ממ"ן 13 – מגמות בחברה הישראלית שאלה 1
א. בהתהוות התרבות הפוליטית של ישראל אפשר להבחין בארבע תקופות עיקריות מ1948 – 1996: התקופה הפורמטיבית1948 – 1957: עם קום המדינה ועד לסיום הנסיגה מסיני ומרצועת עזה,שנכבשו במהלך מלחמת 1956. תקופת התמורות ביחסי המפלגות ובתוכן,שנמשכה עד מלחמת 1967.
תקופת התגבשות הויכוח סביב השטחים שנכבשו במלחמת 1967 ונמשכה עד 1968. ותקופת השינויים הטריטוריאליים וההקצנה הפוליטית מ 1978- 1996.
על פי ברזילי, עם כל התמורות והתהפוכות במהלך התקופות השונות, מ1948 עד 1996, התאפיינה התרבות הפוליטית בישראל בשני מרכיבי יסוד שעיצבו אותה. האחד היה שיח הביטחון הלאומי: הכוח הצבאי היה יסוד מרכזי בתרבות הפוליטית בישראל גם בשנותה 80וה 90, שבהן גברה הביקורת הציבורית על הממסד הביטחוני. השיח הפוליטי היה חד נושאי, והתמקד בשאלת הכוח הצבאי והפעלתו. כתוצאה מכך נדחקו בעיות עקרוניות אחרות של החברה הישראלית. נושאים כגון חיזוק או אפילו שימור זכויות האדם והאזרח, איכות הסביבה ופתרון מצוקותיהן של שכבות מקופחות, נדחקו עוד יותר מתשומת לבם של המחוקקים והפוליטיקאים. העיסוק במלחמות נוצל להרחבת גיוס המשאבים האנושיים והחומריים לטובת המדינה. המרכיב השני שאפיין ועיצב את התרבות הפוליטית הישראלית,עלפי ברזילי, היה הנרטיב היהודי. –
שאלה 2
א. לאחר הפסקת האש עם מצרים ב1970, הופיעו סימנים ראשונים של תסיסה חברתית ביחד עם גל של שביתות.
"הפנתרים השחורים" הייתה תנועת מחאה של יוצאי צפון אפריקה, שאורגנה בידי צעירים משכונות מצוקה בירושלים,שמחו בעיקר על אפלייתם לעומת העולים החדשים מארצות המערב ומברית המועצות, אשר קיבלו סיוע נדיב של משרד הקליטה לרכישת דירות ומכוניות, כשהם והוריהם עדיין מתגוררים בצפיפות בשיכונים ישנים ובבתים רעועים. חברי התנועה תלו את קיפוחם בהיותם יוצאי ארצות המזרח, וההפגנות הסוערות שארגנו הלכו והתרחבו.
הממסד שלתנועת העבודה גילה כי מתחת לפני השטח של הסכסוך בין יהודים לערבים מסתתר ניכור של קבוצות נרחבות בקרב היהודים המזרחים, ואלה עלולים לסכן את שלטונה. אחת התגובות על פעילות הפנתרים השחורים הייתה הרחבת מדיניות הרווחה באמצעות תשלומים של הביטוח הלאומי, ואלה הפכו לחלק מבני של הכלכלה הפוליטית הישראלית. עלפי גרינברג, ניתן לראות כי הרקע החברתי –כלכלי לתסיסה שהתבטאה בתנועת "הפנתרים השחורים" היה רקע של דיכוי שנמשך שנים, בנה את עצמו ופרץ בזמנים שבעיות ביטחוניות כמו מלחמות קטנו. עולי צפון אפריקה שוכנו בצפיפות, בבתים –
שאלה 3: א.תחושה של זהות נפרדת של יהודים ספרדים ויהודים אשכנזים שתקיימה עוד לפני הופעת התנועה הציונית.
לא היו כמעט מסגרות משותפות לשתי הקטגוריות. למרות הסיסמאות "קיבוץ גלויות" ו"כור היתוך",נשא המפגש בין יהודי המזרח שהגיעו לישראל במהלך שנות החמישים והשישים לבין המציאות התרבותית המקומית אופי של תביעה שהופנתה כלפי האחרונים להצטרף אל העבריות הצברית. הקושי, וגם ההתנגדות להשיל באופן מיידי זהות תרבותית אחת,יחד עם הרצון להצטרף אל התרבות הילידית ולהיטמע בה, הניבו מבוכת זהות ומשבר תרבותי בקרב יהודי המזרח בישראל. סרטים, מערכונים, רומנים, שירים ושפת היום – יום פיתחו וגיבשו משנות החמישים סדרה של דימויים שהציגה את המזרחי כדמות המצויה על סף הישראליות הדומיננטית,אך מגבלות של מסורת ותפיסת עולם מונעים ממנה להשתלב בה ומותירים אותה בשוליים. עלפי מוטי ורגב, המאפיינים –