הנריאטה סאלד ופולמוס ילדי טהרן גיבורי וגיבורות שואה בחברה הישראלית   הנריאטה סאלד (1860-1945) נולדה בבולטימור ארה"ב, בתו של הרב בנימין סאלד. בחייה צברה עוד בגיל צעיר ידע ונסיון רבים בתחומים שונים. ב- 1877 פנתה להוראה ולעיתונאות. לאחר פרעות "סופות בנגב" התגייסה לעזור בקליטת פליטים ממזרח רוסיה בארה"ב. תוך כך ארגנה וניהלה בי"ס ערב (1888-1893) עד אשר עבר זה לרשות העירייה והפך לדוגמה לתהליך "אזרוח" של פליטים. בנוסף לאלו הייתה פעילה בארגונים יהודיים, כתבה כמזכירה מדעית, נטלה חלק בעריכת ספר השנה היהודית והאנציקלופדיה היהודית, למדה בסמינר התיאולוגי קונסרווטיבי בניו-יורק וליכדה סביבה חברות משכילים. ב- 1909 הגיעה לביקור ראשון בארץ, אשר חשף אותה לעוני והמחלות שבארץ. אלו השפיעו עליה ועוררו אותה לפעילות ציונית. ב- 1910 נתמנתה למזכירת הפדרציה הציונית בארה"ב. ב- 1912 הקימה את "הדסה". 1917 ארגנה סאלד עזרה רפואית לא"י ושנה לאחר מכן מונתה על ענייני החינוך של ההסתדרות הציונית בארה"ב.
בשנת 1920 עלתה סאלד לא"י ע"מ להעמיק את פעילותה ב"הדסה". 1927 נבחרה להנהלה הציונית העולמית, כאחראית לנושאי חינוך ובריאות (בעיני היכולת לראות את הקשר בין התחומים מצביעה על גדולת רוח). 1931 נבחרה להנהלת הועד הלאומי ועמדה בראש השירות הארצי לעבודה סוציאלית. היא הקימה בי"ס לעו"ס, שיקום נוער עבריין ויסוד בי"ס מקצועיים. ב- 1933 נתמנתה למנהלת עליית הנוער, תפקיד שזיכה אותה בכינוי "אם היישוב". הוקמו מפעלים על שמה ולהנצחתה והיא אף זכתה בתואר ד"ר של כבוד ע"י אונ' בוסטון. היא השתייכה לחוגו של מאגנס והביעה את השקפותיה למען מדינה דו-לאומית. מתוך כך השתדלה לשלב את ערביי הארץ בפעילותה הרפואית במסגרת "הדסה.
כאמור, בתקופת השואה פעלה סאלד בעיקר בא"י וחלשה על תחומי פעילות רבים. היא עזרה ליישוב בארץ, למוסדות הבריאות והרווחה ושילבה בחובה את שאיפותיה הציוניות יחד עם שמירה על זיקתה הדתית (גם אם קונסרווטיבית) מבית אביה. אולם תחום פעילותה המשמעותי לעבודה זו היה תרומתה בעליית הנוער.
מפעל עליית הילדים והנוער לארץ ישראל נוסד ע"י רחה פריאר מברלין ומטרות הארגון היו בראשונה העלאת ילדים ונוער לישראל חנוכם והכשרתם למילוי תפקידים חלוציים בארץ.
כתוצאה ממאמציה של רחה עלתה בנובמבר 1932 קבוצת נערים ראשונה מן הגולה לכפר הנוער בן-שמן. דחיפה מכרעת ניתנה למפעל זה עם עליית הנאצים לשלטון ב- 1933. במסגרת המחלקה ליישוב יהודי גרמניה של הסוכנות היהודית, קיבלה הגברת הנריאטה סאלד את ניהול הלשכה לעליית-נוער. עם עליתה של חברת נוער ראשונה לקיבוץ חרוד (פברואר 1934) נפתחה דרך חדשה לקליטת וחינוך ילדים ונוער בארץ. שילובם של עולים במוסדות הקיבוציים נתמכו ע"י מוסדות חינוכיים שונים ביישוב בא"י וביהדות בחו"ל. כך תרמו ארגונים כגון זרמי ההתיישבות העובדת, ארגוני נשים (ויצ"ו, המזרחי, מועצת הפועלות בראשן נשות "הדסה" וחוגי ידידים בארצות שונות אשר תרמו והשתתפו במאמצי מימון, קליטה וחינוך של עלייה זו.