תקשורת ודעת קהל- סיכום כל הקורס

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 11823
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

תקשורת ודעת קהל פרק א דעת קהל- התייחסות של הציבור לנושא בעל משמעות ציבורית השנוי במחלוקת.
כספי ניסח 5 תנאים להתהוות דעת קהל, כאשר התנאים חייבים להתקיים כולם יחד, ולכל תנאי יש סקאלה שונה בה הוא מתקיים- במידה גבוההבינוניתלא מתקיים כלל.
תנאים להיווצרות דעת קהל:

1 .      נושא שנוי במחלוקת- דעת קהל היא תוצאה של מחלוקת , תוצאה של אי הסכמה. יש נושאים שיש סביבן הסכמה רחבה, קונצנזוס בציבור וסביב נושאים שיש להם הסכמה רחבה לא תיווצר דעת קהל, כי הן לא שנויים במחלוקת. כשיש נושא השנוי במחלוקת ויש לגביו דעות שונות הוא יוצר דיון, ובעקבות הדיון יכולה להתגבש דעת קהל. ללא דיון לא תהיה דעת קהל.

2 .      רלוונטיות של הנושא- ככל שהנושא רלוונטי ליותר קבוצות כך התנאי מתקיים בצורה חזקה יותר. נושא שיהיה רלוונטי רק למיעוט אין זה אומר שהתנאי אינו מתקיים אך מתקיים באופן חלש. הנושא לא חייב להיות רלוונטי בזמן, אלא החשיבות היא למי ולמה הוא רלוונטי.
3.      חלקים משמעותיים בחברה יביעו דעתם בנושא- חלקים משמעותיים הם גורמים בעלי כוח והשפעה בחברה, כלומר אם אתה רוצה לקדם נושא מסוים וליצור דעת קהל בנושא כלשהוא כדאי שיהיו לצדך בעלי כוח כגון: פוליטיקאים, ידוענים, עיתונאים, בעלי הון, אנשי אקדמיה.

4 .      תודעה של קהל- הקהל צריך להיות מודע לעובדה שהוא מהווה קהל שמתגבש סביב סוגיה או נושא מסוים ושהוא חלק מקבוצת אנשים גדולה בעלי דעה ורצון לפעול ולהיות מעורב.
5. הדעות מקבלות ביטוי ציבוריפומבי- כדי שתיווצר דעת קהל, הדעות השונות צריכות להישמע ולהיות גלויות.
הדעות צריכות לקבל ביטוי ציבורי מספק באמצעות תקשורת בין אישית ובעיקר באמצעי תקשורת ההמונים.
קהל- מקור המילה קהל זה בא מלועזית PUBLIC (עם, ציבור) אז כספי טוען שהיה נכון להשתמש במילה ציבור במקום קהל. קהל זהו מבנה חברתי לא קבוע שמתאסף סביב סוגיה חברתית ולכל סוגיה חברתית יש קהל משלה. בכדי להשתייך לקהל צריך להתעניין בנושא, וצריך להיות מעורבים בנושא שמעורר דיון ציבורי.
דעת הקהל חייבת להיות פומבית ולא חשאית. דעת הקהל מתהווה סביב עניין ציבורי ולא אישי.
קהל מתחלק ל-4
סוגים ע"פ 2 פרמטרים:
–         התעניינות- האם הקהל רוצה לדעת ומתעניין בנושא מסוים, האם הוא קורא ונחשף לאינפורמציה ומדבר על הנושא.
–         השתתפות- האם הקהל משתתף/מפגין/עושה עצומות וכד'.
* יש דרגות שונות של התעניינות ושל השתתפות.
התעניינות השתתפות קהל פעיל V V קהל מופעל X V קהל קשוב V X קהל סביל X X כספי אומר על הפירמידה של סוגיות שונות יש קהלים שונים הכוונה היא שיש סוגיות שרוב הקהל הוא קהל קשוב ויש סוגיות שהרוב הוא קהל פעיל, יש סוגיות שמושכים יותר ויש פחות.
כל אדם יכול לנוע על גבי הפירמידה בכל סוגיה האדם מוצא את עצמו במקום אחר.
המאמר של הברמאס – המרחב הציבורי מרחב ציבורי זה אותו תחום פיסי או ווירטואלי שבתוכו יש אפשרות לגבש דעת קהל. זה תחום שנמצא בין הספרה הציבורית לספרה הביתית. במרחב הציבורי אנשים יכולים להיפגש ביניהם ולהחליף דעות. במרחב הציבורי אנו מצפים שיתקיים דיון. מהם המאפיינים שצריכים להתקיים במרחב הציבורי כדי שהוא יהיה יעיל:
1) המרחב הציבורי יהיה נגיש לכל האזרחים-  כל אדם שיהיה זכות להיכנס למרחב, ללא אפליה, גזע, דת, לאום.
2) המשתתפים במרחב הציבורי צריכים להיות פרטים שלא מייצגים אינטרסים עסקיים, כלכליים ופוליטיים, כלומר כל אחד בא ומייצג את עצמו
3 ) המשתתפים מרגישים חופש וביטחון להיפגש באופן גלוי ולבטא את דעותיהם.
4) הנושאים שעולים לדיון במרחב הציבורי, הם בעלי עניין לציבור.
5) הדיון צריך להיות רציונאלי, שיטתי ומבוסס על הקשבה הדדית, כיבוד דעת הזולת ללא הפעלת כפייה או איומים. שכנוע באמצעות טיעונים הגיוניים.
6) מטרת הדיון במרחב הציבורי היא גיבוש דעת קהל ביקורתית (בעיקר כלפי הממשלהשלטון התנהלות חברתית).
הביקורת של הברמאס על אמצעי התקשורת כמרחב ציבורי:
עד מחצית המאה 18 העיתונות הכתובה הייתה עיתונות של דעות, עיתונות שנתנה פרשנות לצד מידע אבל בעיקר היא הייתה עיתונות של דעות. העיתונות הזו הייתה עיתונות שתרמה לדיון הציבורי היא חיזקה את הדיון הציבורי ע"י זה שהיא העלתה לדיון נושאים חשובים שסייעו אח"כ לגיבוש דעת קהל.
באיזשהו שלב חל תהליך ששיאו הגיע במאה ה19- התקשורת בארה"ב נשלטת ע"י גורמים מסחריים, התקשורת הפכה להיות בבעלות פרטית ומה שמניע אותה אלה אינטרסים מסחריים וכלכליים. הגורמים ששולטים בעיתונות מכתיבים את אופן ההתנהלות של התקשורת בהתאם לצרכים שלהם ולאינטרסים שלהם. אמצעי התקשורת כבר לא משמשים מרחב ציבורי שמסייע לגיבוש דעת קהל. כי היא נגועה באינטרסים והתכנים כבר אחרים היא לא מספקת נושאים חשובים לדיון. התקשורת במאה ה19 (העיתונות הכתובה) הפכה להיות מרחב הזירה שבה בעלי אינטרס נאבקים ביניהם, אנשים יחסי ציבור של דעות שונות, אנשים מפלגות שונות רבים ביניהם. התקשורת בעצם כבר איננה מרחב ציבורי.
הברמאס מעלה גם את השאלה מה החשיבות של מרחב ציבורי בחברה דמוקרטית?
* המרחב הציבורי אמור לגבש דעת קהל.
* במרחב הציבורי ניתן למתוח ביקורת כלפי השלטון – בד"כ באופן רשמי אנו מביעים ביקורת  ביום הבחירות אבל אפשר למתוח את הביקורת גם בצורה לא פורמאלית.
* המרחב הציבורי אמור לגרום לנגישות של מידע על האזרחים ושקיפות של פעולות השלטון במרחב הציבורי בין אם הוא פיזי הוא וירטואלי שם אנו יכולים לדעת או לנתח את פעולות השלטון.