תוכן עניינים
מבוא
עמ' 1
פרק 1 – המתת חסד, מהי? עמ' 2
פרק 2 – הויכוח בעד ונגד המתות חסד עמ' 6
פרק 3 – המתת חסד ביהדות עמ' 11
פרק 4 – המתת חסד בעולם עמ' 14
סיכום ומסקנות עמ' 17
ביבליוגרפיה עמ' 18
מבוא
המתת חסד (בלועזית:
אותנזיה, Euthanasia, מיתה טובה) משמעותה המתת אדם הסובל ממחלה סופנית, מאז ומעולם היחס לחולה הנוטה למות היה אחת הבעיות המוסריות הבולטות ביותר  בתחום הרפואה. כאשר ידוע, על פי הידע והניסיון המצטברים של הרפואה, שאין סיכוי שהחולה ישתקם או יתרפא. עדיין רבים הלבטים וטרם הושגה הכרעה מקובלת ומוסכמת בנוגע להמתת חסד. יתר-על-כן את חיי החולה אפשר לקצר על ידי פעולה אקטיבית שמשמעותה המתת החולה על ידי הרופא המטפל, או על ידי פעולה פסיבית – הימנעות מטיפולים מאריכי חיים (שטיינברג, 2002).   נושא המתת חסד עוסק בשאלה הקשורה ליסוד קיומו של האדם: באיזו מידה האדם שייך לעצמו – המידה שבה הוא יכול לקבל החלטות הנוגעות למוות שלו או למוות זולתו – אם האחר מסכים לכך. או מידת השייכות לחברה שהוא חי בה.
המתת חסד מהווה מושג אמביוולנטי ונושא עדין, המעלה דילמות ממוסריות שונות, שאין לגביו עמדה חד משמעית: קיימת מחלוקת בקרב הצדדים המעורבים בנושא, כאשר לכל אחד טיעונים מקובלים.
התומכים בפתרון של המתת חסד מעלים את הטענה, שלכל אדם זכות על גופו, והוא רשאי להחליט אם הוא מעדיף את החיים למרות המחלה והסבל, או שהוא מעדיף למות. לעומת זאת, המתנגדים לפתרון של המתת חסד מעלים את הטענה שאדם אינו בעלים על גופו, חייו של אדם אינם ברשותו והוא אינו יכול לצוות על מותו. כמו כן המתנגדים מוסיפים, שהכשרת המתות חסד עלולה לגרום למעשי התאבדות רבים שאינם קשורים למחלה סופנית דווקא. סוגיה זו של המתת חסד מעסיקה מדינות רבות, במדינת ישראל קיים "חוק החולה הנוטה למות" (התשס"ו-2005), שמטרתו היא התייחסות לזכותו של החולה לדרוש טיפול רפואי, להימנע מקבלת טיפול רפואי, וכן להפסיק טיפול רפואי שהחלו להעניק לו לאחר תקופת זמן מוגדרת.
במסגרת עבודה זו, אגדיר תחילה מהי המתת חסד. לאחר מכן, אתייחס לגורמים שהביאו להחרפת הדילמה המוסרית סביב נושא זה, שתבוא לידי ביטוי בעמדות של בעד ונגד בהיבטים שונים: ביהדות, ברפואה ובמשפט בישראל.