מטלת מנחה (ממ"ן)
1 1
קורס:10121
– בין ציון לציונות שאלה מס' 1
"סופות בנגב" יחסה של החברה הרוסית כלפי היהודים במאה ה19 הושפע מחוגי שלטון שביקשו לשמור על ייחוד העם הרוסי ומהאמונה כי כל החפץ להצטרף לעם הרוסי, עליו לקבל על עצמו את הדת הפרבוסלבית. בשנים 1855-18
5 שלט ברוסיה הצאר ניקולאי הראשון אשר הנהיג משטר ראקציוני נוקשה. היבדלותם של היהודים מבחינה דתית, חברתית, תרבותית וגם ארגונם העצמאי עמד בניגוד למטרותיו המרכזיות של המשטר.  בימי הצאר תוקנו מאות חוקים נגד יהודים אשר ביקשו לכפות את מדיניות הצאר על הלאומים הזרים במדינה ובין היתר גם על היהודים. בין החוקים היה, צו גיוס היהודים לצבא וסילוקם של היהודים מאזורי הספר. לאחר הכישלון במלחמת קרים ומשבר קרים, עולה לשלטון הצאר אלכסנדר השני  ששלט ברוסיה בין השנים 1881-1856 המבקש להכניס רפורמות חברתיות וכלכליות שיקלו את מצבה הפנימי של רוסיה ובתוך כך, גם אם בעקיפין, הוקל מצבם של היהודים. החל מאמצע שנות ה60, שוב מקשיחים השלטונות הרוסים את יחסם אל היהודים. ה"מרד הפולני" ב1863
המדרבן פרסום צווים אנטי יהודיים חדשים והניסיון להתנקש בחיי הצאר ב1866 החמירו את יחסם של השלטונות ליהודים. ב1881 נרצח הצאר השני ועולה לשלטון הצאר אלכסנדר השלישי שמפרסם כ65 חוקים כנגד היהודים. שר הפנים הרוסי באותה תקופה, איגנטייב, מפרסם "תקנות זמניות" שבאמצעותן ביקש לטפל בבעיית היהודים, בין היתר תקנות בדבר מושבם של היהודים, עיכוב רישום שטרי קניין ומשכנתאות על שמות היהודים, הגבלת ימי המסחר…
התקנות היו שיאו של תהליך שהוביל לתעמולה עוינת ומשם גם לפרוץ הפרעות אשר כונו בספרות העברית "סופות בנגב". פרעות אלו פרצו ברוסיה בעיקר בדרום (ומכאן "נגב") ונמשכו בין השנים 1884-1881. הפורעים פשטו על יותר מ200 קהילות יהודיות, הפרעות כללו שוד, אונס, ביזה ואף רצח. על אף…
שאלה מס' 2
תנועת "חיבת ציון" היא התנועה הלאומית היהודית הראשונה שפועלת בין השנים 1896-1881.  הגורם המידי להקמתה היו הפוגרומים ברוסיה והאכזבה שבאה בעקבות אדישות השלטון וחוסר התערבותו לבלימתם.
ב-6.11.1884  התכנסו בקטוביץ' 30 נציגים של אגודת חובבי ציון. ההתכנסות הייתה סביב ספרו של פינסקר "אוטואמנציפציה" שכתב ב1883
שתכנו מדבר על שחרור עצמי- הגדרת העם היהודי כלאום ובעקבות כך יש לו הזכאות לקיום שלטון ריבוני בארץ מולדתו. מטרותיה של הוועידה היו להקים "הסתדרות לאומית אחת" זאת כלשונם של לילינבלום ופינסקר. הרעיון היה ליצור תנועה מאוחדת ובעלת כח והנהגה אחת שתפיץ את בעיית היהודים במזרח אירופה ובתוך כל את רעיון הלאומיות. בנוסף, תעודד את  העלייה לארץ ישראל ותעודד קניית אדמות חקלאיות.
 וועידת קטוביץ' הייתה זו שהביאה להתארגנותה של "חיבת ציון" אשר לה שתי מטרות מרכזיות, העלייה לא"י והמפעל ההתיישבותי.
האווירה בוועידה הייתה אופטימית, בפועל, המציאות הייתה שונה מהחזון וקשה  עד מאוד.
היעדר המנהיגות היה אחד הגורמים המרכזיים שעצר את התנועה מלהפוך להצלחה.
פינסקר, יושב ראש התנועה, שהיה מבוגר וחולה מאוד, לא יכול היה לתת לתנועה את התעוזה והמעוף לה הייתה זקוקה, אך מצד…..