ממ"ן 12 – מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים שאלה 1:
ישנם מספר משתנים אשר משפיעים על המדינות בקביעת התנהגותן במדיניות החוץ, ביניהם: מיקום גאואסטרטגי, עצמה צבאית, יכולת כלכלית ושיטת השלטון. בגלל השונות בין מדינות (השוני בעמדתן ובמיקומן), קשה להכליל השפעת גורם אחד. ברמות הניתוח של הגורמים המשפיעים על קביעת מדיניות החוץ של מדינות, ישנם שני סוגים שונים: גורמים בינלאומיים וגורמים פנימיים. רמת המדינה המקיפה יחסים פנימיים ורמת המערכת הגלובלית המקיפה יחסים בינלאומיים. שני תחומים אלה הולכים ומתמזגים במדיניות חוצה קווים, כלומר שמנהיגים ישלבו את מדיניות הפנים והחוץ שלהם.
השפעות בינלאומיות או "חיצוניות" על מדיניות חוץ כוללות את כל הפעילויות המתרחשות מחוץ לגבולותיה של המדינה. לגורמים כמו: תוכן החוק הבין – לאומי, מספר הבריתות הצבאיות, ההידרדרות באיכות הסביבה בעולם, והרמות המשתנות של סחר בינלאומי יש לעתים השפעה …
  שלושת גורמי ההשפעה הפנימיים הינם: יכולות צבאיות, מאפיינים כלכליים וסוגי משטר.
יכולות צבאיות: מוכנותה של מדנה למלחמה, משפיעה מאוד על השימוש שלה בכוח כעבור זמן. למרות כי לרוב המדינות שאיפות דומות, היכולת לממש אותן משתנה בהתאם ליכולותיה הצבאיות של אותה מדינה. קדאפי מנהיג לוב, איים במשך תקופה על ארה"ב ואמריקה ותמך בפעילויות טרור שונות. פעולתו נבעה מהעדר כוח ריסון בתוך מדינתו ולכן הרשה לעצמו לנקוט בדרך זו ולהנהיג כך את מדיניות –
שאלה 2:
לניתוח העצמה ולהבנתה ישנם 4 גישות עיקריות הנהוגות כיום בחקר היחסים הבינלאומיים: הגישה המוסרית, הגישה הריאליסטית, הגישה התלותית והגישה ההתנהגותית (גישה הגורסת כי יש לבחון את עצמתו של צד אחד ביחס לעצמתם של השחקנים האחרים הרלוונטיים או בהשוואה אליהם). אפרט את שלושת הגישות הראשונות.
עיקרי הגישה המוסרית – הגישה המוסרית לחקר העצמה מדגישה את הרצוי לעומת המצוי. הגישה קובעת כי יש לוותר על אינטרסים לאומיים מסוימים לטובת שיקולי מוסר, וכי יעילות העוצמה תהיה גדולה יותר אם תתבסס על שיקולי מוסר ואידיאולוגיה , לצידם של מרכיבי העוצמה הפיזיים. בנוסף, הגישה טוענת שככל שתהיה אידיאולוגיה פלורליסטית, תגדל לכידות הציבור וכך גם עוצמתה של המדינה. בעלי הגישה המוסרית נמנעים מלהפעיל עוצמה, במיוחד …
שאלה 3. ישנם שני סוגים עיקריים של ארגונים בינלאומיים: הארגונים הבין ממשלתיים והארגונים הלא – ממשלתיים. ארגונים בין ממשלתיים הם ארגונים שמדינות חברות בהם, ובתוקף כך יש להם סמכות להחליט החלטות קיבוציות לטפל בבעיות מסוימות שעל סדר היום העולמי. ארגונים לא ממשלתיים הם ארגונים שחברים בהם יחידים וקבוצות פרטיים ממדינות שונות המטפלים יחד בבעיות בינלאומיות ולהם מעמד מייעץ באו"ם. הארגונים הבין ממשלתיים, כמו למשל האומות המאוחדות – אשר התרחב במטרה לאתגר את הטיפול בבעיות גלובליות, וארגונים בין ממשלתיים אזורים כמו למשל האיחוד האירופי, הן תולדה של פוליטיקה עולמית בשלוש מאות השנים שחלפו –
שאלה 4.:
אירדנטיות-  תנועות דתיות לוחמניות קיצוניות נוטות לעודד חמישה סוגים של פעילויות בינלאומיות: אירדנטיות, התקוממויות שמטרתן פרישה או היפרדות, הגירה שהיא יציאה של מיעוטים דתיים מארצות המוצא, יצירת פזורות שזוהי תולדה של ההגירה וטרור בינלאומי בצורת תמיכה בקיצוניים בני אותה דת בחוץ לארץ.
אירדנטיות הינו ניסיון או התעוררות של קבוצה אתנו- לאומית המבקשת להשיג שליטה על טריטוריה, כך שגבולות מדיניים קיימים שוב לא יפרידו בין חבריה החיים בעברים שונים של הגבול.  מדובר אם כן באידיאולוגיה מדינית פוליטית, כאשר שאיפתה היא ליצור אחדות בין גבולותיה הפיזיים וגבולותיה הלאומיים של מדינה. תוך כדי שימוש באידיאולוגיה זו, שואפת –