תנועות נשים במחצית הראשונה של המאה ה-20 תוכן עניינים
מבוא -..2
1 . תנועות נשים בעירק .3
2 . תנועות נשים פלסטניות בישראל 4
3 . תנועות נשים במצרים 5
4 . תנועות נשים באיראן 6
5. תנועות נשים בתורכיה –..7
סיכום -9
בביליוגרפיה –.10 מבוא
החל מתחילת המאה ה-20, לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפוררות האימפריה העות’מאנית, החל תהליך של התמעטות השפעתן של מדינות אירופה בקרב מדינות המזרח התיכון. המדינות הערביות החלו בתהליכים לקראת עצמאותם, אמנם רבים מהם נאבקו בנציגי המדינות הזרות שהיו בארצם, אך מרבית ממנהיגי המאבקים רצו להידמות לאותם זרים. המדינות החדשות רצו להשתייך לעולם המודרני אשר טמן בחובו עושר, שגשוג ועוצמה צבאית.
הרצון להתרחב מחבלי העבר של האימפריה העות’מנית שקרסה, עודד רצונם של מנהיגי המדינות החדשות לנקוט בצעדים של חקיקת חוקים ברוח המודרנית אירופאית. כמו כן, התערבותן של מעצמות אירופה (צרפת ובריטניה בעיקר) הובילה לשינויים תרבותיים שהתבטאו בשיח האינטלקטואלי וביחס כלפי השכלה, לבוש ותרבות פנאי. בחלק מהמקרים, התנו המעצמות את תמיכתן הכלכלית, צבאית ומדינית בשינויים חוקתיים מודרניים אשר יתאימו את גישותיהן.
מעמד האישה היה אחד תחום משמעותי, אשר הועלה על נס השינויים החשובים שנדרשו בכדי להפוך למדינה מודרנית.
תקופה זו נקראה “התעוררות הנשים”. תנועות אלו, עודדו פעילות ציבורית בקרב נשים במדינות השונות, אשר תוביל לשינוי החברתי אליו הן שאפו. הנשים נאבקו במסגרת תנועות הנשים השונות שקמו על שיפור מעמדן בתחומי השכלה, תעסוקה ומשפחה. הן ראו עצמן כחלק בלתי נפרד מהמדינה אשר בה הן חיו, וראו עצמן כחלק משמעותי במאבק לעצמאותה.
במספר מקרים אכן התרחשו שינויים משמעותיים אך מרבית הדעות הן ששינויים אלו נבעו מאותו רצון פוליטי של המנהיגים החדשים להראות חזות של מדינה מודרנית אך מתחת לפני השטח השינויים היו שטחיים ואף לא כולם החזיקו מעמד יותר ממספר שנים בודדות.
בבליוגרפיה
אפרתי, נ’. “אל נהדה אל נסאאיה: הופעת נשים במזרח התיכון וביטוייה בעירק”, בתוך: נשים ומגדר במזרח התיכון במאה העשרים, ר. רודד ונ. אפרתי (עורכות), ירושלים, 2008, עמ’ 27-52.
אפרתי, נ’., “תנועות נשים במזרח התיכון בין מלחמות העולם”, בתוך: המזרח התיכון בין מלחמות העולם, ח. ארליך (עורך), כרך ה, תל אביב, 2003, 307-326.
בנג’ו, ע’. “הנשים בעירק: בין שמרנות למהפכנות”, בתוך: נשים במזרח התיכון: בין מסורת לשינוי, ע. בנג’ו (עורכת), תל אביב, 95-107.
לפידות- פירילה, ע’. “שוויון אזרחי ומאבקן של נשים בתורכיה על שותפות במרחבים הציבוריים”, בתוך: נשים במזרח התיכון: בין מסורת לשינוי, ע. בנג’ו (עורכת), תל אביב, 2004, 141-152.
ניסימוב, מ’. אחיותינו ובנותינו: שאלת הנשים והאידאל הנשי בכתבי אחמד כסרווי”, בתוך: איראן: אנטומיה של מהפכה, ד. מנשרי ול. הנדלמן (עורכים), תל אביב, 2009, 209-234.
צורף, מ’.
“ה”אחרות” של ה”אחרים”- נשים, מיגדר, ולאומיות בחברה הפלסטינית בצל האינתיפאדות”, בתוך: נשים במזרח התיכון: בין מסורת לשינוי, ע. בנג’ו (עורכת), תל אביב, 2004, 109-138.
P. Paidor, “Feminism and Islam in Iran”, Gendering the Middle East, ed.
D. Kandiyoti, New – York, 1996, 51-67.
| מילות מפתח | היסטוריה, מגדר, מזרח תיכון, מעמד האישה, נשים, תנועות נשים |
| מקצוע/ות | היסטוריה |
| מספר מילים | 2340 |
| מספר מקורות | 7 |
| שנת הגשה | 2013 |