ההבדלים בהגדרת הזהות הנשית בקרב נשים ממערכות החינוך ממלכתי-דתי וממלכתי בישראל.
– העבודה מבוססת על מחקר איכותני, כוללת נספחי ראיונות וקיבלה ציון למעלה מ-90
עבודת סמינריון במסגרת הקורס:
מגדר: הזדמנויות ומחסומים תוכן מבוא. 2
חברות.. 3
1 .1.                                                                                    תהליך החברות.. 3
1 .2.                                                                                    ביהביוריזם חברתי 3
1 .3.                                                                                    סוכני חברות.. 4
1 .3.1.                                                                                סוכני חברות ראשוניים.. 4
המשפחה.. 4
בית הספר. 5
קבוצת השווים.. 6
תקשורת המונים.. 6
1 .4.                                                                                    ריבוד חברתי 7
1 .4.1.                                                                                ריבוד ומגדר. 7
החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי 10
2 .1                                                                                      החינוך הממלכתי 10
2 .2                                                                                     החינוך הממלכתי דתי 11
תוכניות הלימוד. 13
3 .1                                                                                     מהי תוכנית לימודים.. 13
3 .2                                                                                     תוכניות הלימוד בישראל. 13
מחקרים קודמים.. 15
המחקר. 17
ניתוח תמות.. 19
4 .1                                                                                     זהות אישית ונשית.. 19
4 .2                                                                                     התייחסותו של המוסד החינוכי לזהות הנשית.. 19
4 .3                                                                                     הדמות הנשית במוסד החינוך. 20
4 .4                                                                                     קודם כל משפחה.. 20 קשר בין התמות.. 22
דיון ומסקנות.. 24
סיכום.. 28
ביבליוגרפיה.. 30 תמליל הראיונות.. 32
מבוא
עבודה זו תבחן את תפיסותיהן של שלוש נחקרות כלפי הזהות הנשית שלהן, מרכיביה ומקומה במוסדות החינוך בהם הן למדו.
הן יציגו את מיקומה של הזהות הנשית בין מכלול הזהויות שלהן, רכיביה כפי שהוצגה להן במוסדות החינוך ומיקומה באותן המוסדות ובמהלך הלימודים שלהן.
בפרק הראשון יוסברו מהו תהליך חברות בדגש על מגדר, רקע על החינוך הממלכתי והממלכתי דתי, על תוכניות לימוד בישראל ועל מחקר קודם בנושא. בפרקים הבאים יוצגו התמות המרכזיות שעלו מהראיונות, הקשרים ביניהן ולבסוף נקיים דיון ונעלה מסקנות בהתאם להשערות לממצאים.
בחרנו בנושא זה בגלל עיסוקנו המשותף בחינוך.  אנו מודעים לכך שמסרים מועברים לתלמידים לא רק בעזרת תוכנית הלימודים הפורמאלית, אלא גם בעזרת המסרים  הסמויים המועברים לתלמידים. מסרים אלו מעצבים את אישיותם ואת תפיסתם המגדרית, ועל כן הרגשנו צורך לחקור את ההשפעות של מסרים אלו בקרב מגזרים שונים בחינוך הפורמאלי בישראל.
לאחר מחקר מקדים על הנושא שבו התגלו הנחות יסוד שונות ביחס להגדרת התפקיד הנשי בחברה, בחרנו להשוות בין המגזר הדתי למגזר הממלכתי דתי בהתייחס לתפיסת הזהות הנשית. זאת מכיוון שציפינו להבדלים משמעותיים בין מגזרים אלו.
חברות
1 .1.  תהליך החברות תהליך החברות הינו תהליך אשר במהלכו האדם לומד את דפוסי התרבות אליה הוא משתייך באמצעות אינטראקציה עם סביבתו (משוניס, 1999). האדם נמצא במהלך חייו באינטראקציות רבות עם סוכני חברות אשר נמצאים סביבו. אותם סוכני החברות מלמדים אותו את מרכיבי התרבות אליה הוא משתייך. דרכם הוא לומד את סמלי התרבות ופירושם, התנהגויות מצופות ומקובלות בסיטואציות שונות, ערכים מקובלים ועוד. סוכני החברות משתנים במהלך חייו של האדם ובמהלך השנים של האנושות כולה (משוניס, 1999). למשל, בעבר הייתה התקשורת סוכן חברות בעל חשיבות פחותה יותר מאשר המשפחה או בית הספר, ואילו בימינו התקשורת הינה סוכן חברות כמעט עיקרי בחייו של האדם. המשפחה, בית הספר, קבוצת השווים (קבוצתו החברתית של האדם אשר כוללת את בני גילו ומעמדו החברתי וביניהם קיימת שותפות וחברות אשר מכוונת להשגת אינטרסים משותפים) ותקשורת ההמונים, כל אלו הינם סוכני חברות עיקריים בחייו של אדם, בעיקר בילדותו (משוניס, 1999). תהליך החברות איננו מתקיים רק בשנותיו הראשונות של האדם אלא במהלך כל חייו (משוניס, 1999). במהלך חייו של האדם הוא עובר מספר פרקים עיקריים אשר במהלכם הוא עובר תהליך חברות נוסף לשם התאמת התנהגותו לשלב בו הוא נמצא באותו הזמן. שלבי החיים הינם: ילדות (עד לימינו הגיל המוסכם לסופו של פרק זה היה 12 אך כיום ישנם חוקרים הטוענים כי שלב זה מסתיים בגילאים מוקדמים יותר), התבגרות (שלב זה מסתיים בסביבות גיל ה-20 של האדם), בגרות (שלב זה מתרחב בערך בין גילאי 30-60),  זקנה (שלב זה מתרחש החל מסביבות גיל ה-60 ועד הקרבה למוות) והשלב האחרון  המוות (שלב בו האדם מסתגל אל המוות הקרב). בכל שלב אותו עובר האדם, עליו לאמץ התנהגויות חדשות אשר מצופות ממנו על ידי התרבות אליה הוא שייך. את אותן ההתנהגויות הוא רוכש כתוצאה מיחסי גומלין בינו לבין סביבתו.
תהליך החברות הינו משמעותי ביותר במהלך שנות חייו הראשונים של האדם, זאת מכיוון שבשנים אלו הילד לומד את ההתנהגויות הבסיסיות להתקיימות בחברה בה הוא חיי (משוניס, 1999). שנים אלו מהוות בסיס איתן ליכולת הילד להתפתח בקרב חבריו מאותה התרבות, ולהמשיך את תהליך החברות במהלך חייו בהצלחה.  לאחר מכן האדם מסגל את מה שכבר נרכש בשנותיו הראשונות לשלבים השונים בחייו.
1 .2.  ביהביוריזם חברתי ג'ורג' הרברט מיד, חילק את אישיות האדם לשלושה חלקים:   I (טבע האדם, אינסטינקטים), ME  (האני החברתי. ההתנהגויות המצופות אשר הופנמו על ידי האדם כתוצאה מאינטראקציה עם סביבתו)  והעצמי (מורכב משילוב של שני החלקים הראשונים) (משוניס, 1999).
התפתחות העצמי של האדם מתרחשת באמצעות התנסויות חברתיות בהן לוקח האדם חלק (משוניס, 1999). האדם מפרש את ההתרחשות על פי סמליה והמשמעויות שנגזרות מאותם הסמלים, לאחר מכן הוא מגיב-