תקציר עבודה "חטאם של ישראל בעגל –  כיצד פירשו את החטא בדורות השונים" עבודה זו קיבלה ציון 85.
העבודה היתה צריכה לבדוק כיצד פירשו את חטא ישראל בעגל בדורות השונים.
מבוא
חמישים יום לאחר יציאתם של בני ישראל ממצרים הם הגיעו להר סיני, שם הם קיבלו את עשרת הדיברות במעמד הר סיני. בזמן שהם ממתינים לרדת משה מההר הם עושים את החטא הידוע: חטא העגל, שמוזכר פעמיים בתורה:
1.    בספר שמות (לב, א-ו): "וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹקִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ–כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי. וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרֹן. וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ–אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּרְא אַהֲרֹן, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַה' מָחָר.
וַיַּשְׁכִּימוּ, מִמָּחֳרָת, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים; וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק."
2 .    בספר דברים (ט, טז) החטא מובא שוב על-ידי משה:
"וָאֵרֶא, וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם–עֲשִׂיתֶם לָכֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה:
סַרְתֶּם מַהֵר–מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶתְכֶם." חטא זה גורם לתמיהה גדולה בקרב פרשנים רבים, כיצד לאחר קריעת ים סוף וכל האותות והמופתים במצרים, והאמונה בה' ובמשה עבדו שאליה הגיעו ישראל בעקבות אותם אירועים, ולאחר שעת השיא של מעמד הר סיני שכל העם ראו את הקולות והברקים – כיצד בזמן קצר העם הידרדרו במהירות גדולה כל-כך בעודם במעמד הר סיני, אל העבודה הזרה של עשיית עגל הזהב. וכיצד בני ישראל עברו מהפך דרמטי משמיעת "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתך מארץ מצרים" (שמות, כ, ב) ועד לקריאה "אלה אלוקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" (שמות, לב, ד).
נחלקו ראשונים ביחס למהותו של חטא העגל, האם היה זה חטא עבודת אל זר או עבודת אלוהים בדרך זרה. רש"י מייצג את השיטה הראשונה, אשר על-פי דבריו "אלוהות הרבה איוו להם" (שמות ל"ב, א), דהיינו עבדו  אלוהים אחרים בשיתוף עם הקב"ה. ואילו ר' יהודה הלוי ידוע כמייצג השיטה השנייה טוען כי "…כל חטא העגל לא היה אפוא יציאה מעבודת אל מוציאם ממצרים, כי אם עבירה על אחת ממצוותיו, כי הוא יתברך אסר את עבודת התמונות, והם עשו להם תמונה" (חדד, 1994). מכאן ניתן לראות שישנן דעות שונות לחכמים ולמפרשים בעניין חטא העגל, ושאין הסכמה מוחלטת שאכן העם עבד עבודה זרה, ויש סוברים שלא מדובר בע"ז אלא בהגשמה של ה'. לאור הפירושים השונים של חטא העגל, השאלה שארצה לחקור בעבודתי היא : כיצד פירשו את חטא העגל בדורות השונים?
בעבודתי אתייחס לדעות שונות הן מפרשנות חז"ל והן מפרשנות ימי הביניים ועד לחוקרים בני ימינו, ואנסה לדעת מה היתה המגמה הרווחת השולטת לאורך כל הדורות,  אולם תחילה אערוך השוואה בין ספר שמות וספר דברים מתוך עיון בפשטי הכתובים. תוכן עניינים
מבוא  1
פרק
1 : השוואה בין ספר שמות ל"ב לספר דברים ט' ביחס לחטא העגל  3
1 .1 החטא עצמו 3
1 .2 הבדלים בשבירת הלוחות. 5
פרק
2 : פרשנות חז"ל  7
2 .1 יחס התנאים והאמוראים לחטא העגל. 7
2 .2 פרשנות חז"ל על פי מדרשים מאוחרים.. 9
פרק
3 : פרשנות ימי הביניים   11
פרק
4 : פרשנות חוקרי המקרא  15
4 .1 מקורו של חטא העגל. 15
4 .2 עשיית העגל. 15
4 .3 מהות החטא. 16
4 .4 השוואה בין בניית העגל והמשכן 16
4 .5 העגל והכרובים.. 17
פרק 5: פרשנות העת החדשה במאה ה-19  19
סיכום   21
ביבליוגרפיה  22