ממ"ן 14 – האסלאם:מבוא להיסטוריה של הדת חלק א
1 .      היחסים בין המיסטיקנים לחכמי ההלכה ניחונו בקרעים מסיבות שונות.
על פי התפיסה הצופית, יחידי סגולה שניחונו בכוחות רוחניים דתיים חזקים, או מי שקנו לעצמם כוחות אלה במאמץ רב, יכולים להגיע לידיעה אינטימית של האל, לחוויה ישירה שלו. הגוף הוא החוצץ בין רוח האדם לאלוהים, וכדי להסיר את המחיצות האלה האדם צריך לעבור דרך ארוכה וקשה של היטהרות, להתפרק מן הגשמיות ולשחרר את הרוח. היו מיסטיקנים שטענו שהצופי חייב לשבור את ליבו על ידי עינוי הגוף.                                        חלק מן המיסטיקנים ראו בקיום מצוות על פי ההלכה רק אחת מן הדרכים למילוי רצון האל. הייתה זו הדרך לרוב המאמינים, שאינם מסוגלים לעמוד בדרך הקשה של הצופית. הצופים מצאו בקוראן גם רובד סימלי, המדגיש את המשמעות הפנימית החווייתית של המצוות.           –
2.      התפוררות האימפריה העבאסית ומעבר ההגמוניה הפוליטית והצבאית לידי התורכים, היו מלווים בתמורות בעלות משמעות רבה להמשך התפתחות האסלאם. לא זאת בלבד שהמפה הפוליטית שונתה לבלי היכר, אלא אף הונחו היסודות לדפוסים החדשים של ארגון חיי המדינה, הכלכלה החברה והדת.
הפריחה התרבותית של האסלאם טופחה על ידי המעמד הבינוני בערים, ונשענה על כלכלת המסחר. השינוי במשטר ובכלכלה של מדינות האסלאם הביאו גם לכך שאנשי העלית הצבאית השלטת היו נתונים לחסות אנשי הדת ולחיי התרבות במקום הסוחרים. …
חלק ב:
1.      מערפה (הידיעה המיסטית) ומחבה (אהבצ האל) בתפיסה הצופית:
על פי התפיסה הצופית, יחידי סגולה שניחונו בכוחות רוחניים דתיים חזקים, או מי שקנו לעצמם כוחות אלה במאמץ רב, יכולים להגיע לידיעה אינטימית של האל, לחוויה ישירה שלו. הגוף הוא החוצץ בין רוח האדם לאלוהים, וכדי להסיר את המחיצות האלה האדם צריך לעבור דרך ארוכה וקשה של היטהרות, להתפרק מן הגשמיות ולשחרר את הרוח.                                                                      ביסוד השיטה המורכבת של הדרך הצופית עומדת הידיעה המיסטית המערפה, שהיא ידיעה –