ממ"ן 15 – ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל חלק א:
1.השתתפות פוליטית וייצוג:
א. המשטר הדמוקרטי מבוסס על רעיון ריבונות העם, "שלטון העם", המתבטא בכך שציבור האזרחים שותף להחלטות על חייו, מדיניות השלטון או איוש השלטון הן מבחינת תכנים והן מבחינת דמויות הנציגים. ההצבעה בבחירות במדינה דמוקרטית היא ביטוי להשתתפות ומעורבות פוליטית אזרחית ברמה הבסיסית ביותר, שכן מעליה בסולם המעורבות נמצאים אפיקי פעילות אחרים, הפתוחים בפני האזרח: השתתפות במאמץ המפלגתי במשך מערכת הבחירות, פעילות פוליטית מתמשכת בקבוצות מצומצמות, פעילות בשלטון המקומי או במסגרת החברה האזרחית וכו'. לכאורה הליך הבחירות הוא פורמאלי ואף טכני, שעיקרו מתן אפשרות לציבור לממש את זכותו להביע את רצונו בנוגע לאיוש משרות ההנהגה הפוליטית, אך למעשה זהו לבו של המשטר הדמוקרטי. בעצם קיומן של המפלגות ניתן ביטוי לאינטרסים והרעיונות הקיימים בחברה, אפשרות השתתפות של ציבור האזרחים בפוליטיקה, ייצוג הבוחרים במוסדות השלטון הנבחרים. כמו כן, המפלגות משמשות צינורות תקשורת בין האזרחים לשלטון ובין השלטון לאזרחים. בנוסף, הלגיטימיות של הנציגים המחזיקים בשלטון תלויה במידה רבה בדרך הגעתם לצמרת, ובחירות הן בסיס הלגיטימציה המוצק ביותר הוא הופך את האזרח, מצופה סביל למשתתף פעיל בה. –
חלק ב':
3.התמורות המרכזיות בתפקידן של המפלגות והמערכת המפלגתית במערכת הפוליטית הישראלית מתקופת הישוב ועד  ימינו:
אחד השינויים המרכזים בתפקוד המפלגות הוא הפיכתן ממפלגות אינטגרציה למפלגות ייצוג, במהלך השנים המפלגות פחות התערבו בחיי חבריה והפסיקו לתת שירותים כמו רווחה, בריאות חינוך ועוד שאותם נתנו בתקופת היישוב ובראשית המדינה. תקופת הישוב – התאפיינה במפלגות אינטגרטיביות אשר סיפקו לבוחריהן שירותים בכל תחומי החיים: מבריאות, חינוך ותרבות ועד ביטחון. המבנה האינטגרטיבי של המפלגות נגזר מכך שעדין לא הייתה מדינה אשר יכלה לספק שירותים אלו. למפלגה היה תפקיד מרכזי בחיים הפוליטיים והחברתיים בתקופה זו.
נוצר היזון חוזר בין המפלגה ושירותיה לבין הבוחרים אשר נהנו מן השירותים, התחנכו והוכשרו במוסדות התנועה, וכך הודק הקשר בין המפלגה לבוחר.
שני העשורים הראשונים – אופיין של המפלגות עדין אינטגרטיבי. מפא"י, המפלגה השולטת, הייתה בעלת תפקיד דומיננטי בניהול מדיניות החברתית של המדינה. מנגד, חירות נהגה כמפלגת אופוזיציה וביקרה את מפא"י, תוך ניסיון להוות תחליף בתחום החברתי. בנוסף, בתקופת הישוב ובעשוריה הראשונים של המדינה – תחום החינוך היה בשליטה מפלגתית. המפלגות ביקשו לחנך ולעצב את הדור הצעיר על ערכי התנועה – אפיון של מפלגות אינטגרטיביות.
תקופת מיסוד רעיון הממלכתיות – (עד אמצע שנות ה-60) אופיין של המפלגות הופך לייצוגי, בעלות תחום פעולה מצומצם, מכמה סיבות:
1.    השינוי הרעיוני אותו הוביל בן גוריון בהדגשת הממלכתיות, שימת המדינה במרכז והעדפתה על פני תנועות שונות (דוגמת פירוק הפלמ"ח) במסגרת השינוי: חינוך, תרבות, בריאות, תעסוקה ועוד –

4 . ממשל מוגבל במדינת ישראל "ממשל מוגבל" הוא עקרון יסוד במשטר דמוקרטי, המחייב הפעלה מתונה ומדודה של העצמה השלטונית על מנת למנוע ממנוע לפעול בדרך של עריצות, שרירותיות ופגיעה בזכויות האדם והאזרח.
בעזרת ההגבלות ניתן להבטיח את חירותו של האזרח מול הסכנה של עריצות השלטון, ואת תפקודה ויעילותה של המערכת השלטונית כולה.
השלטון בישראל הוא מוגבל במובן הדמוקרטי ליברלי של המילה, חופש הפעולה של הממשלות בארץ כפוף למגבלות ואילוצים בגלל: חוסר היכולת של כל ממשלות ישראל לגבש רוב מוחלט בכנסת, מעמדם של מוסדות ותנועות כמו הסוכנות היהודית, העיריות, הממסד הרבני, ההסתדרות אשר נוגסים בכוחו של השלטון, מעמדה העצמאי של הרשות השופטת בישראל המכפיף את כולם בפני החוק.
ישנם סוגים שונים של אמצעים ודרכי פעולה שיכולים להינקט ע"י האזרחים או ע"י מנגנונים שונים בארץ על מנת לקיים פיקוח וביקורת על השלטון על מנת להגבילו:
·         בחירות: בחירות הנערכות בפרקי זמן קבועים מאפשרים חילופי שלטון ובכך הן מהוות אמצעי לפיקוח והגבלת השלטון.
השלטון מודע לאפשרות להחלפתו ולכן הוא רגיש לתגובות העם על מנת היבחר בשנית.
בישראל, הבחירות לכנסת מתקיימות כעבור ארבע שנים ממועד הבחירות הקודמות, אלא אם הקדימה או דחתה הכנסת את מועדן. בעבר הוקדמו הבחירות רק לעיתים נדירות אך מאז 1977
הפכה הקדמת הבחירות לשכיחה –
חלק ג':
8. תקנות הגנה לשעת חירום: שחוקקו שלטונות המנדט הבריטי, במטרה לדכא את הפעילויות הצבאיות ולמתן את גלי האלימות בשיא המתח הערבי-בריטי-יהודי, ונשארו בתוקף לאחר הקמת מדינת ישראל וכיום הסמכות להפעילן נתונה במערכת הביטחון של מדינת ישראל. תקנות אלו מאפשרות לצבא להפקיע חרויות ולשלול סמכויות אפילו מגופים ממשלתיים ונועדו להגן על המדינה ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים. השימוש העיקרי שלהן הוא בזמן מלחמה, ובין התקנות נמצאת כיום הסמכות למעצר מנהלי. בעבר בזמן הממשל הצבאי היה המושל מוסמך להורות על ביצוע מעצרי בית, הגליות, גירושים, הפקעות רכוש, סגירת עיתונים והגבלות תנועה.
9. מיליטריזציה של החברה:
 מיליטריזציה מוגדרת במצב שבו תחושות ואידיאלים צבאיים הם מרכיב מרכזי בזהות האינדיבידואלית והקולקטיבית של האזרחים. לאנשי הצבא והביטחון יש …, פרסום ביקורת על צעדי הצבא באמצעי התקשורת, התערבות הורית בהחלטות מפקדים ועוד.
1 0. מחאה אזרחית: פעולות או צעדים שאזרחים נוקטים כדי לשנות את החוק או את מדיניות הממשלה. פעולות מסוג זה דורשות מחויבות, יוזמה, ובדר"כ גם שיתוף פעולה עם אחרים. ישנים שני סוגים של מחאות:
מחאה כחלק מכללי המשחק המקובלים במשטרים דמוקרטיים (עצומות, שביתות, הפגנות) הנעשית ע"י אזרחים עם מחויבות כלפי המערכת הפוליטית וחוקיה, והסוג בשני הוא מחאה שהיא בלתי חוקית (אלימות, רצח פוליטי, טרור) שמעידה על הצורך לחצות את הגבול ולא להכיר בלגיטימיות של השיטה הדמוקרטית.
הציבור הישראלי נוטה באופן כללי להסכים עם החלטות הממשלה, וכאשר אינו מרוצה הוא יוצא להפגין בהפגנות מאורגנות ללא אלימות. ניתן לזהות גלים של מחאה אזרחית צמודים לאירועים: למלחמות, לתהליכי שלום, למשברים חברתיים כלכליים ולמשברים פוליטיים.  מהמחאות המרכזיות בישראל היו: מחאות על המיתון הכלכלי בשנות ה-60, מחאות בעקבות …

1 1.הזכות לבחור ולהיבחר: במשטר דמוקרטי הזכות לבחור ולהיבחר נתונה לכל אזרח בגיל המתאים לכך במדינתו ועומדת בבסיסה של הדמוקרטיה. זכות זו היא ביטוי לשלטון העם במשטר דמוקרטי ומייצגת את יכולתם של האזרחים במדינה להשפיע על השלטון, ההנהגה והמדיניות. לכוח –