קידם את היקלטות האנטישמיות בחברה, בעיקר בשל הישענותו על טיעונים מדעיים מבוססים, דבר שהיה חשוב מאוד בעיני בני העת החדשה.
פרק שלישי תגובות זרמי היהדות בגרמניה על אף האנטישמיות שהתפרצה ברבה האחרון של המאה ה-19, ובתחילת המאה שאחריה, תהליך ההתקדמות החברתית של היהודים נמשך ללא הפרעה של ממש, ובכל רחבי גרמניה, בעיר ובכפר, רוב היהודים נמנו על המעמד הבינוני המבוסס פחות או יותר. היו כמובן כאלה שטיפסו לפסגה הגבוהה יותר, או כאלה שנשארו במעמד הנמוך, אך היו אלו מעטים באופן יחסי לרוב.
הזרם הליברלי אופייה של החברה הליברלית בגרמניה, היה פרי עידן החילון וההשכלה. במאה ה-18 עם התפתחות ההשכלה, הלכה והתחלפה החשיבות של שתי מהויות. עד כה הדת עמדה מעל הכל והאדם היה תחתיה, ומאז עידן הנאורות האדם קיבל מקום גבוה יותר בסדר העדיפויות, וניתנה לו הבחירה להחליט על דתו, לבחון אותה בשכלו ולבחור מה נכון לו. רוח זו היוותה מקור לחלק נרחב באוכלוסייה להסתכל על האדם כאדם לפני ההסתכלות מהי דתו. דבר זה אפשר פריצת דרך ליהודים לעבר החברה, מה גם שרוח דברים אלו לא פסחה גם עליהם. כך הלכה והתהוותה יהדות חדשה, יהודים חדשים, הבוחרים על פי שכלם מהי מהות האדם מהו מוסרו ואיפה מול אלו עומדת שמירת הדת. במרוץ המאה והעשורים תרבות החילון תפסה מקום נרחב בקרב היהודים בגרמניה, ורבים החלו רואים בגרמניה את תרבותם. גם היהודים שהמשיכו לשמור על דתם ידעו שינויים מהותיים בדרך הסתכלותם על התרבות הגרמנית, אך בהם נדון בהמשך הפרק.
הזרם האורתודוקסי יהודים רבים בגרמניה של אמצע המאה ה-19 שמרו על מצוות שונות, חלקם בדקדוק, חלקם ברמה חיצונית ביותר, ואפילו רק כדי לעשות נחת להורים או למצפון. בשל גיוון זה חשוב להגדיר מהו הזרם האורתודוקסי, ומי נמנה עליו. את כל חלקי הזרם אפיינה שמירה של דיני שבת וכשרות, אך שאר  שמירת המצוות היתה פרוסה בקשת רחבה של הנהגות ודקדוקים. מהקפדה מדוקדקת על תפילה במניין ועד ריקודים מעורבים בחתונות – היו מאורעות שבשגרה בציבור האורתודוקסי לגווניו. המיקום הגיאוגרפי היווה שוני גם הוא. הקהילות בכפרים שמרו על המסורת ולא נמצאו שם רעיונות רפורמיים או נאו-אורתודוקסים. לעומתן בריכוזים העירוניים, ובייחוד בגדולים, בשל קרבת היהודים לחיי הקדמה ותקוותם לאמנציפציה, רווח מאוד החיפוש לשינויים בדת וקבלת הנאו-אורתודוקסיה.
פרק רביעי נקודות דמיון ושוני בין הזרמים לאחר שהעלנו את צורת היחס של האנטישמיות לכל חברה, יחס החברה לאנטישמיות מבחינה רעיונית, ומבחינה מעשית – האם פעלה, מתוך איזו תפיסה, באיזו דרך ולאן היא חתרה להגיע במאבקה, ראוי לעבור לשלב האחרון, שלב ההשוואה בין החברות, בכל אותן נקודות.
יש לציין כי ההשוואה אינה שחור לבן ברוב המקרים. מעשה מסוים יכול היה להיות דומה, אך התפיסה שעמדה מאחוריו היתה שונה מאוד.
פגיעת האנטישמיות בחברה היהודית היתה כנגד כל הזרמים. השנאה לגזע היהודי לא עשתה השוואה בין סוגי הגזע והמידה בה מרגיש האדם שייכות לגזעו, והאנטישמיים יצאו חוצץ נגד הליברלים ונגד האורתודוקסים ושניהם קבלו הערות פוגעניות על התנהגותם בחברה. עם זאת, לעתים רבות היו התקפות אנטישמיות כנגד זרם מסוים, כאשר גם השני לא יצא נקי. הליברלים ספגו התקפות על עזיבתם את דרך אבותיהם, והאורתודוקסים קבלו השמצות על שהם לא מסירים את המחסומים הדתיים שלהם, וקבלו התנגדויות על התלמוד אותו הם מקיימים ועל השחיטה בה הם מחזיקים.
סיכום החברה היהודית בגרמניה עברה תוך כמה עשורים שינוי גדול מאוד מבחינה דמוגרפית, חברתית, כלכלית ודתית. כבר קודם קבלת האמנציפציה הלכה החברה והתקרבה יותר ויותר אל החברה שסביבה. קרבה זו כללה שינוי באחוזי הגדילה, מעבר לערים, טיפוח ה"בילדונג", תחומי תרבות כלליים ומשולבים בחברה.
בחירת תחומי הכלכלה מעידה אף היא על עניין זה. שינויים אלו קרו בד בבד עם שינוי מהותי של הבנת היהדות וחיי החברה היהודיים, והפרטים בחברה החלו לאמץ לעצמם דרכים המשלבות את שני העולמות. כך המעבר לשכבת המעמד הבורגני היווה גורם מזרז לתחושת גאווה להיות חלק מאומה העושה דרכה אל הצמרת. תחושה זו לא מנעה את תחושת הכפילות, חיים גרמניים פורחים מחד וחיים יהודיים פורחים מאידך.

עולה מכל אלו, כי אמנם החברה היהודית הגרמנית עומדת תחת אותה כותרת כללית, אך החלוקה שלה לשתי חברות שונות היתה רבה ומשמעותית, ולא רק בעניין קיום המצוות. הופעת האנטישמיות והצורך לפעול למען שמירת הזכויות וכנגד האנטישמיות הגבירו את השוני. נראה כי הפער התפיסתי-דתי שהחל שנים רבות קודם התפרצות האנטישמיות עשה  את שלו, והראה בגלוי, כי הוא לא הפער היחיד בין החברות. שוני זה העמיק את הקשיים ביחסים בין החברות, ואת הדרכים השונות בהן קבלו את האנטישמיות ואת הדרך לעול נגדה. על כן, ניתן לומר שהשוני רב על פני הדמיון לאורך כל דרך שנות ההסתה האנטישמית והפעילות כנגד.