שאלה 1
בימי הביניים לא היה קיים מנגנון של מדינה שאכף את קיומם של חוזים. עלתה השאלה – כיצד התנהלה פעילות מסחרית בתקופה שבה המדינה לא סיפקה אכיפה חוקית ונעדרת משוא פנים (בתי- משפט, בוררות וכו') ?
אבנר גרייף טוען כי התקיים מנגנון חליפי של האחריות הקהילתית. גילדות הסוחרים מילאו תפקיד חשוב במערכת זו על ידי כך שהבטיחו תגובה קולקטיבית בכל מקרה שהתעורר סכסוך עסקי בין סוחרים מערים שונות. באותה תקופה, הקשרים המסחריים נטו להיות אישיים והתבססו על המוניטין של הנוגעים בדבר ולכן אנשים העדיפו לקיים את החוזה אף ללא מנגנון אכיפה פורמלי. זאת משום שאם מישהו לא היה מקיים חוזה, או לא היה פועל בהגינות, היה הדבר מתפרסם במהירות בין הגורמים הנוגעים בדבר ועובדה זו הייתה מכתימה את שמו וגורמת לכך שאנשים לא היו מוכנים לעשות אתו עסקאות נוספות. א. האם בתעשיית היהלומים הסוחרים עדיין פועלים על פי אותו מנגנון של שמירה על מוניטין ?
ב. האם סוחרים הפועלים על פי מנגנון זה פועלים כשחקנים במשחק חוזר ?
שאלה 2
"רגל בישראל רגל בלבנון" כפר רג'ר הוא כפר השוכן על הגבול שבין לבנון לבין ישראל. במאי 2000 החליטה ממשלת ישראל להסיג את כוחות צה"ל באופן חד-צדדי מרצועת הביטחון בדרום לבנון. ישראל העבירה את קביעת הגבול לנציגי האו"ם. ממשלת לבנון סירבה לשתף פעולה בקביעת הגבול. נציגי האו"ם פסקו כי הגבול בין לבנון לישראל עובר במרכז הכפר ע'ג'ר ולפיכך כוחות צבא ומשטרה ישראליים רשאים להיכנס רק לחלקו הדרומי של הכפר. כיום הכפר נמצא בחלקו בשליטה של ישראל וחלקו הצפוני מעבר לגבול ישראל-לבנון ולכן בעצם המעבר מצפון הכפר לדרומו או להפך נדרשים תושבי הכפר לחצות את הגבול. מצב זה גורם אי נוחות רבה לתושבים. הם אמנם אזרחים ישראלים, אך חלק ניכר מבתיהם ואדמותיהם החקלאיות נמצאים בשטח לבנון ואינו יכול לקבל שירותים מהרשויות הישראליות. כדי שלא לחצות את הכפר, לא הוקמו מכשולים על הגבול העובר בתוך הכפר. עוד קצת היסטוריה – עד שנת 1967( מלחמת ששת הימים( הכפר היה בשליטת סוריה. עם כיבוש רמת הגולן הכפר עבר לשליטה ישראלית וממאי 2000 חולק בין ישראל ללבנון, כיוון שממשלת לבנון לא פרסה את כוחותיה בדרום לבנון, האזור נשאר בשליטת חיזבאללה. מחצר ביתו הישן של זקן הכפר, חסן מוסטפה נאסר, עוד נשמעות בדיחות על מצבו הבלתי נתפש של הכפר- "אני בין האנשים היחידים בעולם שהצליחו לעשות טיול בכל המזרח התיכון בלי לצאת בכלל מהבית".
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר
2 014:
·          מתגוררים בחלקו הישראלי של ע'ג'ר 400,2 תושבים.
·          האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של %5.2 .
·          אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד היה %9.82 .
·          השכר החודשי הממוצע של שכיר בשנת 2013 היה
3 27,6( ₪ ממוצע ארצי: 247,8.) ₪ לעומת זאת בלבנון:
·          התרחשה מלחמת אזרחים בין השנים 1990-1975 שפגעה נואשות בכלכלתה.
·          ההתאוששות הכלכלית של לבנון מופרעות שוב ושוב עקב העימותים בין ישראל לחיזבאללה.
·          מלחמת לבנון השניה גרמה בלבנון לנזקים המוערכים ב-
1 0 מיליארד דולר ולירידה של %2.8 מהתוצר בשנה זו.
·          לבנון סובלת מחוב חיצוני גדול )כ-%150 )ושיעור אבטלה גבוה )כ-%20.) ·          ב-16/10/31 מונה נשיא חדש אחרי שנתיים וחצי בהם לא היה בלבנון נשיא כלל ועשרות שנים של חילופי שלטון תכופים.
·          השכר החודשי הממוצע של שכיר בחלקו הלבנוני של ע'ג'ר בשנת 2013 היה 642,3.₪ להלן השאלה – איזה מהגורמים ו/ או התהליכים שנזכרו ביחידות הלימוד ובמהלך הקורס יכולים להסביר את הפער בין החיים בחלקו הצפוני לחלקו הדרומי של הכפר ? ציינו והסבירו בהרחבה לפחות שני גורמים שונים.