בעבודה זו מתוארים שני מקרים של מטופלים בטיפול באמנות. דרך תיאור תהליך הציורים, ניתוחם מבחינה אמנותית ומתן רעיונות להתערבויות נוספות אתאר את מה שלמדתי על שניהם.
מקרה מס' 1:
דֶסֶה, בן 9, ילד ממוצא אתיופי, תלמיד בכיתה ג' בבית הספר "נירים" בחיפה, מוגדר כ"ילד בסיכון". מבחינה חיצונית דסה נמוך מעט מהממוצע לגילו, בעל עיניים חומות ושיער שחור ומקורזל. נוהג להגיע תמיד עם חולצת בית הספר, מכנסי טרנינג ונעלי ספורט כתומות.
מקרה מס' 2:
אָלַה, בת 17 מעזה, חולת סרטן, עברה לאחרונה השתלה ועל כן מאושפזת במחלקת אשפוז יום אונקולוגי בבית החולים "דנה דואק" לילדים במרכז הרפואי ת"א, שם היא מטופלת כ-4 שנים, מאז התפרצה אצלה המחלה. אלה היא נערה מאוד חברותית, נעימה ופעלתנית. היא מאוד מחוברת ליצירה ונהנית לעסוק במלאכת-יד בחומרים שונים. מבחינה חיצונית היא בגובה ממוצע לגילה, בעלת עיניים חומות וחיוך מקסים. בשל מחלתה ואובדן שיערה מטפחת מכסה את ראשה.
שני הוריה עובדים והמשפחה במצב כלכלי יחסית טוב. לאלה יש אח אחד קטן ממנה.
הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות עבודה מסכמת בקורס "טיפול באמנות עם ילדים ומתבגרים" מקרה מס'
1 :
דֶסֶה, בן 9, ילד ממוצא אתיופי, תלמיד בכיתה ג' בבית הספר "נירים" בחיפה, מוגדר כ"ילד בסיכון". מבחינה חיצונית דסה נמוך מעט מהממוצע לגילו, בעל עיניים חומות ושיער שחור ומקורזל. נוהג להגיע תמיד עם חולצת בית הספר, מכנסי טרנינג ונעלי ספורט כתומות.
דסה נשאר שנה שניה בכיתה א'. יש לו קשיים בלימודים, בזכרון ובהבנה. כמו כן, הוא ילד מאוד תזזיתי ואימפולסיבי, קשה לו לשבת בשקט, והוא נוהג להתנדנד על הכסא, להתחבא מתחת לשולחן או לעלות על השולחן והכסאות בכיתה. הוא ספורטיבי מאוד; אוהב לרוץ, לשחק כדורגל, לקפוץ, לעשות סלטות, עמידות ידיים וגלגלונים. הוא מתקשה בלמידת מידע חדש ונוטה לאבד עניין תוך זמן קצר. בנוסף, קיים אצלו קושי בתפיסת הגוף. ישנו חשד לקיומה של לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז, אולם הוא טרם עבר אבחון. עם זאת, דסה הוא ילד שמוכן להתאמץ, יוצר קשר טוב עם חבריו לכיתה ויודע לזהות סיטואציות חברתיות. בנוסף, הוא אוהב מאוד טבע ובעלי חיים.
מבחינה התפתחותית יתכן ודסה נמצא עדיין בשלב התחושתי-תנועתי, בו התינוק לומד על העולם באמצעות הפעולות המוטוריות שהוא מבצע והתודעה החושית שלו. דסה נוטה לפעול על פי תחושות וכמעט ואין אצלו מלל או הבעות פנים משמעותיות, בדומה לתינוק שטרם פיתח את היכולת לשימוש בשפה (סרוף, קופר ודהרט, 2004).
דסה מגיע ממשפחה קשת-יום; אמו עובדת כטבחית, אביו עובד בניקיון. לדסה אח בן 12.
בין האחים יש קשר טוב.המשפחה עלתה לארץ בשנת 2007 מאתיופיה. האם מתקשה לסייע לדסה בשיעורי הבית. האב נחווה ע"י גורמי ביה"ס כדמות חלשה. למרות זאת, נראה כי ההורים מאד משתדלים לעשות כמיטב יכולתם עבור ילדיהם, ובשנה שעברה נסעו לחודשיים לאתיופיה לבקר את המשפחה. תהליך הציור: דסה התחיל עם טוש בצבע חום (צבע שהוא נוהג להשתמש בו הרבה) וצייר את האריה באמצע הדף. לאחר מכן לקח צבע פנדה חום וצייר את האדמה ע"י הפעלת לחץ רב. אחר כך לקח צבע פנדה ירוק וצייר את שלושת העצים. בשלב הבא לקח צבע חרדל וצייר עמו ציפורים עפות בצורת m בחלק העליון של הדף ושמש בפינה הימנית העליונה של הדף. בסיום העבודה על הציור הוא ציין שמדובר באריה שגר באפריקה.
–