קלאסיקה בחקר התקשורת

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 11
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
ציון 88
שנת הגשה 2015
מספר מילים 1428
מספר מקורות 2

תקציר העבודה

שאלה 1:
סעיף א'
3 תפקודים של תקשורת ההמונים על פי לזרספלד ומרטון:
1. הענקת מעמד לאישים ולסוגיות ציבוריות- מצב שבו תשומת הלב התקשורתית לנושא, סוגיה או אדם כלשהו גורמת לעלייה במעמד החברתי של מושא הסיקור בעיני הקהל. לדעת החוקרים מדובר בקשר מעגלי שלפיו אם אתה מסוקר אתה נתפס כחשוב וברגע שאתה נתפס כחשוב התקשורת תסקר אותך שוב ושוב
2 . אכיפת נורמות- התקשורת הרבה פעמים מסקרת ומחפשת סטיות מהנורמה ומבהירה באופן גלוי ופומבי מה היא הנורמה המקובלת והרצויה. לדעת החוקרים סיקור מסוג זה יכול להוביל לפעולות חברתיות שיחזירו את החברה למוסר הרצוי. אנשים נוטים להיות סובלניים כלפי חריגות מהנורמה, כל זמן שהן לא נודעות בציבור, ברגע שזה עולה באופן פומבי אנשים מעדיפים ליישר קו עם המוסר המקובל.
3. סימום (נרקוטיזציה(- דיספונקציה נרקוטית- מדובר בתפקוד שלילי. התקשורת חושפת אותנו להמון מידע ולכאורה זה מאפשר לנמען להרגיש שהוא מעודכן, שהוא בעניינים
אבל החוקרים טוענים שההתמכרות לתקשורת דווקא פוגעת במידת האקטיביות של הצופה ובאה על חשבון פעילות חברתית ואף מביאה לכך שהתעניינות שלו תהיה שטחית בלבד. לדעתם הצופה המתמכר אפילו לא מודע לכך שהוא מכור לתקשורת מה שהופך אותו בשורה התחתונה לפאסיבי ואפילו אדיש במידה מסוימת לבעיות חברתיות. 14 נק' סעיף ב' דוגמא ישראלית עכשווית למקרה בו התקשורת חשפה חריגה מהנורמות- "בייק אוף ישראל", תכנית האפייה של קשת, אשר עלתה בשבת (9.4.16) לאוויר הציגה את השופטים והמתמודדים ולמרות שהיא לא זכתה לביקורות חיוביות במיוחד, גולשים בפייסבוק בחרו להתמקד בנבזיות בעיקר בדבר אחד, המראה של השופטת קרין גורן. גורן זכתה למטר של פוסטים מעליבים אשר כללו משפטים מעליבים וכן, גם תמונות שונות שהועלו בהקשר למשקלה. החריגה מהנורמות שהתקשורת (בהקשר הזה תוכנית טלוויזיה בערוץ 22) חשפה היא נורמה שבה נהוג להציג בטלוויזיה ובתוכניות "פריים טיים" בעיקר, נשים מטופחות (כלומר נשים רזות/דוגמניות) אשר יהוו מודל לקהל הצופים בבית (לדוגמא מיכל אנסקי במאסטר שף). במקרה זה החשיפה חיזקה את הנורמה הקיימת על ידי כך ששחקניות/נשות התעשייה אשר ראו את תגובת הקהל להופעתה של קרין גורן יחשבו פעמיים לפני שהן מציגות את עצמן על מסך הטלוויזיה או לחלופין יפעלו על מנת להתאים את עצמן למודל המקובל. שאלה 2:
סעיף א'
4 הקטגוריות לניתוח תוכן הביוגרפיות עפ"י לוונטל:
1) ההיבטים הסוציולוגים של גיבור הכתבה- הניתוח הסוציולוגי של גיבורי הכתבות העלה כי הן תיארו אך ורק את חייהם הפרטיים של הגיבורים, אין כמעט התייחסות לקשרים פוליטיים של האדם או התייחסות שלו לבעיות חברתיות בכלל. לוונטל ביקורתי כלפי ההתמקדות הזו בחייהם הפרטיים של נושאי הכתבות.
כמו כן,-
שאלה 3:
סעיף א'- נכון. לא. ראה תפיסת החוקרת ושיטת המחקר. סעיף ב'- לא נכון. תעשיית התרבות והתקשורת מבקשת לתת לצרכן תחושה שהוא המלך ושהתעשייה נועדה לשרת אותו, זה נעשה למשל דרך האשליה שמעניקים לו שהוא בביתו יכול לצרוך מוצרים שעלות הפקתם מוערכת במיליוני דולרים והתשלום שהוא משלם (אם בכלל) הוא תשלום מינימאלי. אז זה נכון. 5 נק'. –