1 .       על פי גישת התכונות ניתן לבחון האם קיימת השפעה של גורמים תורשתיים על התנהגות תוקפנית. למשל ניתן לחקור זאת, על ידי מחקרי אימוץ-לבצע מחקר בקרב ילדים שנמסרו לאימוץ בגיל צעיר, ולבדוק האם קיים מתאם גבוה יותר במידת התוקפנות שלהם עם הוריהם הביולוגיים או עם הוריהם המאמצים ב.      .
הקושי בגישה הראשונה – היא הגדרת הקריטריון להתנהגות התוקפנית. מה תכלול ההגדרה האופרציונלית במחקר על תוקפנות- עבירות פליליות/ עבירות תנועה/ עבירות צבא?   ג.        על פי התיאוריה של מישל, תוקפנות מולדת קיימת אך אינה יציבה ועקבית אלא מורכבת מנטיות שונות לתוקפנות המשתנות ממצב למצב . מישל ניסה לגשר בין הפסיכולוגיה הקלינית שניסתה להסביר התנהגות אנושית על ידי גורמים פנימיים, לבין הפסיכולוגיה החברתית שניסתה למצוא סיבות חיצוניות או מצביות להתנהגות האדם. כלומר יחסי הגומלין בין אישיות האדם למצב בו הוא נמצא ינבאו את התנהגותו. ב.       בהתייחס לשאלת התוקפנות  ינסה מישל לבחון האם בני אדם מתנהגים בעקביות בתוקפנות  במצבים ומועדים שונים (כלומר מונעים על ידי תכונותיהם) למשל בכיתה, בעבודה,בבית  או שההתנהגות שלהם מושפעת יותר מגורמי מצב.
2.       . כל אחת מחמשת התכונות הגדולות- (מוחצנות, נועם הליכות, תחושת חובה, פתיחות ונוירוטיות)  מתקשרת להערכה עצמית- למידה בה האדם רואה את עצמו באור חיובי או שלילי לאורך זמן. יש אנשים שנוטים לחשוב טובות על עצמם ולראות את תכונותיהם כבעלות ערך ומקור לגאווה, ויש אנשים שהם בעלי דעה שלילית עקבית לגבי עצמם, הם סבורים שאינם מוצלחים או מוכשרים.
ב. אמנם נמצא קשר בין הערכה עצמית וחמש התכונות הגדולות, אולם קשה לקבוע האם ההערכה העצמית משפיעה על התכונות הגדולות או שהתכונות הן שמשפיעות על ההערכה העצמית. כך למשל, לאדם נעים הליכות מטפח קשרים חברתיים בקלות,קל להתחבב על בני אדם אחרים, בהיותו נחמד ואמפטי לבריות ג. על פי גאלטון, קיים מכנה משותף אחד המאחד בין כל התכונות האישיות. מאחר, והממצאים על הקשר בין הערכה עצמית וחמשת התכונות הגדולים אששו כי קיים מתאם גבוה בינהם ייתכן שקיים גורם המשותף להם המסביר את הקשר הסיבתי בינהם.
3. אסכולת פרנקפורט פעלה בגרמניה עד עלות הנאציזם ושאבה את רעיונותיה מהגישה הפסיכואנלטית ומתיאוריות מרקסיסטיות. לפי אסכולה זו סמכותנות – הנטייה של אדם לציית ללא עוררין לסמכות, מתפתחת עקב דפוס הורות נוקשה ומעניש. חינוך כזה גורם לילדים לפתח כעס עצום כלפי הוריהם, ומאחר והם אינם יכולים לבטא את הכעס מולם, הם מתמודדים עם הכעס על ידי התקת התוקפנות מההורים אל שעירים לעזעזל בחברה,  מפתחים עוינות כלפי אוכלוסיות חלשות, מזדהים ועושים אידיאליזציה של דמויות סמכות תוך כדי רציונליזציה של המניע.