שאלה 1:
סעיף א' שימוש ב"ערוץ מרכזי" פירושו, שהפרט מגבש את עמדתו או משנה אותה על סמך עיבוד וניתוח של המידע והטיעונים המרכזיים במסר שלפניו. זאת אומרת הערוץ המרכזי הוא אותו ערוץ שדרכו האדם קולט ומעבד את המידע והטיעונים המרכזיים שנמצאים במסר. שימוש ב"ערוץ הפריפריאלי" פירושו, שהפרט מסתמך על מרכיבים חיצוניים או משניים מאלה של המסר (הפחות חשובים), המקלים עליו לקבל החלטה מבלי להיות מעורב באופן עמוק בנושא (לדוג': מידת אמינות או מקצועיות של מוסר המסר, לבוש, האם המסר קליט או לא, כל מה שמסביב למסר).
* עפ"י הכתבה המצורפת הציבור העדיף להתמקד בערוץ הפריפריאלי ולא בערוץ המרכזי.
הציבור לא התמקד במסר שאובמה ניסה להעביר (הנשיא הודה כי אין לו אסטרטגיה לטיפול בארגון דאע"ש) אלא התמקד בחליפה שאובמה לבש בזמן מסיבת העיתונאים. הציבור תפס את אובמה כפחות מקצועי בעקבות בחירת הלבוש שלו. הסתמכו על מרכיבים חיצוניים ולא על המסר שאובמה ניסה להעביר. לא היה שינוי או גיבוש עמדה על סמך מה שאובמה אמר. סעיף ב' המודל הפסיכולוגי- מתאר כיצד הפרט מתמודד עם מסרים ומעבד אותם לשיקול דעת. כל מסר מכיל 2 חלקים: א. מסרי שכנוע- טיעונים המנסים לקדם עמדה מסוימת, לעיתים באופן רציונלי ולעתים באמצעות הפעלת רגשות. ב. מסרי רמז- אותם המרכיבים במסר, שמספקים לאדם את ההקשר הראוי שדרכו יש להבין את-
סעיף ג' לפי תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, הפרט זקוק להרמוניה קוגניטיבית פנימית, ולכן ישאף לצמצם את הניגודים ואת ההתנגשויות בין עמדות בנושאים שונים או בין אספקטים שונים של נושא אחד. אחת הדרכים לפתור את הדיסוננס הקוגניטיבי הוא לשנות את העמדה, או ההערכה, באחד מן האספקטים של הנושא הנדון. דרך נוספת היא להמעיט בחשיבותו של אחד מהאספקטים-
שאלה 2:
סעיף א' הטענה של האלין היא שהדיווח העיתונאי בתקשורת האמריקנית קיבל אופי טכני, כלומר, הוא מכיל הרבה מאוד נתונים עובדתיים, תוך התמקדות בשאלות טקטיות של מידת היעילות, הדיוק, ההצלחה או הכישלון של צעדים מדיניים ופוליטיים. הדיווחים ממעטים לעסוק בהגדרת המטרות או בהצדקת החלטות ופעולות מדיניות. בנוסף לכך הדיווח מכיל הרבה מאוד נתונים עובדתיים וסטטיסטיקה. לעומת זאת יש פחות ופחות דגש על ערכים, חזון ואידיאולוגיה, כלומר יש פחות התמקדות בצד האידיאולוגי והערכי.
האלין מציין 2 גורמים שתרמו-