סמינריון סיוםארגוני עובדים בארץ ובחו"ל, ציון גבוה ביותר

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 7702
מספר מקורות 21

תקציר העבודה

ארגוני עובדים בארץ ובחו"ל תוכן עניינים:
מבוא
3
ארגוני עובדים – רקע
היסטורי
4 איגוד מקצועי- תפקידו, סמכויותיו החוקיות, מה אומרות אמנות בינ"ל לגבי ארגוני עובדים?
8
3 .1 היבט שלילי של האיגודים המקצועיים
1 5
איגודים מקצועיים בישראל
1 7
איגודים מקצועיים בינלאומיים
1 9
ארגוני עובדים בשנים האחרונות
2 3
סיכום
2 8
ביבליוגרפיה
3 0-31
בעבודה יוצג מצב התארגנות עובדים בעבר, בהווה ומבט לכיוון המגמה העתידית של התארגנויות עובדים. העבודה מבוססת על מאמרים וספרים אקדמיים שהציגו את הרקע ההיסטורי של התארגנות עובדים ואיגודים מקצועיים בעולם ובישראל.
ספורטא,(2007) מצטט את Kucera,(2004) האומר כי איגודים מקצועיים הם מוסד המאפשר ייצוג דמוקרטי לעובדים וכי ארגון העבודה הבינלאומי מעודד את קיום איגודים מקצועיים בארצות מתפתחות.
תחילה יוצג רקע היסטורי של ארגוני עובדים, יוצג האיגוד מקצועי- תפקידו, סמכויותיו החוקיות, מספר אמנות בינ"ל של ארגוני עובדים וגם ההיבט השלילי הקיים באיגודים המקצועיים. תהיה הרחבה בנושא האיגודים המקצועיים בישראל ויוצגו מספר איגודים מקצועיים בינלאומיים . בעבודה אתייחס למצב ארגוני העובדים בשנים האחרונות ולשאלת שינוי במעמד התארגנויות עובדים.
שירום (1983) כותב כי ראשית תנועת האיגודים המקצועיים הייתה איגודים של אומנים, ועובדי הדפוס- ובתקופות בהן ליכולת קרוא וכתוב והשכלה מינימלית הייתה חשיבות מפתח בהתארגנות ועובדי כפיים נעדרי השכלה התקשו לנהל פעילות ארגונית וצמיחת מערכת יחסי העבודה מודרנית קשורה ישירות עם התפתחותם של ארגוני פועלים, Union  Labor ואיגודים מקצועיים (אייכנר, 2009). את שורשי ארגוני העובדים רואים בתחילת המהפכה התעשייתית באירופה, במאה ה-19
כשהחל שינוי משמעותי בתנאי החיים של העובדים השכירים, בעיור מאסיבי, מעבר מעבודה  חקלאית עצמאית או צמיתה לעבודה שכירה בתעשייה המתפתחת (Olsson, 2001
בתוך בונדי ,2012).
הזכות להתארגן הוכרה בישראל על ידי בית המשפט העליון כאחת מחירויות האדם, וכאבן יסוד של החברה הדמוקרטית בישראל (אייכנר,
2 009) ובהקשר זה בראשית קיום המדינה יצרו החקיקה והפסיקה נורמות של עידוד ותמיכה בארגוני העובדים, במיוחד לחיזוק ההסתדרות ,(רדא ונועם,2004).
בישראל ארגון העובדים הגדול ביותר בישראל, "ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל" (ההסתדרות), הוקם ב 1920, כאיגוד מקצועי והפך לגוף כלכלי חזק ומשמעותי במשק הישראלי שסיפק מקומות עבודה לחבריו והיווה את התשתית הפוליטית, הכלכלית והארגונית להקמתה של מדינת ישראל (בונדי,2012). נתונים אמפיריים מהשנים האחרונות מצביעים על ירידת כוחם של ארגוני עובדים בעולם כולו וכי היא תוצאה בלתי נמנעת של תהליך הגלובליזציה , של "כוחות שוק" ושל שינויים בחינוך ומעבר מריכוז עבודה בענפי תעשייה יצרנית לשירותים, (רדא ונועם,2004).
בישראל יש מגמה של גידול בהסדרת יחסי עבודה על ידי חוזים אישיים זאת על חשבון הסדרה קיבוצית, ובשנת 1992 מעל לשליש מהעובדים השכירים הועסקו בחוזים אישיים, מגמה זו אינה טיפוסית למדינות מערביות אחרות,(רדא ונועם,2004).