האם שאול גיבור טרגי ע"פ גרסיאל, סימון ויאירה עמית

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 2588
מספר מקורות 3

תקציר העבודה

שאול גבור טרגי – הפולמוס הסמוי שאלה
1 :
טענת אמית היא כי פרקים י"ט-כ"א החותמים את ספר שופטים הם פולמוס סמוי אנטי-שאולי ופרו-דוידי, אשר שולב ברצף ההיסטוריוגרפי וסופח לסיומו של ספר שופטים כדי שיקדים ויכין את הקורא לחילופי שושלות, ויעצב את דעתו באופן בלתי מודע נגד המלך הבנימיני מן העיר גבעה. אמית טוענת כי אנונימיות הדמויות בסיפור פלגש בגבעה מבליטה את ריבוי שמות המקומות, ומראה את הקשר בין אותם המקומות המופיעים בשופטים אל מקומות בהם קרו ארועים משמעותיים בחייו של שאול:
גבעה: העיר ממנה בה שאול היא העיר המתוארת בשופטים כעיר שלילית שעשתה נבלה בישראל ושתושביה בני בליעיל ואנשי זימה.

שאלה
2 :
יאירה אמית מציגה עמדה פואטית-אידאית, בה דמותו של שאול מעוצבת כדמות טראגית בהתאם לחמשת השלבים שתיאר אריסטו כמאפייניה של הטרגדיה; הטעות הגורלית, המעשה הנורא, מהפך/שינוי, הכרה וסבל.
ע"פ תיאוריה של אמית, שלב הטעות הגורלית של שאול מתרחש בפרק י"ג במכמש.
שאול שצבאו נפוץ מעליו, לא מחכה לשמואל ופועל על דעת עצמו. אליבא דאמית מדובר בטעות של שיקול והערכה ולא נלווה לאקט זה הד של מזימה או ערמומיות. על כן, טעות גורלית זו יוצרת הזדהות עם הגיבור הטראגי ומעוררת רגש של חמלה כלפיו. בעקבות מעשה שאול, מתעורר עמות בין שאול ושמואל. אם נאמץ את הגישה הפואטית של יאירה אמית, כל דמות טראגית למעשה מונעת ע"י גורמים חיצוניים ומערכות שיקולים לא לה. אם כך, שאול, כגיבור טרגי, היה טועה כך או אחרת ומביא את חורבנו עליו. על כן, הויכוח בינו ובין שמואל הוא למעין תפאורה, עיצוב אומנותי. הוא בא להגדיר את שלב הטעות על מנת להפנות את הקורא לעבר השלב הבא. דברי הדמויות, כמו בטרגדיה היוונית, מופנות אל הקהל (כמו תפקיד המקהלה למשל). יש מסר חשוב שהמספר מעביר אל הקורא, ציות לדבר ה' וידיעת מקום האדם בדיאלוג הזה הם קריטיים. הקורא מפנים את המסר, את השכר ואת העונש.
אך לשאול אין זה עוזר, אין לו מה להפנים כיוון שכך או כך היה טועה ומסולק רווה סבל.
2 א. גרסיאל מציג בגתביו שני מערכי השוואות בין שאול לבין ספר שופטים; גדעון ויפתח. מערך השוואה אחד מוביל אל השני. לטענתו, מחבר ספר שופטים מתחיל במתיחת קווים נגדיים בין שאול ויוהנתן ומחריף את הניגוד הזה על ידי השוואה –
2ב. בין דמותו של שאול ודמותו של יהונתן עולה בסיפור זה שרשרת של ניגודים ועימותים. ראשית אנו רואים זאת בפרישת הכוחות. יהונתן מוצב בגבעה- מקום חוזקו של שאול, ושאול נפנה משם. דמות יהונתן הופכת להיות המרכזית בסיפור. היוזמה עוברת לידיו של יהונתן.
בנוסף, שאול נחשב לחוטא בלעדי בסיפור, בזמן חטאותיו יהונתן לא מוזכר בסיפור.
החלוקה בעלילה היא דיכוטומית- דמותו של שאול כושלת וחוטאת בעוד זו של יהונתן מבטאה אמונה חזקה והצלחות רבים, הן מבחינה צבאית והן מוסרית. שאול מתואר כפאסיבי ("יושב") בעוד יהונן מתואר כאקטיבי ובעל יוזמה. ליהונתן ביטויים חזקים של אמונה בה' בעוד שאול לא שומע לדבר ה' ונביאו, לא שואל את ארון האלוהים וגם כשהו מקיים את הנהלים הוא עושה זאת בצורה טכנית ומנותקת. התנהלותו של יהונתן היא בגדר תשובות מרומזות בידי המספר לטיעוניו הריאליסטים של שאול בעניין חטאיו, למשל, יהונתן מעז לצאת מעטים מול רבים אל מחנה הפלשתים- ביד ה', בעוד שאול חרד מדילול הלוחמים. אל מול האמונה הגדולה וההתנהלות הטאואיסטית של יהונתן, –
2ג.
גרסיאל מוצא אלמנטים של הנגדה בין המוטיבים המלווים את שאול לפני מלחמתו הראשונה בפלשתים לבין אלו המלווים אותו לפני מלחמתו האחרונה בפלישתים.
לפני מלחמתו הראשונה בפלשתים פוגש שאול את שמואל. שמואל מושח אותו ומנבא לו 3 אותות; שני אנשים יודיעוהו כי נמצאו האתונות, 3אנשים יבואו עם לחם, יין ובשר ויאכילו אותו ולבסוף הוא יתנבא, רוח ה' תנוח עליו והוא יהפוך לאיש אחר.  לעומת זאת בפרק כ"ח שמואל מת. שאול יוצא לחפש בעלת אוב שתקסום לו (לעומת האתונות שנמצאו). תחת שמואל "הרואה" שאול יוצא לחפש את מיש יראה לו את הדרך. הוא לא פוגש איש בדרך, דבר המדגיש את בדידותו, כנגד האנשים הבאים להאכילו מסופר לנו כי שאול "לא אכל לחם כל היום וכל הלילה" (20) עד כדי שבעלת האוב מתעמתת עמו על מנת שיאכל (22). סרובו של שאול לאכות מזכיר את התנגדותו של –