עבודת סמינריון בנושא תפקיד העיתון בחינון וכינון זהותם הדתית והלאומית של ילדים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 6100
מספר מקורות 17

תקציר העבודה

הפקולטה למדעי החברה החוג לתקשורת לבנות ילד- הבניית הזהות הדתית במדור הילדים בעיתון "סאות אלחק ואלחוריה" עבודה סמינריונית במסגרת הקורס "התבגרות התפתחות ומדיה" מבוא:
חוקרים רבים סבורים כי לעיתון תפקיד חשוב בעיצוב החברה ובקביעת הערכים והעקרונות בחברה.
עוד סבורים חוקרים כי אחת הקבוצות העיקריות שמושפעות מכלי התקשורת ובהם העיתון הם הילדים, יש הסבורים כי כלי התקשורת היום החליפו את ההורים בתפקידם (Elkin & Gerald, 1978 ).
בסמינריון זה ארצה לשאול איך מנסה עיתון "סאות אלחק ואלחוריה" לעצב את זהותם הדתית של ילדים דרך מדור הילדים של אותו עיתון, עליו אסביר בהרחבה בסקירת הספרות.
מוסלמים ערביי 48:
תחילה ובכדי להציג את הקבוצה אותה אני מעוניינת לחקור, וכך להבהיר את בחירת המושגים והספרות עליה אסתמך, אביא כאן כמה נקודות לגבי מוסלמים ערביי 48- מוסלמים תושבי ישראל.
המוסלמים מהווים את רוב ערביי 48, אלה הם מיעוט לא קטן בישראל המהווה כ18%  מכלל האוכלוסייה, קבוצה זו היא ייחודית בין שאר פלחי החברה בקשר לזהות שחבריה משיכים לעצמם, ערביי 48 משיכים עצמם ל3 סוגי זהויות שונות ולא קשורות לפחות: הזהות הדתית, הלאומית והאזרחית. כאשר רובם מגדירים עצמם כפלסטינים בזהותם הלאומית וכישראלים אך ורק מבחינת זהותם האזרחית, הקשר בין שתי זהויות אלו הוא לרוב קשר שלילי. הרהורים על הזהות והפרדה זו של סוגי זהות עלתה בעיקר מאז האינתיפאדה בשנת 2000 וגרמה לערבי 48 לבחון שוב את זהותם ולראות עצמם בצורה אחרת, כך שככל שהערבי חש שיכות ללאום הפלשטינאי ולאומה האיסלאמית, כך הוא גם חש פחות שיכות לאזרחותו הישראלית, יוצאי דופן הם הדרוזים והבדואים שמתגיסים לצבא, אצלם יש יותר שיכות לאזרחות הישראלית אך עדיין לא פחות שיכות ללאום הפלשטינאי(2004 Amara,& schnell ).
 גם השפה הערבית נתפסת בקרב ערביי 48 כחלק מזהותם הלאומית ושימוש בשפה זו נתפס כשיטת התנגדות להגמוניה של השפה העברית, ערביי 48 מנסים לשמר את זהותם הייחודית בלי להתערב או להתבולל בחברה הישראלית, כך להם מערכת חינוך ייחודית, גופי תקשורת, מוסדות ועמותות שקהלן הוא בעיקר ערבי (Tannenbaom,2009) לפי כל הנאמר לעיל, אבחר להתייחס אל התקשורת של ערביי 48 כתקשורת ערבית ולא ישראלית, שכן זו ההגדרה העצמית בה בוחר רוב הקהל וגם העובדים באמצעי תקשורת אלו.
התנועה האסלאמית בישראל:
למרות שישנן טענות כי שורשי התנועה האיסלמית בישראל מתחילים עוד לפני הקמת המדינה (מאיר, 1988) ארצה לדבר בעיקר על התנועה האיסלמית בארבעים השנים האחרונות. לאחר מלחמת 1967החברה הערבית בישראל עברה שינוי רב, כלשונו של שטנדל (1992) "מלחמת 1967 ניפצה את חומת "הקו הירוק"-