מטלת מנחה (ממ"ן) 11
הקורס: 
1 0732 – תולדות המוסיקה המערבית א חומר הלימוד למטלה: העת העתיקה וימי הביניים קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
·          שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה" שאלה 1  (50 נקודות) א.      אנטיפון הוא קטע חופשי במרקם נוימטי, שמושר לפני ואחרי כל פלסמודיה (זו מורכבת מ-150 פרקי תהילים) ונוסף אליה בידי נזירי התקופה.
האנטיפון מיוצג כ-A, שמושר לפני הפסלמודיה ואחריה. זו תסומן כ-B, וכך נוצר מבנה  A-B-A.
הפסלמודיה חזרה על עצמה שבוע אחר שבוע, כחלק מהנוהג לשימור תפילות האופיציום (office) ובכך הפכה למעין שגרה. בכדי "לשבור" שגרה זו, נוספו לכל פסלמודיה 2 חלקי אנטיפון, שלוקחים חלק חשוב בחגיגיותה של התפילה; האנטיפונים חוברו לרוב במיוחד ליום הביצוע עבור טקסטים נבחרים. הם בוצעו בידי שתי מקהלות, ששרו כל אחת משפט (או: פסוק) לסירוגין. תפקיד האנטיפונים היה לקשור את הטקסט הדתי לימים המיוחדים בהם אלו מושרים, תוך העשרה של התפילות והדגשת פן החג שבהן.
מילות השירים נכתבות או נלקחות מהברית החדשה ומראות זיקה לנופך הייחודי של פרק התהילים ובכך יוצרות אפקט חד פעמי של יצירה חדשה בכל פעם שנוצר A-B-A אחר; הרי במהלך השנה מולחנים אנטיפונים רבים מספור. מבחינה ביצועית, האנטיפונים מושרים בדרך כלל על ידי שני גורמים שונים, האופציות כוללות:
–
ב.      הרספונסוריום (responsorial psalms) הוא מזמור מורכב יותר במהותו מן האנטיפון, ומבוצע בדרך השירה הרספונסוריאלית (זו צוינה בסעיף א' תת סעיף [1]). הרספונסוריום בנוי משלושה חלקים; (1)  החלק הראשון נקרא respond, מסוגנן באופן נוימטי ומבוצע על ידי מקהלה. (2)  החלק השני נקרא verse, מסוגנן באופן מליסמטי ומבוצע באמצעות סולן.
(3)  החלק השלישי ואחרון הינו חזרה על הרספונד (מהחלק הראשון) באופן מלא, או חלקי. גם חלק זה מבוצע על ידי מקהלה. שלושת אלו יכולים להיחשב כבעלי מבנה AABA/ ABA (תלוי אם החזרה על הפרק הראשון הינה חלקית או מלאה) יחד הם הופכים למקשה אחת מלוכדת.
–
שאלה 2 (50 נקודות) א.      המוזיקה החילונית, הייתה סגנון שונה מן המוזיקה הדתית אך מקביל לה. שני סגנונות אלו היו מרכיב בלתי נדלה מתקופת ימי הביניים, או "תקופת החושך" כפי שכונתה, תקופה בה הייתה השפעה כנסייתית כבדה. המוזיקה החילונית צמחה לה בעיקר בשלהי התקופה, כלומר מהמאה העשירית עד ה-13
לקירוב. תקופה זו מתרחש בין נפילת האימפריה הרומית לבין תקופת הרנסנס.
כחלק מהדיוניים הנרחבים אודות המוזיקה הדתית דאז, אנו רגילים להיחשף בעיקר לתכנים הקתוליים, הדתיים, משכילים, והשמרניים של המוזיקה בתקופה. אך בצדי זרם זה, מתקיימים …
ב.      מכיוון שהמוזיקה החילונית הייתה יותר מיועדת לביצוע מאשר קריאת מילות המזמור (כיוון ששיבוח האל לא עוד הייתה המטרה) הפן הביצועי תפס חלק נרחב יותר ממהות המוזיקה, שאת חיותה אפשרו המוזיקאים הנודדים שביצעוה. כפי שצוין קודם לכן, המבצעים הראשיים היו הגוליארדים, ז'ונגלרים, בארדים, מינסטרלים, מינזינגרים ובעיקר הטרוברים וטרובדורים. אין עדות חותכת כי אלו ידעו קריאת תווים, לכן ההסקה המרכזית היא שלימוד השירים התבצע מפה לאוזן, ושמר על מסורת של אמון בין המעבירים. שיטת לימוד זו מאז ומתמיד יצרה בעיה, כיוון ונוצר לעיתים 'טלפון שבור' וגרסאות שונו לעיתים תכופות, כמו גם איבוד של חלקי השיר (כלומר רבים מהם נשכחו).
–