סוגיות במשפט ציבורי, פסילת רשימות מהתמודדות לכנסת.

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2016
מספר מילים 10905

תקציר העבודה

עבודה סמינריונית בנושא – סוגיות במשפט ציבורי. נושא העבודה: פסילת רשימות מהתמודדות לכנסת.
ציון העבודה 97
ראשי פרקים לעבודה:
מבוא – שאלת המחקר והצגת הנושא בגצ"ים ופס"ד מאמרים הדין הקיים במדינות אחרות סיכום ביבליוגרפיה בג"צים ופס"ד:
·         בג"ץ ירדור –ע"ב 1/65
·         פס"ד ניימן – ע"ב 2,3/84 (תנועת כך והמתקדמת לשלום) ·         בג"ץ ניימן  – ע"ב 1/88  (תנועת כך) ·         פס"ד בן-שלום – ע"ב 2/88  (התנועה המתקדמת לשלום) ·         פס"ד רשימת "כך" – ע"ב
2 /88 (לאחר רצח כהנא) ·         פס"ד תנועת "כהנא חי" –ע"ב 2858/92
·         בג"ץ  א"ב 02 / 11280 (טיבי נ' וועדת הבחירות) ·         בג"ץ  א"ב 1095/15 (זועבי נ' ועדת הבחירות המרכזית 2015) מאמרים:
·         "עשרים שנה להלכת ירדור – הזכות להיבחר ולקחי ההיסטוריה" – פרופ' רות גביזון¹. ·         "המעמד המשפטי של המצע המפלגתי" – ד"ר סוזי נבות2.
·         "פסילת רשימות במדינות אחרות" – פרופ' מרדכי קרמניצר3.
·         "הביקורת השיפוטית על החלטות ועדת הבחירות לפסול רשימות ומועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת" – דפנה סתרן4.
שאלת המחקר: מהו הדין ביחס לפסילת רשימות במדינת ישראל?
מבוא הזכות לבחור ולהיבחר הינה זכות יסוד בסיסית וראשונית המוקנת לכל אזרחי המדינה ללא הבדל גזע דת ומין. חשיבותה של זכות זו בכך שהיא נותנת לכל אזרח ואזרחית במדינה מעמד שווה וללא אפליה בין אחד לאחר בדיוק כמו הזכות לחופש העיסוק, החרות, דת, קניין או כל זכות אחרת ש בעצם כך, הדמוקרטיה באה לידי ביטוי. פסילת אדם או רשימה ע"י רשויות המדינה מהתמודדות בבחירות מתנגשת בערכיה של המדינה הדמוקרטית שכן, בדמוקרטיה האזרח הוא במרכז, והמניעה הינה סנקציה המהווה פגיעה חמורה ואף אנושה בדמוקרטיה בכלל ובזכות היסוד של האזרח בפרט. כפי שניתן להיווכח, כבר מימיה הראשונים של המדינה ישנם בודדים או קבוצות המנצלים זכות זו לרעה ובכך כופים את המערכת הדמוקרטית והמדינה להגן על עצמן ולהתגונן מפני מבקשי רעתם. המתח המתמיד בין זכויות יסוד דוגמת חופש הביטוי, חופש ההתאגדות והזכות להיבחר, לבין הגנה על עצם קיומה של הדמוקרטיה הוא מהסוגיות הסבוכות והקשות ביותר שאיתן מתמודדת מדינה דמוקרטית. במהלך השנים מנסה הפסיקה להתמודד עם מצבים אילו ולמצוא את נקודת האיזון בניהן אשר מצד אחד תביא להגנה מרבית מפני פגיעה באושיות הדמוקרטיה, ומאידך, תביא לפגיעה המזערית ביותר בזכות היסוד לבחור ולהיבחר. לאורך השנים ניתן לראות כי פסיקותיה של הרשות השופטת או "יצירת הדין" כפועל יוצא של המשפט, פועלים למיתון הרשות המבצעת ואף לריסון השפעות פוליטיות. עקב פסיקות בית המשפט ובהתאם להן ולרוח הזמן והתקופה, תוקן סעיף 7 לחוק יסוד: הכנסת מספר פעמים במשך השנים ע"י המחוקק. במהלך דיון זה ננתח את פסה"ד שניתנו ע"י בית המשפט במשך השנים בנושא, נעמוד מקרוב על העילות והסייגים הקיימים בחוק, וננסה לתת מענה לשאלת המחקר.