מגיש המטלה: רם מכלוף. ת"ז: 203185244.
ממ"ן 13- שאלה 1: 3
משפטים.
א.       המשפט נכון.4/4
ב.      המשפט אינו נכון. תיקון למשפט- מחלת האלצהיימר הינה מחלה הפוגמת בזיכרון (תחילה גלוי ואז בכל סוגיו).10/10 יפה ג.       המשפט נכון.4/4
השלימו:
א.      זיכרון תהליכי (פרוצדורלי), זיכרון מוצהר (דקלרטיבי, אפיזודי- חוויות אישיות, סמנטי- עובדות).8/8
ב.      זיכרון העבודה (רכיבי זיכרון העבודה).
4/4
שאלה 2: הבחנה בין תהליכים מקבילים לתהליכים סדרתיים בעיבוד מידע.
א.      כשאנו מעבדים מידע, אנו משתמשים בתהליכים קוגנטיביים, תהליכי חשיבה.
לעיתים נשתמש בתהליכים מקבילים ולעיתים בתהליכים סדרתיים.
תהליכים מקבילים הינם תהליכים מנטליים המתרחשים באותו הזמן, ז"א שני תהליכים או יותר מתרחשים במוח במקביל. לדוגמא- הליכה תוך כדי דיבור, הקשבה ותכנון תשובה יחד. לעומת זאת תהליכים סדרתיים מתרחשים בזה אחר זה, תהליך אחד הוא תנאי הכרחי למעבר לתהליך הבא, לדוגמא, קריאת שאלה והבנתה, חשיבה על תשובה וכתיבתה, הקשבה לטענה אחת ולטענה נוספת, חשיבה ובחירה באיזו טענה לצודד.יפה 10/10 א.            הקשב שלנו מוגבל ומצריך מיקוד של המשאבים המנטליים הנדרשים לפעולה או הפעולות שאנו רוצים   מתכוונים לעשות. עבור פעולה מסויימת נזדקק ליותר משאבים לעומת לפעולה אחרת. כאשר מטלה מסויימת דורשת מאיתנו משאבים רבים ומיקוד בכל אחד מתהליכייה, כמובן שהשימוש יהיה בתהליכים סדרתיים (זה אחר זה), עם ביצוע המטלה מספר פעמים, ייתכן כי תהליכים מסויימים יתקיימו בהדרגה בצורה אוטומטית והמשאבים המנטלים שברשותנו יחולקו בין התהליכים ולא ימוקדו לתהליך אחד, מאחר שכמות המשאבים שנזדקק לה למשימה שתתרחש אוטומטית תהיה קטנה יותר- ואז אותן מטלות ייעשו בעזרת תהליכים מקבילים. דוגמא שכיחה לכך: הליכת תינוק שבהתחלה מצריכה משאבים רבים מאוד וסדרתיים (החלטה לעמוד, מעבר לעמידת שש, לעמידת ארבע, לעמידה ואז הליכה), ואם ננסה למשוך את תשומת ליבו לחפץ או מעשה מסויים, הוא ייאלץ להפסיק מעשה אחד כדי לפנות משאבים לביצוע משימה אחרת, לעומת זאת באדם בוגר, כשההליכה נעשת אוטומטית ישנה אפשרות לשלב תהליכים מקבילים של הליכה ומחשבה, הליכה ודיבור או התעסקות בחפצים שונים תוך כדי.
20/20 שאלה 3:
מבחן אישיות.
מבחן אישיות למדידת תכונת ה"רגשנות" (הקטבים הינם, רגשן מאוד- מבטא את רגשותיו בקלות כלפי חוץ, וקר-רוח- אדם שאינו מבטא את רגשותיו).
עקרונות המבחן: הוא חייב להיות תקף- ז"א לבדוק את הנושא הנבדק – האם האדם רגיש או קר רוח. בנוסף המבחן חייב להיות מהימן כדי שיהיה ניתן לסמוך על תוצאותיו. עקרון נוסף-תקנון ונורמות, המבחן יבוצע בתנאים שווים לכל הנבדקים ויעשו את אותו מבחן, כמו כן יקבעו מה מייצגים הציונים בהתאם לנורמות. המבחן יהיה בכתב, יורכב מתמונות המתארות סיטואציות מחיי היום יום בהן תיאור פנייה או תגובה של אדם כלפי הנבדק, והנבדק יבחר אם להגיב, ובאיזו תגובה להגיב. ובכך השאלון יבדוק את מידת הביטוי שהנבדק נותן לרגשותיו באמצעות תשובותיו.
יודגש לנבדקים מה השאלון בודק וכי עליהם להתייחס אליו ברצינות ולהתבטא באופן אסוציאטיבי מילולי + תיאור פעולה פיזית, ללא תכנון מקדים. לדוגמא תשובה אפשרית היא- "אני מרגיש נפלא" ומחייך.
כאשר יינתן ניקוד לכל תשובה שהנבדק יתן ע"פ מידת הרגש שתבטא- אין תגובה = 0, תגובה ללא ביטוי רגשי (דוג'- בסדרטוברע) = 1, תגובה רגשית קלה (דוג'- אני כועסאוהבכאוב וכו') = 2, תגובה רגשית (דוג'- אני מרגיש טוב מאוד ומחייך) = 3, תגובה רגשית חזקה (סימנים גופניים כגון צחוקכיווץ אגרוף + ביטוי מילולי חד משמעי) = 4, תגובה רגשית בלתי נשלטת (רעדאלימותגידופיםבכי וכו') =5.
5
דוגמאות:
תמונה ראשונה תציג אדם השואל "שלום, איך אתה מרגיש?".
תמונה שנייה תציג תמונה של בני זוג יחד.
תמונה שלישית תציג אדם שאומר "אני אוהב אותך".
תמונה רביעית תציג ילדה בוכה.
תמונה חמישית תראה חפץ שבור בריצפה (המייצג חפץ חשוב מאוד לנבדק).
א.            מהימנות מבחן- מוכיחה לנו שאפשר לסמוך על תוצאות המבחן, והן לא נבעו מתוך נסיבות חד פעמיות או טעויות שונות. כדי לבדוק את מהימנות המבחן, נערוך אותו בכל 4 חודשים במשך אותה שנה, ונשווה בין התשובות שהנבדקים נתנו בכל אחד מהמבחנים, החשיבות היא לכך שהנתונים שיתקבלו יהיו זהים, כך בעצם מוודאים שהמבחן מהימן וניתן לסמוך על ממצאיו (מהימנות המבחן החוזר), ניתן גם לבצע מהימנות מבחן חצוי (קביעות פנימית) בכך שנשווה בין התשובות של השאלות האי זוגיות במבחן לשאלות הזוגיות במבחן ואפשרות שלישית לבדיקת מהימנות, היא לבצע את המבחן בנוסחים מקבילים, ז"א שאלות שונות הבודקות את אותו נושא.
במידה והמתאם הפנימי בין מבחן למבחן או בין חצי מבחן לחציו השני יהיה גבוה לכיוון 1, נוכל להסיק כי המבחן מהימן.20/20 א.            כדי לבדוק את תוקף המבחן, נוודא קודם כל שהתמונות אכן פונות לצד הרגשי של הנבדק, ויתארו סיטואציות שונות מחיי היום יום (שכל אחד יכול להיקלע אליהן). שנית לא יילקחו בחשבון התבטאויות שונות, מלבד ביטויים רגשיים (תוקף פנימי).
ב.      בנוסף ננסה למצוא מתאם בין התנהגות הנבדק בחיי היום יום במצבים הדומים לאלו שמוצגים במבחן, וכך נוכל לנבא את מידת הרגש שהנבדק יציג יבטא במצבים שונים בחייו ולהקיש מהתנהגותו על מידת רגשנותו או קרירותו (תוקף קר…יטריוןמנבא).