פתרון ממ"ן 11
שאלה 1. סעיף א.
הגדירו את פונקצית העל בקודקוד הפירמידה במודל של נטל, המתואר במאמר של אלירם.
מהי לדברי אלירם פונקצית העל של השירה בציבור ושירי א"י. במודל של ברונו נטל יש שני מונחים- שימוש ופונקציה של המוזיקה, הניצבים בשני קטביו של רצף שנע מהקונקרטי ביותר עד לאינטרפרטטיבי שבמידה מסוימת אינו ניתן להוכחה. המודל דמוי פירמידה שיש בה שכבת בסיס, שכבת ביניים וקודקוד. הבסיס הוא הקוטב הקונקרטי של הרצף הכולל את השימושים הגלויים של המוזיקה, שנראים על פני השטח כלומר הפעילויות שהמוזיקה מלווה למשל- בידור, ליווי של טקס דתי, ריקוד, קונצרטים, מרש צבאי. בשכבת הביניים שנטל קורא לה שימושים מופשטים, יש הפשטה של השימושים שהם מעטים יותר מהשימושים הגלויים. בשכבה זו יש התייחסות למוזיקה כביטוי אמוציונאלי, כהנאה אסתטית, כתקשורת בינאישית, כייצוג סמלי, כתרומה להמשכיות וליציבות של החברה, לאינטגרציה של החברה ועוד. קודקוד הפירמידה הוא הקוטב האינטרפרטטיבי, המופשט –
סעיף ב.    כיצד באה לידי ביטוי פונקצית העל בשיר "לו יהי" הסבירו תוך מתן דוגמאות מתוך מילות השיר.
 אינטגרציה דתית וחברתית, ויחסי האנושות עם העל- טבעי: השיר "לו יהי" נכתב ע"י נעמי שמר לאחר לא לאחר המלחמה אלא עוד קודם לכן. ראי עמ' 19 במדריך הלמידה, המציין כי השיר יועד לחוה אלברשטיין על מנת שתבצעו במהלך המלחמה, וכן את דבריו של בעלה של שמר על השיר לאחר שחזר משירות מילואים (גם זה, כמובן, במהלך המלחמה) . פרט נוסף שלא מופיע במדריך: תחילת דרכו של השיר עוד בקיץ שלפני המלחמה, כאשר שמר ביקשה לכתוב לשיר מילים בעברית (קישור) מלחמת יום הכיפורים והוא מעין תפילה חילונית-רוחנית שבה האדם מבקש (האדם ששר) שכל בקשותיו התמלאו.
לדוגמה-.."כל שנבקש לו יהי".. "אם המבשר עומד בדלת תן מילה טובה בפיו כל שנבקש לו יהי", חלילה שלא יבשר בשורה מרה-רעה. התפילה הרוחנית-חילונית גורמת להתרוממות הרוח של השרים ולאחדות בניהם, היא משרה הילה של קדושה מסביב. .."מה קול ענות אני שומע קול שופר וקול תופים" –

2 . במאמרם נייגר, מאיירס וזנדברג, נדונים מאפייניהם של השירים המושמעים ברדיו ביום הזיכרון לשואה ולגבורה דרך מושג הסמכות. המחברים מונים שלושה סוגי סמכויות: "סמכות סמנטית" (מה רשאים לשיר?), "סמכות ביוגרפית" (מי רשאים לשיר?), ו"סמכות האופן" (איך רשאים לשיר?). 
1 )     סמכות סמנטית:  לגיטימיות להשמעתם של שירים הנובעת מהווייתם כמעין תפילה חילונית.  לא כל השירים שמושמעים ברדיו ביום השואה למשל ידברו דווקא על …
הסמכות הסמנטית בשיר הרעות:
השיר במילותיו מתאר זיכרונות קשים מן המלחמה (נכתב עם סיומה של מלחמת העצמאות), ומתאר את הרעות, אותה תחושת קשר חזקה בין החיילים הנרקמת בשדה הקרב.   שיר הרעות יכול להוות "שיר אבל חילוני" מובהק – אך נזכור את כולם".  הוא אמנם לא עוסק באבל מהתחלתו, אך הוא מכין בצורה חכמה את הקרקע לכך, ושומר על טון שיש בו גם –
סמכות האופן בשיר הרעות היות ושיר הרעות כתוב בשפה מאד לירית, הלחן הולך רבות לפניו, מאזיניו יוכלו להבחין בלחן המינורי, או להרגיש בקדרותו.
הוא מתחיל נוגה וקודר ומהמארשיות של הפזמון, אנו נלקחים "לצבאיות אפורה ומדממת", ושוקעים עד מהרה בתוגתו וברצינותו של הנושא, המשקפות היטב את מצב הרוח הלאומי ביום הזיכרון אצל הציבור המיועד. נכון, אך ראוי להזכיר כי מדובר במארש אבל ולא במארש –
שאלה 4
"דודה הגידי לנו כן" (עמנואל עמרוסי/ משה וילנסקי) מילותיו של השיר משלבות בין גלובליות ועבריות באופן הבא:
תוכן השיר (הקרוי גם "פנלופה וחתניה") מספר על אישה אשר לה ארבעה מחזרים והיא צריכה לבחור ביניהם, זהו הנושא הגלובלי הראשון- נישואי כלה וחתן, מציאת זיווג, זהו עניין עולמי קוסמופוליטי וניתן לומר כי הוא הנושא המרכזי השיר. הרצון והכמיהה לשאת אישה "דודה הגידי לנו כן! אנו רוצים להתחתן", רצון להתחתן, להקים משפחה, רצון אוניברסלי ללא התייחסות לאני האישי והפרטי ואינו מרמז דווקא על עבריות. לשיר שלושה בתים ופזמון חוזר. –