·         סיכום פסקה ממאמר נבחר:
From Kracauer to Clover: Some Reflections on Genre and Gender in 70s/80s Slasher Films / Tyson Namow ·         השוואה בין המאמר הנבחר למאמרה של קרול קלובר אודות מגדר בקולנוע+ ציון פרטים ביבליוגרפיים של המאמר.
·         ייצוג דמויות נשיות בקולנוע למול דמויות גבריות ע"פ לורה מאלווי+ ניתוח 2 סיקוונסים מהסרט "זרים ברכבת" המדגימים כיצד היצ'קוק משבש את ההבדלים המגדריים בדמויות שלו.
·         דוגמא מסיקוונס נוסף בו היצ'קוק נותן לגיבור הסרט ייצוג של דמות גברית קלאסית כפי שתיארה מאלווי.
ממ"ן
1 3
שאלה 1
·         המאמר אליו בחרתי להתייחס הוא:
From Kracauer to Clover: Some Reflections on Genre and Gender in 70s/80s Slasher Films / Tyson Namow הפסקה האחרונה אותה בחרתי לסכם עוסקת בהשוואה בין איך שקרול קלובר רואה את חווית  הצפייה כחוויה מגדרית לעומת איך שהחוקר זיגפריד קרקאואר תופס אותה. אחד הדגשים המרכזיים בפסקה זו הוא שקלובר מדגישה סוגיות הנוגעות לחוויה המגדרית של הצופה לעומת קרקאואר שרואה את הקולנוע ככזה שבא לייצר ולבטא שינויים היסטוריים בתודעה האנושית. קרקאואר שואל האם מיניות מגדירה עמדות נושא לצופים שחווים את הקולנוע ברמה של ניכור והסחת דעת? הוא גורם לנו לחשוב מחדש על איך ההבדלים המגדריים בדגש על פוליטיקת המגדר בתת-ז'אנרים, כמו למשל סרטי משספים, באים לידי ביטוי. עבור קרקאואר, הניכור המודרני והסחות הדעת השפיעו על כל האנשים, ללא קשר מגדרי אלא בהקשר של חוויות קולקטיביות ואישיות. עבודתו דורשת מאתנו להרהר על איך תיאוריות שונות לגבי נושא של מגדר באות לידי ביטוי בצפייה הקולנועית.
בעוד שקלובר קובעת טענה חד משמעית לפיה ישנו הבדל מגדרי מובהק בתהליך ייצוג הנשים והגברים בסרטים ובהזדהות של הצופה עם דמויות אלה, קרקאואר שואל ובוחן את חווית הצפייה והאם היא קשורה בהכרח לעמדות צופה מגדריות או שמא חווית הצפייה מנסה לבטא שינוי בתודעה של הצופה.
מאמר זה משתמש בטענותיה של קלובר כהשוואה לטענה המנוגדת שמציג קרקאואר במחקר.
קלובר טוענת במאמרה כי סרטי המשספים פונים לקהל גברי אך נותנים לו את האפשרות להזדהות דווקא עם דמות האישה הצעירה, חסרת האונים. סרטים אלו מאפשרים הזדהות חוצת מגדר למרות שההבדל המגדרי בין הצופים נותן אפשרות לפרשנות שונה. הקורבנות הן בעיקר נשים, לרוב נשים מיניות, צעירות ויפות כיוון שקל יותר להזדהות עם אישה במצוקה מאשר עם גבר במצוקה. ההזדהות עם הדמות הנשית נוצרת בעקבות עבודת המצלמה שמציגה לנו את נקודת מבטה של הנערה מהעיניים שלה, כך הצופה שוהה יחד איתה בארון כאשר היא מתחבאת, הוא איתה בחדר כאשר הרוצח נכנס והוא צופה מהעיניים שלה על הסכין המגואלת בדם שהרוצח אוחז).
קלובר מזהה בסרטים מסוג זה הזדמנות של הצופה הגברי ליהנות מהנאה מזוכיסטית וחולנית והזדהות עם דמות הקורבן הנרדף, הנשי.
קרקאואר לעומת קלובר, נותן חשיבות לחוויה הסובייקטיבית והאישית אותה חווה הצופה בעת צפייתו בסרט. לטענתו, החשיבות של המגדר היא מינורית ויש לייחס יותר חשיבות לחוויות הקולקטיביות והאישיות אותם עובר הצופה במהלך הצפייה.
–