ניתוח דוחות כספיים של חברת “ראלקו”

שנת הגשה 2012, 7274 מילים
ILS 70.00 – קנה עכשיו

עבודה מסכמת ” תקציב תמחיר מימון וחשבונאות” נושא: ניתוח דוחות כספיים של חברת “ראלקו” לשנים 2007-2010 תוכן עיניינים נושא                                                                                              עמוד פרק
1 – תקציר מנהלים                                                            סקירה על החברה                                                                                               
4 נושאים שנבדקו                                                                                                  4
עיקרי התוצאות                                                                                                  5
עיקרי המסקנות                                                                                                  5
פרק
2 – ניתוח מבנה הדוחות הכספיים וחוות דעת רואה חשבון שלמות מערכת הדוחות                                                                                       
6 ניתוח חוו”ד רו”ח                                                                                               6
חילופי רו”ח                                                                                                       7
תקן חשבונאות 29                                                                                               7
פרק
3 – ניתוח רמת הנזילות היחס השוטף                                                                                                 
8 -11
היחס המהיר                                                                                                 
1 1-12
הקשר בין היחס השוטף למהיר                                                                           12
ניתוח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת                                                               
1 3
ניתוח תזרים מזומנים מפעילות השקעה                                                               14
פרק
4 – ניתוח רמת הסיכון סיכון עסקי                                                                                                   
1 5-16
סיכון תפעולי                                                                                                 17-18
סיכון פיננסי, מנוף פיננסי קלאסי                                                                      18-19
יחס כיסוי                                                                                                      19-20 רווח תפעולי מול הוצאות מימון                                                                         
2 0 פרק 5 -ניתוח הביצועים התפעולים ומסגרת אשראי נדרשת הון חוזר תפעולי                                                                                            
2 1-22
ימי אשראי לקוחות                                                                                        
2 2-23
ימי אשראי ספקים                                                                                         
2 3-24
ימי אחזקת מלאי                                                                                            24-
5 מימון פעילות שוטפת                                                                                       
2 5
EBITDA- רווח תפעולי תזרימי                                                                        26
ניתוח כושר החזר בשנים                                                                                  
2 6
ניתוח כושר החזר שוטף                                                                                    27
פרק
6 – ניתוח רמת הרווחיות שיעור הרווח הגולמי                                                                                    
2 8-29
שיעור הרווח התפעולי                                                                                  
3 0-32
שיעור הרווח הנקי                                                                                        
3 3-35
תשואה להון                                                                                                   
3 6
פרק 7 – ניתוח הביאורים ה”איכותיים” אירועים לאחר תאריך המאזן                                                                            
3 7
התקשרויות                                                                                                     37
התחייבויות תלויות                                                                                           38
שעבודים                                                                                                         38
ערבויות                                                                                                        38-39
חשיפות מס                                                                                                      39
פרק
8 – איתנות פיננסית ניתוח רמת האיתנות הפיננסית של הפירמה – מודל אלטמן                                  40-42
 סיכום                                                                                                         
4 3-45
נספחים נספח א’ –  חילוף רו”ח                                                                                  
4 6-47
פרק ראשון – תקציר מנהלים
1 .  סקירה על החברה חברת ראלקו סוכנויות הינה מהחברות המובילות בארץ בתחומה. החברה מייבאת ומשווקת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה מבית היוצר של שתי יצרניות מהגדולות בעולם: ZANUSSI ו-SHARP.
מגוון מוצרי SHARP כולל מקררים ,מיקרוגלים,ומסכי LCD . מגוון מוצרי ZANUSSI כולל תנורים בנויים,תנורים משולבים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה, מדיחי כלים וכיריים . לראלקו מוניטין גבוה בזכות איכות מוצריה ובזכות התמיכה המלאה שהיא מעניקה להם בארץ. שביעות רצון הלקוח בלב ליבה של ראלקו ולכן, מקפידה החברה על התחדשות בלתי פוסקת של מגוון מוצרים המשווקים על ידה.
ראלקו סוכנויות נוסדה ממיזוג בין חברת שף סוכנויות בע”מ,היבואנית והמשווקת הבלעדית של מוצרי zanussi משנת 1983,לביו חטיבת מוצרי הצריכה של טכנו ראלקו שייצגה את שארפ בישראל משנת 1993. בשנת 2004,חזר מר ירון רוזיאק ורכש השליטה בראלקו סוכנויות,אשר נסחרת בבורסה של ת”א. הקבוצה פועלת ממשרדים שכורים ברחוב המצודה 31 באזור, בשטח כולל של כ- 650 מ”ר.
כ”א בחברה מורכב מ- 5 גורמי מטה והנהלה, 7 עובדים בתחום הכספים, 23 עובדים בחטיבת המכירות, השירות והלוגיסטיקה, סה”כ 35 עובדים.
על עובדי הקבוצה חלים הסכם עבודה קיבוצי כללי וההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תקנון העבודה, שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל ובין לשכת המסחר תל אביב יפו.
בין חברות הקבוצה לבין חלק מעובדיהן, נחתמו הסכמי העסקה אישיים המסדירים את שכרם ואת ההטבות הסוציאליות הנלוות ובכלל זה, קופת תגמולים, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות וימי חופשה.
יתר עובדי הקבוצה, מקבלים את מלוא זכויותיהם על פי חוקי העבודה החלים במשק.

2 .  נושאים שנבדקו ונבחנו בעבודה ניתוח מבנה הדוחות הכספיים וחוו”ד רו”ח.
ניתוח רמת הנזילות ניתוח רמת הסיכון ניתוח הביצועים התפעוליים, כושר ההחזר ומימון שוטף לפעילות נדרשת ניתוח רמת הרווחיות ניתוח הביאורים ה”איכותיים” רמת איתנות פיננסית של החברה –  מודל אלטמן §       
3 .  עיקרי התוצאות מערכת הדוחות של חברת “ראלקו” כוללת 6 דוחות כספיים כנדרש עפ”י חוק, וחוות דעת רואי חשבון סטנדרטיות ותואמות .
לאחר ניתוח הדוחות הכספיים של ראלקו תעשיות ניתן לומר שהחברה מתנהלת בצורה תקינה ויש שיפור ברוב התחומים.
בניתוח רמת הנזילות, יחס שוטף ויחס מהיר הינם בשיפור משנת 2008.
תזרים מזומנים מפעילות שוטפת הינו חיובי לאורך השנים ותזרים מזומנים מפעילות השקעה הינו שלילי לאורך השנים .
הסיכונים הפיננסים של החברה נמוכים מאוד ובמגמת ירידה לאורך השנים, רמת הסיכון לטווח קצר הינה בטווח היחס המומלץ.
הרווח הגולמי די יציב גם בהשוואה למתחרים, הרווח התפעולי גם די יציב ובמגמה דומה לשאר הענף ואפילו עם רווח גדול יותר, הרווח הנקי גם במגמת עלייה משנה קודמת.
 תשואה להון במגמת עליה משנה קודמת וחיובית לאורך שנים ולבסוף בדק מודל  אלטמן שמגלם בתוכו את כלל הביצועים של החברה בהיבטים השונים , ניתן לראות שמדובר בחברה בריאה בקנה מידה ישראלי ואף בקנה עולמי לאורך 4 השנים האחרונות.
4.  עיקרי המסקנות מנקודת מבט של הבנק שהתבקש לאשר לחברה אשראי, חברת ראלקו תעשיות הינה חברה מובילה בתחומה ובעלת רמת רווחיות טובה. כמו כן הרווח התפעולי התזרימי EBITDA חיובי לאורך השנים. קיים חוב פיננסי , אך יש שיפור בכושר החזר בשנים ובשוטף לאורך זמן.
כמו כן יחס כיסוי נמצא בטווח הבטוח לאורך שנים.
ולסיכום מדד אלטמן מצביע על חברה יציבה במונחים ישראלים וגם במונחים עולמיים.
מתוך נתונים אלו ניתן לומר שהחברה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה מול הבנק בעתיד.
 ולכן החלטתי לאשר לחברה אשראי.
פרק שני – ניתוח מבנה הדוחות הכספיים וחוות דעת רואה חשבון
1 .  שלמות מערכת הדוחות מבדיקה של הדוחות התקופתיים של חברת ראלקו סוכנויות בע”מ בשנים 2007-2010, עולה כי כל אחת מהן כוללת את כל ששת הדוחות הכספיים עפ”י החוק:
חו”ד רואה החשבון המבקר.
מאזן (דו”ח על המצב הכספי).
דו”ח רווח והפסד (דו”ח על הרווח הכולל).
דו”ח על השינויים בהון.
דו”ח תזרים מזומנים.
ביאורים.
משמעות הדבר כי הדוחות הכספיים של חברת ראלקו סוכנויות בע”מ מלאים ומהווים מערכת דוחות תקינה ושלמה.
2. ניתוח  חוו”ד רו”ח חו”ד רואה חשבון מבקר צריך לכלול 4
פסקאות עד שנת 2008 (בעלך) ומשנת 2009 עליו לכלול 3 פסקאות (בעל):
פסקה ראשונה – ביקרנו…  פסקה שניה – ערכנו…  פסקה שלישית – לדעתנו…  פסקה רביעית – כמוסבר…  (רלוונטי לחשבונאות אינפלציה, בוטל לאחר שנת
2 008).
כל תוספת לפסקאות הסטנדרטיות דורשת התייחסות מיוחדת.
·           בבדיקה של הדוחות הכספיים לשנת 2007
מופיעים 4 הפסקאות שהוזכרו קודם ולכן הדו”ח תקין.
·           בדו”ח של שנת 2008 יש פיסקה נוספת שטוענת כי הדוחות הכספיים של החברה ליום 31 בדצמבר 2007 ולשנה שהסתיימה באותו תאריך לא בוקרו, יש חילוף רו”ח בשנת 2008.
·           בדו”ח של שנת 2009 מופיעים 3
הפיסקאות הראשונות כנדרש.
·           בדו”ח של שנת 2010 יש פיסקה נוספת שטוענת כי בהתאם לתקן ביקורת 104 של לשכת רואי החשבון בישראל  בוצעה גם “ביקורת של רכיבי בקרה פנימית על דיווח כספי”.
 
3 .  חילופי רו”ח (נספח א’) בשנת 2007 פורסמה חוות דעת ע”י “קוסט פורר גבאי את קסירר” , ובשנים 2008-2010 הוגשו דוחות ע”י “בריטמן אלמגור זהר ושות” .
בתאריך 29.10.08 הסתיימה הכהונה של “קוסט פורר גבאי את קסירר” שהחלה ב- 31.12.93 ונכתב כי למיטב ידיעת התאגיד הפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בני”ע של התאגיד.
הערה: אם הפרישה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בני”ע של התאגיד, יש לפרט.
הערה:
 גילוי על השפעות תקן חשבונאות חדש בתקופה שלפני יישומו תקן חשבונאות מספר  29 – אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) בחודש יולי
2 006 פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן חשבונאות מספר  29
אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים(“IFRS”)   (להלן תקן 29).
החברה תדווח לראשונה על מצבה הכספי ותוצאות פעולותיה לפי תקני IFRS , בדוחות כספיים ביניים ליום
3 1 במרס, 2008 , כאשר מועד המעבר ליישום לראשונה של תקני IFRS הינו 1 בינואר 2007 (להלן מועד המעבר). לצורך המעבר תיישם החברה את הוראות תקן דיווח כספי בינלאומי   IFRS
1 “אימוץ לראשונה של תקני ” IFRS (להלן IFRS 1 –).
פרק שלישי – ניתוח רמת הנזילות היחס השוטף היחס השוטף בודק האם החברה מסוגלת לפרוע את התחייבויותיה השוטפות מתוך רכושה השוטף.
היחס השוטף = התחייבויות שוטפות/נכסים שוטפים שנה
2 007
2 008
2 009
2 010 רכוש שוטף
1 29,777
1 02,071
97,926
94,144
התחייבויות שוטפות
1 02,042
73,951
6 6,393
54,866
יחס שוטף
1 .277
1 .38
1 .475
1 .715
בבדיקה של ההתחייבויות השוטפות יש ירידה קבועה ומשמעותית החל משנת 2007 ועד לשנת 2010 ובמקביל יש גם ירידה בנכסים השוטפים לאורך שנים אלו.
הירידה בהתחיבויות השוטפות יותר מתונה ולכן היחס השוטף עולה לאורך השנים.
ניתוח השינוי ביחס השוטף:
עיקר ההשפעה בנכסים השוטפים נובעת מירידה חדה מאוד של כ- 36% ביתרת ה”לקוחות” משנת 2007 ל- 2008 ולאחר מכן עליה מזערית שלא משפיעה ומנגד “מלאי הסחורות” שעולה בכ- 37% משנת 2007 ל-
2 008 (אך עדיין בשיעור קטן יותר מאשר ב-“לקוחות”) ולאחר מכן ירידה בשנת
2 009 ו- 2010.
בהתחייבויות השוטפות ניתן לומר שעיקר ההשפעה נובעת מ-“אשראי מתאגידים בנקאיים”, משנת 2007 ל- 2008 עלייה של כ- 20% ולאחר מכן ירידה בשנת 2009 ופחות ב-2010,  וכמו כן מ-“אשראי לזמן קצר מאחרים” שניתן ביד נדיבה בשנת 2007
ובשנים לאחר מכן לא ניתן כלל.
בין השנים 2007 ל – 2008 ישנה עלייה קלה ביחס השוטף :
בנכסים שוטפים ירידה חדה ב –”מזומנים ושווי מזומנים” ב- “לקוחות” וב –  “חייבים ויתרות חוב”  ועלייה של כ- 37% ב- “מלאי סחורות”.
בהתחייבויות שוטפות עליה ב- “אשראי מתאגידים בנקאיים” וב- “זכאים ויתרות חוב”.
ב- “חלויות שוטפות של אגרות חוב ניתנות להמרה במניות” וב- “זכאים ויתרות חוב” שינוי זניח.
ב- “אשראי לזמן קצר מאחרים” “נפילה חופשית” ל- 0.
בין השנים 2008 ל – 2009 ישנה עליה קלה ביחס השוטף :
בנכסים שוטפים ירידה ב –”מזומנים ושווי מזומנים” וב- “מלאי סחורות”.
שינוי זניח ב- “חייבים ויתרות חוב”,  ועלייה ב- “לקוחות”.
בהתחיבויות שוטפות ירידה מעט גדולה יותר, אך הנכסים השוטפים משפיעים יותר עקב סכומים גבוהים יותר.
בין השנים 2009 ל – 2010 ישנה עליה גבוהה יותר ביחס השוטף :
העליה הגבוהה נובעת מירידה קטנה יחסית ברכוש השוטף  וירידה גדולה יותר בהתחייבויות שוטפות.
בנכסים שוטפים עלייה ב –”מזומנים ושווי מזומנים” וב- “לקוחות” בצורה דומה,  ב- “חייבים ויתרות חוב” עלייה קטנה יותר.
ב- “מלאי סחורות” הירידה הגבוהה ביותר שמשפיעה על הנכסים השוטפים.
בהתחיבויות שוטפות ירידה חדה ב-“חלויות שוטפות של אגרות חוב ניתנות להמרה למניות החברה” וכן ירידה גבוהה יותר ב-“ספקים ונותני שירותים” עקב קיטון המלאי.
בשאר הפרמטרים שינויים זניחים לשני הכיוונים.
בדו”חות התקופתיים של ראלקו משנת
2 008 יש התייחסות לירידה בנכסים השוטפים בשנה זו (ביאורים 4-7 ופרק ב-3 בדו”ח הדירקטוריון) שנובעים בעיקר מירידה ביתרת הלקוחות בסך של כ- 34,132 אלפי ש”ח,  וכן התייחסות לירידה בהתחייבויות השוטפות ליום 31 בדצמבר 2008 שמסתכמת לסך של 73,951 אלפי ₪ ומהוות כ- 70.7% מהמאזן לעומת
1 02,042 אלפי ₪ שהיוו כ- 75.4% מהמאזן ליום 31 בדצמבר 2007.
“הירידה בהתחיבויות השוטפות בסך של כ- 28,091 אלפי ₪ נובעת בעיקר מירידה ביתרת אשראי לזמן קצר מאחרים בסך של כ-36,340 אלפי ₪, כתוצאה מתיקון הסכם עם חברת ניכיון כרטיסי האשראי (ראה אירועים מהותיים בתקופת הדו”ח סעיף קטן י”א).
כמו כן בדוחו”ת הכספיים של ראלקו משנת 2010 (פרק ב.1 דו”ח דירקטורון) יש התייחסות לכך שהשינוי ב”רכוש השוטף” הינו זניח – מהווה כ- 97.2% מסך הנכסים בדוח על המצב הכספי בסוף שנה זו לעומת הדוח של סוף שנת 2009 שמראה כי ה”רכוש השוטף” מהווה כ- 97.4% מסך הנכסים בדוח על המצב הכספי.
לעומת זאת בהתחיבויות הכספיות יש ירידה חדה יותר “ליום 31 בדצמבר 2010 מסתכמות ההתחייבויות השוטפות לסך של כ- 54,866
אלפי ₪ ומהוות כ- 56.7% מסך הנכסים בדוח על המצב הכספי בהשוואה להתחייבויות שוטפות בסך של כ- 67,939 אלפי ₪ שהיוו כ- 67.6% מסך הנכסים בדוח על המצב הכספי ליום 31
בדצמבר 2009.
מכאן ניתן להבין מדוע יש עליה ביחס השוטף לאורך כל השנים הללו.
לסיכום, היחס השוטף שבין השנים 2007-2010 הינו אופטימלי ונמצא בטווח 2-1 , החברה מסוגלת לפרוע את התחיבויותיה השוטפות מתוך רכושה השוטף.
היחס המהיר היחס המהיר מבטא את רמת הנזילות לטווח הקצר מאוד. היחס המהיר = התחייבויות שוטפות / נכסים שוטפים  בניכוי מלאי היחס המינימאלי הנדרש במקרה שלנו הוא  0.7.
שנה
2 007
2 008
2 009
2 010 רכוש שוטף בניכוי מלאי
1 01,396
6 3,078
6 3,733
6 8,684
התחייבויות שוטפות
1 02,042
73,951
6 6,393
54,866
יחס מהיר 0.994
0.853
0.938
1 .
5 2
גם כאן ניתן לראות שיש ירידה ביחס המהיר בשנת 2008 ולאחר מכן עלייה קטנה ב- 2009 ועלייה חדה יותר בשנת 2010.
בשנת 2008 היתה עלייה במלאי הסחורות, ובשנים 2009-2010 היתה ירידה במלאי הסחורות.
עפ”י הטבלה למעלה ניתן לראות שההתחיבויות השוטפות גבוהות יותר מהרכוש השוטף בניכוי המלאי בשנים 2007-2009, ואילו בשנת 2010 ההיפך ולכן שם היחס המהיר גבוה (וגדול מ-1).
כלומר לחברה יש יכולת החזר נמוכה אל מול התחייבויותיה המיידיות בשנים 2007-2009, פרט לשנת 2010 ששם יכולת ההחזר גבוהה יחסית.
הקשר בין היחס השוטף ליחס המהיר אבדוק את רמת ההתאמה בין היחס השוטף ליחס המהיר.
  ניתן לראות שקיימת התאמה בין היחס השוטף ליחס המהיר החל משנת 2008 (יוצאת דופן מדיניות ניהול המלאי במהלך שנת 2007) ולכן ניתן להסיק שלחברה אין בעיה במלאי בשנים 2008-2010.
 כלומר, מדיניות ניהול המלאי של החברה תקינה.
בכדי למנוע ספק מסויים נבדוק בהמשך גם את “ימי אחזקת המלאי” ונשווה לענף ספציפי.
ניתוח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת כולל גביה מלקוחות (לא מכירות) בניכוי תשלומים לספקים (לא קניות) ובניכוי תשלומי שכר עבודה.
לאורך זמן נדרש תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת.
* באלפי שקלים.
ניתן לראות שתזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה בממוצע לאורך שנים הינו חיובי . כלומר, החברה גובה מלקוחות סכום העולה על הוצאותיה השוטפות דבר שמצביע על מצבה הטוב של החברה.
בשנת 2007 הייתה עליה בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת  שנבעה בעיקר מרווחיות (בשנת
2 006 התזרים הסתכם ב- 199 אלפי ₪).
בשנת 2008 הייתה עלייה משמעותית מאוד בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת שנבעה בעיקר מגריעת יתרת ההתחיבויות לחברת כרטיסי האשראי בגובה של כ- 36,340 אלפי ₪ .
בשנת 2009 הייתה ירידה בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת, תזרים המזומנים החיובי נבע בעיקר מהתאמת השווי ההוגן של רכיב ההמרה של אגרות החוב וזקיפת הוצאות המימון בגין אגרות החוב וכן ירידה במלאי ועלייה ביתרת הספקים ומנגד עלייה ביתרת הלקוחות.
בשנת 2010 היתה ירידה בתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, אך התזרים החיובי נבע בעיקר מהרווח של החברה בסך 9657 אלפי ₪.
לסיכום: תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הינו חיובי לאורך זמן.
ניתוח תזרים מזומנים מפעילות השקעה כולל ביצוע השקעות, כולל רכישת רכוש קבוע (תזרים שלילי) או מימוש השקעות ורכוש קבוע (תזרים חיובי).
לאורך זמן נדרש תזרים מזומנים שלילי מפעילות השקעה, כלומר רכישת רכוש קבוע בכדי לשמור ולהגדיל את כושר הייצור.
מימוש השקעות פיננסיות ונכסים שלא משמשים ביצור ההכנסה ינוכו בכדי לזהות מגמה.
תזרים מזומנים מפעילות השקעה שלילי מראה על מצב טוב, שכן החברה מבצעת השקעות כלכליות ומגדילה את כושרה בשוק, זאת ניתן לראות לאורך שנים.
יש לציין כי התזרים הינו לאחר שהופחתו השקעות פיננסיות ונכסים שלא משמשים ביצור ההכנסה, במקרה שלנו התמורה ממימוש רכוש קבוע .
לסיכום:  ניתן לקבוע שמצב החברה טוב .

ILS 70.00 – קנה עכשיו
מילות מפתח , , , ,
מקצוע/ות
מספר מילים 7274
מספר מקורות
שנת הגשה 2012