קורס א10205/2016 מושגי יסוד ביחב"ל                                                                                                    21/01/16
שם המגישה: הילה בר-דוד, ת"ז 065741977
שאלה 1: ישנם שמונה סוגי מלחמות כשכל סוג מלחמה יכול לפעול בפני עצמו ויתכן שכמה יופעלו יחד בתלוי ליעדים , לאסטרטגיה ולהיקפי הכוח באמצעותם החליטה המדינה להשיג את מטרותיה.
סוגי המלחמות:
·         מלחמה כוללת- מלחמה עם יעדים מקיפים בגרימת נזק חמור למטרות קריטיות של האויב,  אסטרטגיית הכרעה והיקף כוחות גדול.
לדוגמה- גרמניה הנאצית שאפה להשיג יעדים פוליטיים מקיפים ולשם כך עשתה שימוש באסטרטגיה של הכרעה בשימוש בהיקף בכוחות גדולים.
·         מלחמת חיסול ממוקד- מלחמה עם יעדים פוליטיים מקיפים באסטרטגיית הכרעה אך בהיקף כוחות קטן מתוך ההנחה שסילוק הסיבה המידי לסכסוך ימנע את הצורך במלחמה נוספת.
מטרתה פעולה חדה ויעילה עם כוחות מיוחדים להשגת יעד מדיני מקיף.
לדוגמה- תקיפה כור הגרעיני בעירק על ידי ישראל ב81'.
·         מלחמת שחיקה- היא בעלת יעדים מקיפים, אסטרטגיה של התשה ושימוש בהיקף כוחות גדול, כשהמטרה היא לשחוק את האויב באמצעות תהליך ממושך ומתגלגל. מלחמה זו מתרחשת כשקיים קושי להגיע להכרעה צבאית וכשהכוחות משני הצדדים מגיעים למצב של שוויון כוחני ובכדי להפר אותו עושים שימוש בפעולות התשה בכוח גבוה.
–

2 7
שאלה 2:
בהנחה כי אני חברת ועדה בינלאומית המייעצת בדרכיי פתרון למלחמה של רוסיה ואוקראינה, הייתי מייעצת לאוקראינים על פי הגישה הריאלית לחבור לבריתות בעיקר אל מול מעצמות מערביות המזוהות במדיניותן השלילית כלפיי רוסיה (וזאת על אף שלדעתי חברת ועדה בינלאומית הייתה אמורה לדבוק בגישה הליברלית..).
בריתות נועדו להגביר את יכולתן הצבאית של מדינות במקריי חירום צבאיים . אמנם מדינה יכולה להגביר את יכולותיה הצבאיות ברכישת נשק, אך יכולותיה לא יוכלו לעמוד אל מי שאינו עומד מולה באופן היחסי- כך גם אוקראינה לא יכולה להתמודד לבדה אל מול גודלה וכוחה של רוסיה במערכה צבאית.
על מנת לשלול חשש עתידי בו רוסיה תחליט כי היא מספחת עוד שטחים של אוקראינה, או מבצעת כל פעולה שעלולה לערער את קיומה ומהלכה התקין, אוקראינה חייבת להגביר את כוחה הצבאי ברכישת נשק וביחד עם זאת עליה לחבור לבנות ברית חזקות –
27
שאלה 3:
מדינה תמיד תרגיש חלשה כל עוד יש מדינה החזקה ממנה, ועל מנת ליצור עוצמה יחסית לצורך שימור עצמי היא תנסה ליצור עוצמה צבאית רבה ככל הניתן בכדיי להוכיח את יכולותיה, עד כדי השתתפות במלחמות.
כשמדינה מתחמשת לצורך הגנה, הדבר יוצר איום אצל המדינה השכנה והיא גם מבקשת להתחמש וככה כל צד מנסה להשוות את עוצמתו לזה של האחר וכך נוצר לו מעגל קסמים של התחמשות כשבפועל אף אחד לא משיג בטחון אמתי.
מצב כזה הנובע מאנרכיה של חוסר סדר ופראנויה במרוץ להתחמשות, מביא לכך שלא יכול להתקיים איזשהו אמון בין הצדדים.
בעקבות כך נוצרת שאלת דילמת הביטחון. האם המרוץ להתחמשות של מדינה לשם הגנתה לא מביא על עצמה בעצם כך את הסיכוי להתעוררות מלחמה כנגדה ?
בחתירתם לעוצמה, מנהיגים רבים סוברים כי בטחון הוא פועל יוצא של עוצמה, שהיא פועל יוצא של יכולת צבאית, שהיא מדד לגדולה לאומית. בכדי לא להגיע לתרחיש כזה, טוענים הנאו ליברלים כי הנשק אינו דבר מוצדק. שמדינות חמושות אינן נהנות מגמישות ביחסי החוץ שלהן, הן גמישות ומשוחררות מנטל העלויות הצבאיות על חשבון היבטים אחרים במדינה, ואילו אלה החמושות לא נהנות מקשרי חוץ פורים או גמישים, הם משקיעים משאבים רבים בהתחמשות ונמצאים תחת חשש מתמיד מפני תקיפה.
זאת בשל ההנחה כי רוב הסיכויים שמדינה –

1 7
הגדרת מושגים:
שלום דמוקרטי- דמוקרטיה היא שיטת ממשל בגישה ליברלית השואפת להתפשט לכל מדינות העולם מהסיבה כי היא נותנת את הזכויות וחופש הפרט לאזרחים החיים בה. במקום בו מתקיימות זכויות והאנשים במדינה יותר משוחררים בה, יש רוגע פנימי שמשרה גם על החיצוניות שלה. זה לא אומר שמדינות דמוקרטיות אינן מגלות תוקפנות ומעורבות במלחמות, אך הן אינן מקיימות מלחמות אחת עם השנייה מאחר וקיימת ביניהן הזדהות תרבותית,  ומלחמות לרוב מתרחשות במצב של התנגשות תרבותית.
לפיכך ניתן לומר כי במצב בו יתפשטו דמוקרטיות במדינות בעולם, יתקיים גם שלום עולמי. 5
 נשק אסטרטגי- בכדי למנוע את השמדתן על ידי אויב ממניעי הרתעה/ הגנה/ יכולת איום בתקיפה, מחזיקות מדינות בטילים בליסטיים עם ראש נפץ גרעיני להשמדה המונית . הטילים הם בין יבשתיים, משוגרים מצוללות או ארוכי טווח. 5
הליכה על פי תהום- "היכולת ללכת על הסף מבלי לפתוח במלחמה היא האמנות ההכרחית. אם אינך יכול לשלוט באמנות זו, בהכרח תמצא עצמך במלחמה. אם –