הפחתת זכרונות שווא שנוצרו בפרדיגמת DRM: שילוב מניפולציות אלכוהול ומודעות תופעה מוכרת בספרות בתחום הזיכרון ארוך-הטווח היא False Memory (זכרונות שווא, או בקצרה FM), זכרונות שאדם מחזיק בהם מתוך אמונה שהם נכונים, בעוד הם שקריים. ב-1959 Deese הציג לראשונה מניפולציה חזקה לייצור FM בלמידת רשימות מילים, אך רק בשנת 1995 פורסם מאמרם של Roediger and McDermott, בו הציגו פרדיגמה (שלימים תקרא DRM:Deese / Roediger & McDemott) המצליחה לייצר FM  באופן עקבי ויציב, והעניין בנושא הוצת מחדש. לפי הפרדיגמה, למידת רשימת מילים הקשורות זו לזו באמצעות מילה קריטית שאיננה מופיעה, מובילה בסבירות גבוהה לאיחזור או זיהוי שגוי של המילה הקריטית (False alarm). לדוגמה, המילים דלת, זכוכית, בית, פתוח, וילון מקושרות למילה הקריטית חלון. בניסוי, נבדקים למדו רשימות מילים ולאחר מכן קיבלו מבחן זיהוי מילים (Recognition): רשימה שכללה מילים שנלמדו, המילים הקריטיות ומילים שלא נלמדו ואינן קשורות לרשימה, והתבקשו לערוך שיפוט של "זוכר" (חזק יותר, הנבדק זוכר את הימצאות או אי-הימצאות המילה ברשימה) מול "יודע" (חלש יותר, הנבדק רק יודע ולא זוכר באופן פרטני את הימצאות המילה או היעדרה). בניסוי נמצאו רמות גבוהות של FM, ובנוסף נמצא כי הנבדקים זיהו בטעות את המילים הקריטיות כמילים שהופיעו בשלב הלמידה ברמת ודאות של "זוכר" (Roediger & McDermott, 1995).
בניסויה מ-1997 דיווחה McDermott על רמות גבוהות של FM עבור מבחן זיכרון מסוג איחזור חופשי (free recall), בו המילה הקריטית אוחזרה בסבירות גבוהה יותר ביחס למילים הקשורות כאשר היא הופיעה איתן ברשימה, או באותה סבירות כמו המילים הקשורות כאשר היא לא הופיעה ברשימה.