המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות שם העבודה : המתח שבין עקרון חירויות הפרט לבין עקרון הביטחון הלאומי  בהחלטות  ביהמ"ש העליון כלפי  המיעוט היפני  אמריקאי .
עבודה סמינריונית במסגרת הקורס: חירויות הפרט תוכן העניינים
מבוא
.3
פרק -1 : יריבות בין יפן לארה"ב –..6
פרק 2-  הכנסת היפנים למחנות ההסגר -11
2 .1       החיים במחנות ההסגר ..15
פרק 3-  החלטות  ביהמ"ש לגבי המיעוט היפני 17
סיכום -.24
 בביבליוגרפיה —  27
מבוא
ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, המלחמה נמשכה שש שנים והסתיימה בספטמבר 1945. זו הייתה המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות.
היא התרחשה בשלוש חזיתות עיקריות: חזית אירופה (הנחלקת למזרח ומערב), חזית צפון אפריקה והמזרח התיכון, וחזית האוקיינוס השקט. במלחמה לחמו שתי בריתות זו מול זו: מדינות הציר ובעלות הברית. המדינות העיקריות במדינות הציר היו גרמניה, איטליה ויפן. המדינות העיקריות בבעלות הברית היו בריטניה, צרפת, ארצות הברית וברית המועצות. צרפת חדלה להיות חלק מבעלות הברית, לאחר שנכבשה על ידי גרמניה ב-1940. ברית המועצות שיתפה פעולה עם גרמניה עד 1941 וחברה לבעלות הברית לאחר שגרמניה פנתה נגדה ביוני 1941. ארצות הברית הצטרפה לבעלות הברית לאחר שהותקפה (בפרל הרבור ) על ידי יפן בסוף  1941   קודם להצטרפותה של ארה"ב למלחמה נקטה זו מדיניות של בדלנות ולא התערבה במלחמה באופן פעיל.
המתקפה היפנית על ארצות הברית הייתה זו שגרמה להצטרפותה של ארצות הברית למלחמה ולסיומה של מדיניות הבדלנות. המתקפה היפנית יצרה אימה גדולה, זעם ורצון לנקמה בקרב האמריקאים. תחושות אלו הופנו גם כלפי תושביה היפנים של ארצות הברית, ובאו לידי ביטוי בהקמתם של מחנות ההסגר. לאחר המתקפה ביצעה ממשלת ארצות הברית העברה מרוכזת של מרבית התושבים היפנים בחוף המערבי למחנות הסגר, בשל החשש כי היפנים המתגוררים בארצות הברית עלולים להוות גיס חמישי ולסייע למדינת מוצאם, שלאחר התקיפה בפרל הרבור הפכה לאויבת ראשונה במעלה של האמריקנים. בשל חשש זה נכלאו במהלך המלחמה בין
1 12,000 ל-120,000 יפנים במחנות ההסגר . בכך הופרו באופן גורף זכויות אדם, כגון הזכות לחופש תנועה והזכות להליך משפטי. ארצות הברית גרסה מאז ומתמיד כי לכל אדם יש זכות לחירות ולאושר , עקרונות אלה, אינם עולים בקנה אחד עם שלילת החופש של אזרחיה היפנים. בחייה של מדינה דמוקרטית קיים  מתח תמידי בין שימור זכויות האדם לבין הצורך של מדינה להגן על עצמה ולהבטיח את קיומה. המדינה והמוסדות השונים נדרשים למצוא את האיזון  שיאפשר למדינה להתקיים ולשמור על עצמאותה תוך שמירה.
זוהי משימה מורכבת לכל הדעות, שכן קיים גבול דק ושביר בין ההגנה על ביטחון של הפרטים לבין פגיעה בזכויות אדם של  אחרים. אירוע הכליאה מעיד כי במצבי משבר עלולות זכויות האדם להידחק הצידה, שכן לא בהכרח נכונה המדינה להגן עליהן. הפרת זכויות אדם מיוחסת לרוב למדינות טוטליטריות ולתקופות קדומות. כליאת היפנים בוצעה בארצות הברית באמצע המאה העשרים למרות חוקתה ומבנה המשטר בה.
המדיניות בה בחרה ארצות הברית, מעידה כי אין די בחקיקה או בעיגון בחוק של הזכויות אלא קיים צורך מתמיד לדאוג לאכיפתן. שום דמוקרטיה אינה חסינה בפני טעויות ובפני גרימת עוול. כאשר אירוע שכזה מתרחש במדינה דמוקרטית הדוגלת בזכויות האדם, השאלה המתבקשת היא מהם הגורמים שהובילו את ארצות הברית לסטייה כה חדה מהנורמות שנקבעו בחוקתה והרוח הלאומית של שיווין לכל אדם. על אף ההפרה החמורה של זכויות הפרט, יש להתייחס לתקופה בה התרחשה . השנים היו שנות מלחמה גלובאלית שהשרתה אימה גדולה על העולם כולו. ארצות הברית נחלה מפלה גדולה במתקפה של פרל הרבור שהגיע במפתיע והשמידה חלק גדול מהצי האמריקאי.  הדברים גרמו לטראומה קשה לעם האמריקאי. עוצמת וגודל האירועים הובילו לנסיבות קשות שגרמו לפגיעה באזרחים היפנים של ארצות הברית, שעד לאותה העת נהנו משקט יחסי ומכלכלה פורחת. על אף היותה של ארצות  הברית מדינה דמוקרטית הדוגלת בזכויות אדם, התרחש אקט מסיבי של פגיעה בזכויות הפרט, בעילה של שימור וביכור של הביטחון הלאומי.  בעבודתי אבקש לבחון את הגורמים שהובילו למתן עדיפות לביטחון הלאומי על פני זכויות האזרחים היפנים. אבחן את האופן שבו  פעלה ארצות הברית נגד היפנים לאחר פרל הרבור והאופן שבו מצב החירום הלאומי הוביל לפגיעה בתיקון ה-14 הקובע לאמור : "מדינה לא תחוקק ולא תאכוף חוק שיגביל את הזכויות ואת החסינות של אזרחי ארצות-הברית; ומדינה לא תשלול מאדם את חייו, חירותו או קנינו, בלי הליך משפטי נאות; ולא תשלול מכל אדם שבתחום שיפוטה הגנה שווה על-ידי החוקים" . ומדוע בעצם היו אלה האזרחים היפנים אמריקאים דווקא אלה הם שהופלו לרעה ונחשבו לגייס חמישי לעומת אזרחים אחרים כגון הגרמנים –אמריקאים והאיטלקים- אמריקאים  שהיו לאויבים יותר גדולים של אמריקה  וגם נשאלת השאלה   האם החלטות ביהמ"ש העליון בנוגע למיעוט היפני אמריקאי  פגעו בעקרון חירויות הפרט ? והאם הצורך הביטחוני הצדיק את הפגיעה באזרחים היפנים אמריקאים.  בעבודה זו  ננסה לתת מענה לשאלות אלו.