יחסים בין לאומיים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 11
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2015
מספר מילים 2564
מספר מקורות 3

תקציר העבודה

ממ"ן 11 – מושגי יסוד ביחסים בן לאומיים שאלה 1:  א. פירוט המאפיינים התיאורטיים ברמות הניתוח:
היחיד, המדינה והרמה הכלל עולמית בחקר היחסים הבינלאומיים:
רמת היחיד- ניתוח זה מתבסס על מאפייניהם האישיים של בני אדם . האחד הוא האזרח הממוצע, אשר להתנהגותו ישנם תוצאות פוליטיות חשובות ואילו השני הוא מי שאחראי לקבלת החלטות חשובות בשם אותה מדינה ושחקנים אחרים אשר אינם מדינות. כאן, נראה את השפעת הדימוי של היחיד על עמדותיו ואמונותיו הפוליטיות וכמובן על התנהגותו הפוליטית.
רמת המדינה- ניתוח זה כולל את אותן יחידות המוסמכות לקבל החלטה בנוגע למדיניות החוץ של מדינה ואת תכונותיה הפנימיות של אותה מדינה ( סוג המשטר, רמת העוצמה הצבאית והכלכלית, מספר קבוצות הלאום וכו'). יחידות אלו בעצם מרסנות ומעצבות את מדיניות החוץ של המנהיגים. ניתוח ברמה המדינית יכלול למשל, תהליכים באמצעותם מחליטה המדינה בענייני מלחמה ושלום וכן יכלול את יכולתן להוציא רעיון זה אל הפועל.  הרמה הכלל עולמית- ניתוח זה עוסק בפעולות הגומלין שבין מדינות ושחקנים אחרים אשר אינם –
שאלה 2:
טבעם של דימויים הם לחפש מידע שיחזק את דעותינו הקודמות על העולם. אנו מטמיעים דימויים חדשים בדימויים מוכרים, מזהים בטעות את מה שאנו חושבים עם מה שאנו יודעים, ודוחים מידע הסותר את מציאותנו. כך עושים גם מעצבי המדינות. אנו עושים קיצורי דרך במודע כדי לחרוץ דעות פוליטיות, והן כדי  לסייע לדעות בכיוון עמדותינו ואמונותינו לאירועים מסוימים ולסוגיות מדיניות מסוימות. הגורמים אשר משפיעים על הדימויים והתפיסות בתחום הפוליטיקה הבינלאומית הם:

שאלה 3:
א.עיקרי השקפת העולם הליברלית הם הדגשת השפעתם של רעיונות על התנהגותו, על שוויונו ועל חירותו של היחיד, והצורך להגן על בני האדם מהכוונת יתר של המדינה. היחיד נתפס כמקור הסגולה והערכים ויש להתייחס לבני אדם כאל מטרות ולא כאל אמצעים. הליברליזם דוגל בכך שהעיקרון המוסרי והמוסדות, בניגוד לרדיפת השלטון והאינטרסים- הם הכוח המעצב את היחסים בתוך המדינה. אם כן, גישה זו מתרכזת במיסוד השלום, שואפת להגיע לרפורמה מוסדית תוך שיתוך פעולה , סיוע הדדי וסיפוק צרכים אנושיים.
חסידי אסכולת המחשבה הליברלית פעלו בהשראת עניינים אידיאלים וכונו לפעמים: אידיאליסטים ליברלים: חסידי פרדיגמה המבוססת על התקווה, ששימוש בתבונה והנהגת מוסר אוניברסאלי ביחסים בין – לאומיים יכולים להוביל לעולם שיש בו יותר סדר, צדק ושיתוף פעולה.
השקפתם של האידיאליסטים הליברלים מבוססת על השקפות אלו: טבע האדם "טוב" מיסודו, הדאגה האנושית הבסיסית לרווחתם של אחרים מאפשרת קידמה, התנהגות אנושית רעה היא תולדה של מוסדות רעים, המעודדים בני אדם לפעול באנוכיות ולפגוע באחרים, מלחמה ואנרכיה בין לאומיות ניתנות להפחתה באמצעות מתן היתר לתוקף להסדרים המוסדיים המעודדים את היעלמותה, רפורמות צריכות לנבוע מדאגה מוסרית לרווחתם וביטחונם של כל בני האדם, על החברה הבין – לאומית להתארגן מחדש כדי לחסל את המוסדות הגורמים לכך שמלחמות עלולות לפרוץ, ועל מדינות לתקן את המערכת הפוליטית שלהן.
עיקרי הגישה הריאליסטית – כפי שמיושמים בפוליטיקה העולמית במאה העשרים, רואה במדינה את השחקן החשוב ביותר על בימת העולם, מכיוון שאין שום סמכות פוליטית גבוהה ממנו לו היא חייבת לתת דין וחשבון.. הנחת הריאליזם היא כי דילמות בין מדינות הן בלתי ניתנות למניעה וכי הפוליטיקה העולמית הינה הרסנית. –
שאלה 4 . תיאוריה: תיאוריה הינה אמירה או גישה הננקטת על ידי חוקרים ומטרתה היא לספק הסבר לתופעות כלליות או דחפים כלליים. זוהי מערכת הנחות הטוענת לקשר בין משתנים או בין תנאים ומוצגת כדי לתאר או להסביר תופעות וכדי לנבא ולהעלות הצעות לשינויים שיש  לעשות על מנת להגשים עקרונות מוסר מסוימים. זהו מערך שלם המסביר תופעה או קבוצות בעלות קשר.
בתקופות של שלום חוקרי היחסים הבינלאומיים למדו היסטוריה, על מנת ללקט תובנות בקשר לאירועים ולקחי ההיסטוריה לפני מלחמת העולם הראשונה חקרו בעיקר דברי פרשנות ואירועים בעבר ובהווה, ופחות ביקשו להכליל תיאוריות. אך לאחר מלחמת העולם הראשונה והכואבת, שתוצאותיה דרבנו את מבקשי הדעת לטפל בבעיות המדיניות של תקופתם במסגרת תיאורטית. לשם כך נזקקו לתיאוריה – אמירה המנסה להסביר תופעות כלליות ולא מקרים בודדים, על מנת שיוכלו לנבא מלחמה וללמד מנהיגים מהם קווי הפעולה הטובים ביותר למנוע אותה גאופוליטיקה: מיקומה והמבנה הפיסי של המדינה הוא גורם חשוב על התנהגות מדינה בתחום מדיניות החוץ ומשפיע על כיוון החלטותיהם של מעצבי המדיניות. קיומם של גבולות טבעיים הוא מרכיב חשוב מאוד, ורוב המדינות אינן מבודדות – מדינות רבות גובלות בהן ושוללות מהן את הבררה של אי מעורבות במתרחש בעולם.
לדוגמא: גבולות ארוכים עם ברית המועצות לשעבר עיצבו את מדיניות החוץ של סין ופינלנד. הניטרליות של –